הגבלת מחיר חניה במרכזים רפואיים - עמדת המשפט העברי

הצעת חוק חדשה מבקשת לקבוע מחיר אחיד לחניון המשמש את הבאים למוסד רפואי ברחבי הארץ. מהי עמדת ההלכה בעניין - האם יש מקום להגביל את המחיר, על חשבון פרנסתם של בעלי החניונים?

חדשות כיפה הרב ד"ר דוד מישלוב וד"ר שפרה מישלוב 16/12/13 10:51 יג בטבת התשעד

הגבלת מחיר חניה במרכזים רפואיים - עמדת המשפט העברי
Ori~ ויקיפדיה העברית, צילום: Ori~ ויקיפדיה העברית

בימים האחרונים הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מחיר מרבי ואחיד לדמי חניה בחניון הסמוך למוסד רפואי), התשע"ד-2013, על פיה יקבע מחיר מרבי עבור חניה בחניון המיועד לשמש את הבאים למוסד רפואי, שיהיה אחיד בכל הארץ ויחושב על בסיס יומי.

בדברי ההסבר להצעת החוק נאמר כי העובדה שמחירי החניה בסמוך למוסדות הרפואיים אינם אחידים בכל רחבי הארץ, מעמידה קשיים כלכליים על אוכלוסיות מוחלשות הנזקקות לשירותים רפואיים בבתי החולים. מצב זה יוצר עיוות שבגינו נאלצים מבקרים רבים להפחית את ביקוריהם במוסדות רפואיים בארץ.

מה עמדת המשפט העברי כלפי הצעת חוק זו?

מדיניות כלכלית חברתית

מדינת ישראל, כמדינות אחרות בעולם, מנהלת לצד כלכלה חופשית, גם כלכלה חברתית, על פיה ישנו ריסון של כוחות השוק והשקעת משאבים ממשלתיים, לצורך סיוע לנזקקים באמצעות מערכות המס, סובסידיות, מערכות רווחה, קצבאות לנזקקים ועוד.

הצעת החוק האמורה מבקשת להרחיב את המדיניות הכלכלית החברתית, גם לפיקוח על מחירי מקסימום לחניה באזורי מרכזים רפואיים, על מנת לאפשר גם לאוכלוסיות בעלות הכנסה נמוכה, להיות נגישות לשירותים אלה באופן סביר.

עמדת ההלכה

הרב נפתלי בר אילן בסדרת ספריו 'משטר ומדינה בישראל על פי התורה', מגדיר את חובות מנהיגי הציבור לדאוג לכלכלה חברתית. הוא מציין כי התורה מצווה על כל אחד ואחד 'ועשית הישר והטוב בעיני ה'' (דברים ו, יח), ובכלל זה הפרנסים אשר מטרתם היא: 'ויהגו תמיד מחשבות בעצה איך ובמה יוכלו לפעול ולעשות הטוב והישר בעד הקהל והעדה (רש"ר הירש, חורב, ניו יורק תשי"ג, עמ' 448 - מובא בכרך א' בספרו של הרב בר אילן, עמ' 181). לדברי הרב בר אילן, ציווי זה כולל נקיטת הצעדים המקובלים בימינו במדינות המפותחות לטיפוח כלכלה חברתית (שם, ג, עמ' 1312). בין הזכויות שההלכה מכירה בהם, היא זכותם של עניים לקבל את הצרכים הבסיסיים להם הם זקוקים, כולל שירותי בריאות נגישים ופיקוח על מחיר מוצרי יסוד ושירותים חיוניים (שם, ב, עמ' 489).

