בפרוץ המגפה לפני למעלה משנה, משרדי הממשלה נדרשו להורות הוראות שונות בהתאם לצו השעה, על מנת שאזרחי ישראל יוכלו להמשיך ולהתנהל כבשגרה תוך שמירה על ריחוק חברתי. גם במשרד לשירותי דת הקורונה עוררה חשיבה מחודשת, והוא הורה למועצות הדתיות ולשכות הנישואין לאפשר הקלות בהליך הרישום לנישואין. כך, השלבים שבדרך כלל דורשים את נוכחותם הפיזית של בני הזוג, כמו פתיחת התיק, קבלת עדי רווקות והדרכת כלה, התאפשרו בשנה זו באמצעות שיחות וידאו וללא צורך להיפגש ולהסתכן בהדבקה.
מה שהוביל לשינויים וההתאמות בהליך הרישום לנישואין היתה הקורונה, אך אלו לא היו מתאפשרים במידה והיו פוגעים בדברים מהותיים. לכן עולה השאלה למה מלכתחילה, אף בימי השגרה, נדרשים בני הזוג או העדים להתפנות מעבודה או לימודים ולהגיע ללשכת הנישואין. באופן היסטורי, המקור לדרישת עדי הרווקות הוא כלל לא הלכתי – מדובר בדרישה בירוקרטית בלבד אשר מקורה בחוקי האימפריה העות'מאנית (ולכן, בעקבות פעילות 'עתים' בנושא, אף נפתחה האפשרות עבור נשים להעיד אודות רווקות בהליכי רישום לנישואין). בימינו, כאשר מידע מועבר במהירות בין רשויות המדינה ומסמכים רשמיים מטעמה מעידים על מעמד אישי, מתייתרת הצהרת בני הזוג או עדותם של חבריהם על מעמדם האישי. אלו רק מאשררים את המידע שנמצא כבר בידי הפקידים, ולכן אין כיום צורך מהותי בקיום נוהג ארכאי זה, לא כל שכן שאין צורך אמיתי בהגעה פיזית ללשכת הנישואין.
גם שמירת טהרת המשפחה אינה תלויה בפגישה פיזית עם מדריכת הכלות. הדרכה בשיחת וידאו מרחוק, לא רק שאין בה מניעה אמיתית, היא גם מאפשרת לכל כלה להגיע למדריכה המתאימה לה גם אם אינה מתגוררת בקרבה אליה, ובכך ההדרכה עשויה להיות משמעותית יותר עבורה.
אתמול, לאור החזרה לשגרה וביטול ההגבלות, הורה המשרד לשירותי דת לחזור ולנהוג כפי שהיה בטרם פרוץ מגפת הקורונה, כלומר ללא האפשרות לפתוח תיק ולהצהיר על מעמד אישי באמצעות שיחת וידאו וכן חיוב הדרכת כלה בצורה פרונטלית. במקום להכיר בתועלת שהביאו ההנחיות החדשות, במקום להבין כי אלו חסכו זמן רב וטרחה רבה ובמקום להסיק מסקנות ולהטמיע את ההנחיות הללו כדרך קבע, הממסד הדתי בוחר לחזור אחורה.
דווקא על רקע הירידה המתמדת במספר הזוגות הנישאים ברבנות ולצד עלייה בזוגות הנישאים בנישואים פרטיים או בחו"ל, היינו מצפים מהממסד הדתי להקל בנטל הבירוקרטי על הזוגות המגיעים להינשא. משבר הקורונה הביא איתו הזדמנות פז שאם לא נשכיל לנצל אותה, נחמיץ אותה. על הממסד הדתי מוטלת האחריות והחובה שלא לפספס את ההזדמנות הזו ולאפשר לזוגות להינשא בקלות. כאמור, בכך ייצאו נשכרים לא רק הזוגות הנישאים אלא אף הרבנות עצמה והאינטרס הציבורי בנישואין כדת משה וישראל. זה לא מאוחר מידי.
הרב שאול פרבר הוא יו"ר ומייסד ארגון 'עתים'