הזמרת אתי אנקרי הוציאה שיר חדש לכבוד פורים, שבו היא מבקשת להרחיב את סיפורה על גיבורת המגילה אסתר המלכה. השיר, הנקרא "הכתר", משלב בתוכו חלקים וביטויים הן ממגילת אסתר, והן מההמנון הלאומי "התקווה". כך למשל באחד מבתי השיר כותבת אנקרי: "אֶסְתֵּר שֶׁכֶּתֶר לְרֹאשָׁהּ וּלְבוּשָׁהּ מַלְכוּת/תָּמִיד הִקְשִׁיבָה לְדוֹדָהּ שֶׁהִצִּילָהּ מִיַּתְמוּת/וְאַף בְּזֹאת הַפַּעַם שָׁלְחָה לוֹ בַּחֲשַׁאי/בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ מָה מְבַקֵּשׁ מָרְדְּכַי" - מילים שכמובן נשזרות מהמגילה, אך גם בית שלם מ"התקווה" שזור במלואו בשיר: "כָּל עוֹד בַּלֵּבָב פְּנִימָה/נֶפֶשׁ יְהוּדִי הוֹמִיָּה/וּלְפַאֲתֵי מִזְרָח קָדִימָה/עַיִן לְצִיּוֹן צוֹפִיָּה".
הקליפ של השיר מלווה בציורים מקוריים של האמנית הדתייה - הציירת חני כהן זדה, המשתלבים עם מילותיה של המוזיקאית החוזרת בתשובה. אנקרי היא יוצרת משמעותית בתרבות הישראלית ושיריה היו ללהטים כבר מאז שהחלה להופיע בתחילת שנות ה-90.
צפו בקליפ:
הכתר
מילים ולחן: אתי אנקרי
עפ"י מגילת אסתר והמנון "התקווה".
ציורים מקוריים: הציירת חני כהן זדה
הֲשָׁל֥וֹם לְךָ דּוֹדִי שָׁלְחָה אֶסְתֵּר לְמָרְדְּכַי
שְׁמוּעָה רָעָה שָׁמַעְתִּי הִגִּיעָה אֵלַי
מַדּוּעַ שַׂק לָבַשְׁתָּ וְאֵפֶר לְרֹאשְׁךָ
הִנֵּה דּוֹדִי בְּגָדִים נָאִים שָׁלַחְתִּי לְךָ
לֹא אָנוּם וְלֹא אִישָׁן שָׁלַח לָהּ מָרְדְּכַי
עַד שֶׁתַּגִּיעַ זַעֲקָתִי אֶל מֶלֶךְ כָּל חַי
בֶּגֶד שֶׁל עֲטֶרֶת מוּכָן לְעֵת תִּפְאֶרֶת
אַחֵינוּ בְּצָרָה גְּדוֹלָה וְאַתְּ בָּאַרְמוֹן מִסְתַּתֶּרֶת
אֶסְתֵּר שֶׁכֶּתֶר לְרֹאשָׁהּ וּלְבוּשָׁהּ מַלְכוּת
תָּמִיד הִקְשִׁיבָה לְדוֹדָהּ שֶׁהִצִּילָהּ מִיַּתְמוּת
וְאַף בְּזֹאת הַפַּעַם שָׁלְחָה לוֹ בַּחֲשַׁאי
בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ מָה מְבַקֵּשׁ מָרְדְּכַי
פַּרְסִי מִשֹּׁרֶשׁ עֲמָלֵק חוֹרֵשׁ מְזִמּוֹתָיו
בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ וְעַל גְּנָזָיו
בּוֹאִי אֶל הַמֶּלֶךְ הִתְחַנְּנִי אֵלָיו
שֶׁיְּבַטֵּל אֶת הַגְּזֵרָה שֶׁיָּצְאָה מִלְּפָנָיו
אֵיךְ אָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ הִזְדַּעֲקָה אֶסְתֵּר
