להחזיר את האמון. בנו

לפני שנה נשלח אלי מכרז עם בקשה אישית שמשרד הפרסום שאני מנהל, ישתתף בו תוך כדי הבנה הדדית שהוא מאוד רוצה בשירותיי ובזכייתי. כחלק מהמכרז, הוצבה דרישה להעמיד לטובת החברה מבקשת השירות את שירותי המשרד שלי ללא הגבלה. הסברתי למי ששלח לי את המכרז שלא אוכל להתמודד. הוא נרעש מכך.

"אתה הרי מכיר אותי ואת העבודה הנדרשת" אמר, "האם אתה באמת חושב שזה יהיה ללא הגבלה? אתה לא סומך עלי?". עניתי לו שאני מכבד מסמכים עליהם אני חתום, ושאם כך, יציין אפילו בטופס מוסדר מולי או במכרז המדובר את הדרישה המדויקת. כך אוכל לתמחר את הדברים ולתת שירות מדויק מקצועי וטוב, וכך גם לא יווצרו תסכולים אצלי ואצלו. הוא ענה שהדבר לא אפשרי בשל בירוקרטיה פנימית בחברה בה הוא נמצא, ואני ויתרתי על המכרז. עשיתי זאת כאשר אני יודע שמישהו אחר יקבל את תיק החברה, יעשה עבודה חלקית, כשגם הוא וגם הצד שכנגד יודעים שהמכרז והכתוב בו אינם מילים מחייבות.

תשתית היכולת לעשות שינוי בעולם, כל שינוי, בנוי על אמון. כאשר עומד מולי אדם שאני חתום עמו על הסכם או על הבנות כאלה ואחרות, בסיס הקשר שלנו הוא על כך ששנינו דוברי אמת. ללא אמת, אין שום אופציה לעבוד יחד. ללא אמון, לא נוכל לסמוך על איש מלבד על עצמנו ועל בעלי אינטרסים שלצדנו בנקודת זמן שבהם האינטרסים שלנו משותפים. החברה שנבנית בישראל בפוליטיקה, בעסקים, בשלטון המקומי, בחנויות, אפילו בחינוך - מאבדת את תשתית האמת שלה. למעט פרייארים שבעולמות הנ"ל הופכים לטרחנים ולנודניקים בשל עקשנותם לסדר תקין, האמת נעדרת.

אז איך מחזירים את האמון ואת האמת למרכז הזירה? איך מורידים את הגיחוך מכל עבר, המגיע כתגובה לציפייה שגם בפוליטיקה שלנו תהיה אמת? עלינו לגרום להבנה שאדמת השקרים החרוכה תחתינו נספגת רעלים שנערמים שכבות שכבות, והם עלולים להתפרץ על כולנו אם לא נעצור. אם לא נחזיר את האמת ואת האמון. 

כשלב ראשון אל תצפו מהפוליטיקאים שיתחילו בכך. עשו זאת אתם בשדה בו אתם נמצאים: במשק הבית. בחינוך. בעסקים. בחנות. בזוגיות. בחיים. השלבים הבאים לאחר מכן חייבים להיבנות, אבל את הבסיס כולנו יכולים ליצור וגם להציל כבר עכשיו.