מחר תתכנס הכנסת לבחור את הנשיאה (או הנשיא) הבא של מדינת ישראל. שניים מתמודדים על הכתר – אבל רק אחת היא אישה דתיה לאומיה . נכון מגדר של מועמד לא מכשיר אותו לתפקיד, וגם השיוך המגזרי שלו לא מקנה לו תמיכה אוטומטית. אבל כשתנועת האישה הדתית אמונה בוחרת לשתוק ולא להתגייס ולתמוך במועמדת הראויה זאת כבר שתיקה צורמת. צורמת מאוד.
בימים האחרונים פנינו לארגון הנשים הדתי "אמונה – התנועה לאישה הדתית" בשאלה האם יתמכו במועמדותה של מרים פרץ לנשיאות? צפינו שארגון דתי פמינסטי יראה במועמדות שלה הזדמנות להדהד את הישגי האישה הדתית , הזדמנות לעודד נשים צעירות שאפשר להגיע רחוק, ושבעיקר שיצעק בקול גדול "שהחינו וקיימנו לזמן הזה".
בחזון אמונה נכתב: "אמונה גאה לייצג היום את הפנים החדשות של האישה הדתית-לאומית בישראל, ולשקף את דמותה המוערכת של אשת החיל בת ימינו; זאת המשלבת חיי משפחה, השכלה ולימוד, קריירה ועסקים, מעמד חברתי והיענות מתמדת לאתגרי החברה והזמן". – איפה זה ואיפה הודעת התמיכה.
נדמה כי באמונה פשוט מפחדים להמר על הסוס הלא נכון, שנתפס בציבור כחסר הסיכוי. ומעדיפים להזניח את גאוות היחידה בתקווה להשיג עוד קשרים וטקסים בבית הנשיא הנכנס. במקום להיצמד לערכי התנועה ולקפוץ על ההזמנות לתמוך בקידום אישה דתית לאחד התפקידים הבכירים במדינה, התנועה בוחרת לשתוק. עזבו שניה אידיאולוגיה ותיקון עולם העיקר לא להסתכסך עם הפוליטיקאים.
מתנועת אמונה נמסר בתגובה כי "אמונה, אף פעם ובשום נושא, אינה פועלת על אוטומט. אנו תומכות בקידום נשים ובשילובן במרחב הציבורי, אבל מסרבות להשתלב בשיח של 'מלחמת מינים'. מי שעוקב אחרי פעילותה של אמונה יודע שאף פעם לא הגבנו בנושאי מינויים פרסונליים רק על בסיס מגדרי. כל אחת ואחד משני המועמדים הנוכחיים ראויים מאד לדעתנו, הן מרים פרץ כמלח הארץ וכאשת חינוך, והן יצחק הרצוג שסבתו, הרבנית שרה הרצוג, היתה ממקימות אמונה ונשיאתה הראשונה של התנועה והוא עצמו מייצג את ישראל נאמנה בכל תפקידיו הציבוריים וגם בתפקידו כיו"ר הסוכנות היהודית. על כן מצאנו לנכון שלא להביע עמדה".