תערוכה: "באנדליי" - יחד - האסתטיקה של המאבק

תערוכת עבודות חדשה מבקשת ליצור זיקה סמויה בין סדר היום הפוליטי והחברתי בישראל, ובין סוגיות אמנותיות ואסתטיות תוך נגיעה במציאות המורכבת של בני העדה האתיופית בישראל.

דביר שרעבי
כ בכסלו התשעו
,
02 בדצמבר, 2015 15:52
יחצ. מכללת אמונה

יחצ. מכללת אמונהצילום: יחצ. מכללת אמונה

התערוכה הקבוצתית במכללת "אמונה" בירושלים, 'באנדליי' שמשמעותה בשפה האמהרית - יחד - מבקשת ליצור זיקה סמויה בין סדר היום הפוליטי והחברתי בישראל, ובין סוגיות אמנותיות ואסתטיות. זיקה זו מתאפשרת על ידי הצגת עבודות המתייחסות באופן ישיר או עקיף למאבקם של בני העדה האתיופית בדרך לצדק חברתי ושוויון הזדמנויות. הרעיון לקיום התערוכה 'באנדליי' הבשיל כבר בעיצומו של המאבק במאי 2015. למרות זאת, אף אחת מהעבודות לא מתארת את ההפגנות או העימותים שהיו חלק ממנו. העבודות המוצגות ב'באנדליי' מתמקדות בתיאור המציאות המורכבת של בני העדה האתיופית בישראל.

התערוכה 'באנדליי' מבקשת להרחיב את גבולות השיח האמנותי, למקד את המבט באסתטיקה של האחר ולזהות את הנרטיב המשמש כמניע מאחורי היצירה. התחושה היא כי דרך הסיפור האישי ניתן לשאול שאלות על זהות, שייכות, הדרה והזרה. 'באנדליי' מתמקדת בפירוש שמה - יחד, מבט משותף על יהדות אתיופיה בישראל. בתערוכה מציגים אמנים ואמניות ממגזרים שונים וקהילות מהארץ והעולם, ובין המשתתפים: ג'ואן רוט, תמר יהודאי, תבל האיילו, איתן וצלר ועדן דסטה.

עדן דסטה, שכאמור משתתפת בתערוכה, היא סטודנטית מהחוג לאמנות במכללת אמונה. דסטה עלתה לארץ מאתיופיה בגיל 3, ועבודותיה מתמקדות בדמותה של אמה ובאובייקטים תרבותיים המשתייכים לעדה האתיופית ובזהותה העצמית. באחת התמונות, יושבת אמה ומסתכלת לשמיים כמי ששוטחת תחינת תפילה. המצלמה תופסת את רגעיה האינטימיים עם מחשבותיה, תשוקותיה, תקוותיה ורצונותיה, כשצל גופה על הקיר כמו אויר נשימותיה שמתפלש בחדר. התמונה מדברת את הכיסופים סביב שפתייה, את הדאגה על פנייה, את הזיכרונות ששטים אל העבר. ובתמונה אחרת, דמות משוטטת בלי פנים, בלי שם, בלי הכרה כמאבדת את זהותה.

(צילום: יחצ)

דסטה מתארת את תחושותיה בשעת היצירה, "אני מרגישה כבריקוד טנגו מול אלוהים וחשה בצורך העז לגלות עוד מהכישרון שאלוהים נתן לי. מתוך זה אני מגיבה לדברים שקורים סביבי ומתחברת לשורשים התרבותיים שלי, למשל צלילי המוזיקה האמהרית שקבלתי מבית אמי." דסטה ממשיכה לתאר את החובה המוטלת עליה כאמנית לחשוף את תרבותה, "אני מוצאת את עצמי כמו בהצרת הון מחויבת לספר את הסיפור שלי. ולחשוף בפני כולם את הרבדים העמוקים של התרבות שלי". דסטה אומרת כי דרך האמנות היא לא שותקת יותר אל מול תופעות אי השוויון בחברה הישראלית, "נוגעות בי תופעות אי השוויון בחברה הישראלית, והן גורמת לי לא לשתוק כמו שעשו אנשים בזמנים אחרים. אני יודעת שאי אפשר לתקן את העבר, אבל אני יכולה לתקן את העתיד."

האקטיביזם של דסטה משפיע על תהליך יצירותיה, "בעבודותיי מול משטח העבודה, אני פורקת ויוצרת את העולם הפשוט שאני חולמת להגיע אליו. זה מתבטא בטכניקות המעורבות שלי, בחיפוש התמידי שלי על משטח העבודה, בניסיון לחבר בין חומרים ומדיומים שונים וליצור מהם הרמוניה. דבר אסתטי, אותנטי ונטול אלימות. משהו שיעורר לדיון ולמחשבה. לרגש." דסטה מסיימת ואומרת, "יש שיגידו שאני נאיבית, אבל כלום לא ישנה את החלום שלי - שיהיה פה טוב."

אם אמנות מבקשת להיות רלוונטית לעכשיו, וליזום שינוי תרבותי, חברתי, אישי ופוליטי בהווה; נדמה כי התערוכה 'באנדליי' מתקיימת בזמן הנכון ובמקום הנכון.

(צילום: יחצ)

'באנדליי' - תערוכה קבוצתית, מכללת אמונה, ירושלים.
אוצרת: ענת חן
פתיחת תערוכה: י"ט כסלו, 1.12.15
נעילת התערוכה: כ' טבת, 1.1.16
שעות וימים: א-ה, 9:00-16:00
כתובת: דרך בית לחם 104, תלפיות, ירושלים

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

מאתגרים את כחול לבן מימין.  האוזר והנדל צילום: פלאש 90. נעם רבקין פנטון

יועז הנדל מעדיף ערבים תומכי טרור - הקמפיין החדש של האיחוד הלאומי

קרא עוד