לכבוד ימי חג הפסח, בעין חרוד התחדשו במיצג חדש. קערת פסח חסידית משנת 1860, מכסף רקוע וחקוק, בעלת הזהבה חלקית, הגיעה למשכן לאמנות עין חרוד באמצעות דואר דיפלומטי בשנת 1942, כנראה מחסידות רוז'ין שפעלה באזור האימפריה האוסטרו הונגרית. קערת הפסח אופיינית למערכות אוכל מפוארות של התקופה. גודלה וצורתה דומות לקערות כסף מגרמניה ואוסטריה לחג הפסח.

חלקי הקערה החסידית מסודרים לפי סדר עשר הספירות בקבלה הלוריאנית: המצות מסמלות את שלוש הספירות העליונות וששת מאכלי הסדר את הספירות התחתונות כשבזמן הגאולה סדר העולם יתהפך. מגירות התיבה שומרות על המצות שלא תשברנה, עליהן חקוקות המלים "חכמה", "בינה", "ודעת", מנהג ידוע בחסידות חב"ד. הכתר הקטן שבקדקוד הצלחת מסמל כי הקערה בכללותה נחשבת ל"מלכות" כלומר לספירה העשירית, או את הספירה "כתר" שמעל כולן.

סביב הקערה חקוקות ארבע סצנות מסיפור יציאת מצרים בלבוש חסידי של התקופה: ארץ מצרים הנראית כחצר חסידית אופיינית; יציאת מצרים עם משה ושנים-עשר שבטי ישראל בלבוש חסידי; קריעת ים סוף עם מצרים כחיילים ממלכת פולין או רוסיה מהשנים 1830-1815; וארץ-ישראל כמקום המקדש בדמות כיפת הסלע בתיאור אופייני למאה ה-19.

צילום: אלעד שריג