דַּוְקָא בָּעֵת הַזֹּאת רָאוּי שֶׁאֶסְתַּתֵּר
אִם הוּא מִזֶּרַע עֲמָלֵק אֵיךְ אוּכַל עָלָיו
אִם לְמֹשֶׁה רַבֵּנוּ כָּבְדוּ יָדָיו
כָּל אִישׁ וְכָל אִשָּׁה מֵעֲבָדָיו
יְרֵאִים אֶת הַחֹק וְלֹא עוֹבְרִים עָלָיו
מִי שֶׁיָּבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ אֶל הֶחָצֵר הַפְּנִימִית
אִם לֹא נִקְרָא אֶל הַמֶּלֶךְ אַחַת דָּתוֹ לְהָמִית
אֶלָּא אִם כֵּן יוֹשִׁיט לוֹ אֶת שַׁרְבִיט הַזָּהָב
וַאֲנִי זֶה שְׁלוֹשִׁים יוֹם לֹא נִקְרֵאתִי אֵלָיו
אַל תִּפְחֲדִי בִּתִּי מִבְּנֵי אָדָם
הֲלֹא אַתְּ בִּתּוֹ שֶׁל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם
אִם הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישִׁי אַחֲרֵי מָה שֶׁהִגִּידוּ
הֲרֵי הַיְּשׁוּעָה תָּבוֹא וְאַתְּ וּבֵית אָבִיךָ תֹּאבֵדוּ
אַל תְּדַמִּי בְּנַפְשֵׁךְ לְהִמָּלֵט מֵהַשְּׁלִיחוּת
מִי יוֹדֵעַ אִם לְעֵת כָּזֹאת נִקְרֵאת לַמַּלְכוּת
צִוְּתָה אֶסְתֵּר לְמָרְדְּכַי כְּנּוֹס אֶת כָּל הַיְּהוּדִים
וְצוּמוּ עָלַי שְׁלוֹשָׁה יָמִים
אָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ כְּפִי שֶׁהִתְבַּקַּשְׁתִּי
וְכַאֲשֶׁר אָבַדְתִּי אָבַדְתִּי
שְׁלוֹשָׁה יָמִים הִיא צַמָּה שׁוֹאֶלֶת מִשְׁאָלָה
מִי יְמַלֵּל אֶת נֵס הַגְּאֻלָּה
חַנּוּן וְרַחוּם הֵן צִוִּיתָ לִזְכֹּר
מִלְחָמָה לְךָ בַּעֲמָלֵק מִדּוֹר דוֹר
לֵב הָעוֹלָם הִתְכַּסֵּיתָ בַּסֵּתֶר
וְיָרְדָה הַמַּלְכוּת לְרַגְלֵי הַשֶּׁקֶר
אַלּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם לִגְדֻלָּתְךָ אֵין חֵקֶר
הֲפוֹךְ תַּהֲפֹךְ וְיָשׁוּב לְרֹאשָׁהּ הַכֶּתֶר
כָּל עוֹד בַּלֵּבָב פְּנִימָה
נֶפֶשׁ יְהוּדִי הוֹמִיָּה
וּלְפַאֲתֵי מִזְרָח קָדִימָה
עַיִן לְצִיּוֹן צוֹפִיָּה
לֹא, לֹא תִּדָּחֶה תְּפִלָּתֵנוּ מִלִּפְנֵי אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם
שֶׁיְּרַפֵּא אַחְדוּתֵנוּ מִשִּׁעְבּוּד הַלֵּב וְגָלוּת הָעַיִן
לֹא לֹא תִּדָּחֶה תְּפִלָּתֵנוּ מִלִּפְנֵי אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם
שֶׁיָּשִׁיב אֶת אַהֲבָתֵנוּ אֶל אֶרֶץ צִיּוֹן יְרוּשָׁלַיִם
שֶׁיָּשִׁיב אֶת אַהֲבָתֵנוּ אֶל אֶרֶץ חֶמְדַּת עֵינַיִם.