גם פירורי שגרה מעניקים בטחון. הם יוצרים אי של ודאות בין הגלים הסוערים, המבלבלים.
פירורי שגרה הכרחיים למציאות כאוטית.
הניסיון העיקש של מערכת החינוך בישראל לאחוז בכל הכוח ולתמרן במציאות שברירית, כדי להגיש פיסות שגרה מוכרות לתלמידים, הוא חשוב מאין כמותו.
זה קשה.
זה מורכב.
זה רחוק כל כך ממציאות שפויה ונורמטיבית וממערכת למידה הראויה לשמה.
יש אינסוף חסמים ואתגרים ואף על פי כן חשוב לשמר חוויית למידה מוכרת גם ברגעי משבר.
ואחרי כל זה - אסור להחמיץ את הלמידה הקשובה לזמן ולמציאות הבועטת. ללמוד וללמד את הכאן והעכשיו. את כל מה שסערת הקורונה מזמנת לנו באינסוף מעגלי חיים, לתרגם את ערכי הנצח לשפה המתחדשת בתוך המשבר המטלטל הזה. להיות קשובים לאתגרים האישיים של כל תלמיד, לדינמיקה המשפחתית המשתנה, למענה החברתי, לצורך במרחב ואינטימיות, לחללי הזמן המתפנים.
צריך להמשיך לייצר סקרנות ללמידה אך לא בהכרח ללמידה ההיא של ראשית תש"פ. צריך לעורר להתנדבות ועשייה חברתית אך כזו המותאמת לימי בידוד וסגר.
הקורונה מעניקה לנו חלל פנוי להתחדשות, להקשבה, להתנסות, ללמידה שונה בתכלית מכל מה שהכרנו, למיומנויות אחרות.
את הסער והסופה אנחנו חווים על בשרנו, על הקושי בלהפטיר כדאשתקד לא צריך להכביר מילים, זה מורגש היטב. לצד שימור פירורי שגרה דרושה למידה קשובה, מותאמת, כזו הנושאת בשורה ותקווה.
הרב אבישי מזרחי הוא מנהל חטיבת הביניים בישיבת אמי"ת בר אילן נתניה