למה מי זה איסרו חג?

היום, היום הזה ממש, הוא היום בו מסתיימת תקופת החגים וניתן לברך על המוגמר ולשלוח את הילדים למוסדות החינוך. אז זהו שלא, משום מה, מוסדות החינוך החליטו, מזה כעשרות שנים, כי על היום הקדוש הזה, אסרו חג, הם לא יכולים לעבור לסדר היום, שלא לומר פשוט להתחיל כבר את שגרת יומם, ולקבל את תלמידי מוסדות החינוך ופשוט.. ללמד. לא. זה לא היה אפשרי.

היום הזה חייב להיות מצוין בלוח החופשות של מוסדות החינוך. תראו, זה לא שאני חושבת שניתן להזיז איזה שהיא חופשה מלוח השנה של משרד החינוך (מישהו אמר יום חופש אחרי ל"ג בעומר גם אם אסור להדליק מדורות?!) אבל בואו נגיד את זה רגע בקול - מה קשור עכשיו עוד יום חופש? אני לא מאלה שלא מעריכים את עבודתם של המורים, אני רק לא מבינה איך כל המשק כולו חוזר לשגרה ודווקא מסגרות החינוך, שהם אחד מבסיסם של עובדי המשק, כאמור, לרוב העובדים במשק יש ילדים מגילאי הגן ועד סוף התיכון. מושבתים ולא יכולים לשוב לעבודה. (מישהו אמר עוד יום חופש על חשבון העובד?) ואגב, הייתה למשרד החינוך רגע של התאוששות מהדבר הזה, ב2004, כאשר לימור לבנת הייתה שרת החינוך היא בקשה לעשות רפורמה בכל הנוגע לימי החופשות במשרד החינוך, גם גדעון סער שהיה שר אחריה והרב שי פירון ניסו לעשות איזה שהיא רפורמה בלוח החופשות. אבל כנראה שארגוני המורים דאגו כי הרפורמה לא תפגע ולו ביום חופש אחד של המורים.

אם מוסדות החינוך החליטו לשבות, אז למה שלא כל המשק בישראל יתיישר לפי משרד החינוך? אה? כי זה לא ראלי ומיותר לקחת עוד יום חופש סתם ככה. אז למה הגנים ובתי הספר כן?

בכל הנוגע לחופשות המורים והגננות אני חושבת שניתן להסיר למשרד החינוך את המילה "חינוך". כל החופשות שיש בישראל ממערכת החינוך הן אינן חינוכיות. חודשיים חופש בשנה פלוס כמעט חודש בפסח, יום לכל אסרו חג, ל"ג בעומר ועוד ועוד הם אינם דבר חינוכי. ההפך. הדבר היחידי שזה מחנך הוא פשוט להיות מורה. כי אולי העבודה סזיפית וקשה, אבל היי, רבע שנה יש חופש וזה בהחלט נותן דרייב להמשך.

ועוד דבר, משרד ממשלתי כמו משרד החינוך צריך להפסיק לפחד מארגון, חזק ככל שיהיה, שמאיים בהשבתות. כי לכל שביתה ניתן להוציא צו מניעה של שביתה. ולא הגיוני שמשרד ממשלתי יהיה לכלב הפודל של ארגון עובדים. כן כן, גם אם הם מורים. אדרבה ואדרבה, מי שחינוך חשוב לו, החל משרת החינוך וכלה בכל מורה בכל כיתה, צריך לדעת שמלחמות לא עושים על חשבון הגב של הילדים שלנו.

נעזוב רגע את המורים ונדבר על ההורים הצעירים שסיימו כעת חודשיים אינטנסיביים של חופש גדול וחודש חגים. את החופשות להיות עם הילדים בין קייטנת סבתא לקייטנת צהרון הם שילמו בימי חופש בעצמם. את הגשרים בין חג לחג הם שילמו בימי חופש על חשבונם. לגיטימי, אבל למה לנו איסרו חג עכשיו?