לגבי שירותי בריאות, התורה אינה מפרטת אילו צעדים יש לנקוט כדי לקדם את בריאות הציבור והיחיד (שם, ד, 1365), אולם בדברי חכמים ניתן למצוא הוראות המחייבות מתן שירות רפואי זמין לכל נצרך. כך פסק השו"ע (יורה דעה, שלו, א) כי חובת הריפוי היא מצווה גדולה: 'נתנה התורה רשות לרופא לרפאות. ומצוה היא. ובכלל פיקוח נפש הוא. ואם מונע עצמו, הרי זה שופך דמים'. בסעיף ג שם מגביל השו"ע את עלות הטיפול הרפואי על מנת לאפשר אותו לכל נזקק - 'מי שיש לו סמנים, וחבירו חולה וצריך להם, אסור לו להעלות בדמיהם יותר מן הראוי'. עם זאת יש להדגיש, כי מותר לרופא לעמוד על כך שישולם לו המחיר המקובל בשוק, והוא אינו חייב להעניק הנחה לחולה. הציץ אליעזר (חלק יד, סימן כז) דן בשאלה האם ניתן לכפות על רופא להעניק שירות רפואי ללא תשלום למי שאינו מסוגל לשלם על שירות זה, וקובע כי 'כשיש עוד רופא אין להטיל חובת הריפוי חנם על האחד יותר מעל משנהו', אך הוא קובע כי מוטלת חובת מנהיגי הציבור, ובכללם השרות הסוציאלי וכדו', לסדר התנדבויות של רופאים בתורנות, או לשלם לרופא מקופת הקהל ומכספי צדקה. מכאן שמוטלת על השלטונות החובה לדאוג כי כל נצרך יקבל את השרות הרפואי, ובכלל זה דומה כי עליהם לדאוג כי החולה יוכל גם להגיע למקום קבלת השרות הרפואי באופן סביר, על ידי הגבלת עלות החנייה.

חסרונות הפיקוח

עם זאת, נראה שיש לבחון את התועלת בהצעה זו בהקשר רחב יותר, המממש באופן מיטבי את חובת ההנהגה לפעול לטובת הציבור בהתאם לדרישות ההלכה.

יש לשים לב שקביעת מחיר מרבי עלול לגרום לעיוותים: במקומות שבהם החנייה כיום לא יקרה, בעיקר בערי הפריפריה, מחיר המקסימום שהחוק יאפשר, יגרום דווקא להעלאת המחירים והכבדה על צרכני שירות זה. במקומות שבהם כיום החנייה יקרה, בדרך כלל בגלל מציאות כלכלית כמו יוקר הקרקע או יוקר בניית מבני חנייה, הרי שקביעת מחיר מרבי עלולה להפוך את קיומם של מגרשי חנייה לעסק לא כלכלי, וכך ייפגעו עתודות הקרקע שיוקצו לחנייה ובאיכות השרות, אלא אם כן יקבע שהממשלה תסבסד את חברת החנייה, באופן שקוף ויעיל.

לכן, ייתכן שבמקום הגבלה גורפת על תשלום החנייה, יש לשקול מתן פטור מתשלום חנייה בדומה לפטור מתשלום הסעה באמבולנס במקרים שבהם מדובר במקרה חירום, באשפוז ארוך או במצוקה כלכלית חריגה.

סיכום

ההלכה מצפה ממנהיגי הציבור לעשות הטוב והישר ולקדם את הדאגה לצרכי הציבור, ובמיוחד לדאוג לאוכלוסיות המתקשות לממן שירותים חיוניים מינימליים, ובהם השרות הרפואי. הצעת החוק המבקשת לקבוע מחיר מוגבל ואחיד לחניונים במרכזים רפואיים ברחבי הארץ, אמנם מבקשת לממש מטרות אלה אולם יש לשקול האם מטרת הנגשתו של הטיפול הרפואי לכל אכן תושג באופן מיטבי באמצעות הצעה זו.

אמנם, מיקומם של המרכזים הרפואיים, בדרך כלל בקצה הערים, ובמקומות שהנגישות אליהם אפשרית בעיקר באמצעות כלי רכב, מחייבת לשקול מתן אפשרות חניה סבירה בעלות שתאפשר לכלל הציבור לצרוך את השירותים הרפואיים באופן שוטף, אולם מנגד יש לשקול את הפגיעה שעלולה להיווצר במידה ולא יהיה סבסוד ממשלתי להגבלה זו. לפיכך ייתכן שיש לצמצם את ההצעה ולהציע פטור מחניה במקרים חריגים, במקום האחדת המחיר לכלל הצרכנים.

הכותבת היא מנהלת הקליניקה למשפט עברי, אוניברסיטת בר אילן

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן