הנתונים מאגף השיקום נחשפים: רק שליש מהתביעות - על רקע מבצעי

ההפגנה של נכי צה"ל מול משרד הביטחון בקרייה בתל אביב אתמול (א'), ניסו לעורר את מקבלי ההחלטות לבצע את הרפורמה שהתקבלה בדו"ח איל בן ראובן, כשברקע, מצבו האנוש של איציק סעידיאן, הלום קרב ממבצע צוק איתן, שהצית את עצמו בשבוע שעבר מול משרדי אגף השיקום בפתח תקווה. 

בידיעות אחרונות פורסמו הבוקר (ב') נתוני משרד הביטחון, לפיהם, כ-4,000 מהתביעות המתקבלות מדי שנה, הן בשל חבלות ופגיעות בנסיבות מבצעיות, מחלות כלליות ובריאות הנפש. בין השנים 2015 ל-2019 התקבלו 20,972 החלטות, כאשר רק מחצית מהן התקבלו, והשאר נדחו.

במהלך 5 השנים שנבדקו, הוגשו לוועדת הערעורים של בית המשפט המחוזי 6,046 ערעורים על ההחלטות שהתקבלו, כאשר 70 אחוזים מהם נדחו על ידי בית המשפט, ב-15 אחוזים נוספים התקבל הערעור וב-15% הנותרים התקבלה פשרה בין הצדדים.

נתון נוסף שממחיש את הסחבת והעומס על אגף השיקום הוא מספר הערעורים שנשארים פתוחים לדיון בין שנה לשנה, וגדול כמעט פי שניים מסך הערעורים שהוגשו.

כמעט 3 חודשים על לכינוס הוועדה הראשונה

אחת מההצעות לרפורמה באגף השיקום, נגעה להפרדה שיש ליצור בין פגיעות שנובעות מפעילות מבצעית לבין נסיבות אחרות, כאשר הנתונים שמגיעים מהשטח תומכים בהצעה זו. רק כשליש מהבקשות שהוגשו נבעו מרקע מבצעי ויתר הבקשות כוללות מחלות או פציעות שנגרמו להם כתוצאה מהשירות הצבאי. 

התהליך שעוברים החיילים המשוחררים, החל מהגשת הבקשה ועד פרסום ההחלטה הרלוונטית - הוא ארוך, מייגע ודורש משאבים רבים. לפי הנתונים שהתפרסמו מהשנים 2019-2015, הזמן הממוצחע לטיפול במקרה, החל מקבלת התיק מיחידת התביעות לאחר ההכרה, ורק עד למועד כינוס הוועדה הראשונה, עומד על 80 ימים ברוטו. עד לסיום הליך הוועדה הרפואית והעברתו לקצין התגמולים לצורך הוצאת החלטה, עומד על 158 ימים ברוטו בממוצע.