חדשות כיפה

תנ"ך בעיניים עצומות

הוא למד בעל פה את כל מספרי הפלאפון של תלמידי הישיבה, הוא מצטט בעיניים עצומות את רוב ספרי הנביאים האחרונים, והוא גומע בכל יום 10-12 שעות של תנ"ך. קבלו את אורי לוביש, חתן התנ"ך הארצי

יחצ

יחצצילום: יחצ

חידון התנ"ך הארצי מאחורינו, חידון התנ"ך העולמי מתקרב בצעדי ענק, וחתן התנ"ך הארצי שייצג את ישראל ביום העצמאות הוא תלמיד הישיבה התיכונית בסוסיא ובן היישוב יתיר בדרום הר חברון, אורי לוביש.


אורי, תלמיד כיתה י בישיבה התיכונית בני עקיבא לחינוך סביבתי בסוסיא, הינו בן למשפחה המצטיינת בזיכרון פנומנאלי. סבו מצד אביו, משה לוביש, נודע ביכולות זיכרון מדהימות שגרמו לו לזכור אנשים גם לאחר שנים ארוכות, תוך שהוא שולף מול עיניהם התמהות פרטים נידחים אודותיהם. הסב, שהיה דוקטור לכימיה וכיהן כגבאי בבית הכנסת, העלה לתורה באחת מהפעמים, נער חילוני שחגג בבית הכנסת את בר המצווה שלו. מאז לא ראה אותו, עד לאחר 14 שנה, אז חזר הבחור בתשובה ופקד שוב את בית הכנסת. הגבאי פנה אליו בשמו, אמר לו מה שם אביו, ציטט לו מדרשת בר המצווה שלו, ואמר לו שאם היה מגיע שבת קודם לתפילה, היה מקבל עלייה לכבוד שבת בר המצווה שלו. אביו של אורי, הרב ברוך לוביש, הוא רב במכינה הקדם צבאית בבית יתיר ואימו, ליאת, היא רופאה. סבו מצד אימו הוא שופט בית המשפט העליון בדימוס, יעקב טירקל.


לסבא שלי היה זיכרון הרבה יותר טוב



גם אורי לוביש ניחן בזיכרון פנומנאלי. בשיחה לכיפה הוא מספר כי "בבוקר בהיר אחד, בסדר בוקר, לא זוכר איך התגלגלנו לזה, אמרתי לחברה בואו נתערב שאני יכול לזכור את הפלאפונים של כל הישיבה, חוץ מהחמשושים. קבענו שיש חודש לעניין, והצלחתי תוך שבוע לזכור 120 מספרי טלפון. השמועות נפוצו, תלמידים מכל הישיבה באו וביקשו ממני להגיד להם את המספר שלהם ישר והפוך, עד שאחד הר"מים ששמע על העניין, אמר לי שכדאי לנצל את הכישרון הזה למשהו יותר משמעותי מזכירת מספרי פלאפון, וללכת לחידון התנ"ך".

אורי לא מגדיר את עצמו כבעל זיכרון צילומי, אלא כבעל "זיכרון טוב": "כדי לדעת משהו בעל פה אני צריך לקרוא אותו בסביבות 15 פעמים. לסבא שלי היה זיכרון הרבה יותר טוב משלי".


מה אתה זוכר כרגע?

"כרגע אני זוכר בעל פה את החלקים שבתוך המיקוד מהנביאים האחרונים - ישעיה, ירמיה, יחזקאל, הושע, יואל, עובדיה, יונה, חבקוק, צפניה, חגי, זכריה, מלאכי. וגם חלק מתהילים, משלי ואיוב".

אורי מדגיש כי הזיכרון בעל פה איננו במוקד הבחינה: "לא צריך לדעת בעל פה את התנ"ך, לחידון, ולא מספיק לדעת אותו בעל פה בשביל החידון. יש הרבה השוואות ומקבילים, וסוגי שאלות שדורשות ניתוח מעמיק יותר. עיקר העבודה שלי עכשיו היא בעיקר לדאוג שאני לא שוכח, וללמוד את החומר החדש לחידון העולמי - המצוות, ומה שנאמר בתנ"ך בקשר אליהן".


איך זה ללמוד לחידון?

לחידון הארצי היה ממש קשה ללמוד. במשך חצי שנה, ללמוד 6 שעות ביום, זה השקעה מטורפת. את הלימודים בישיבה למדתי די כרגיל עד החידון המחוזי, ואחרי המחוזי יצאתי משיעורי קודש בבוקר והקדשתי אותם ללימוד תנ"ך. שבועיים לפני החידון הארצי ישבתי ולמדתי בבית, ואחרי הארצי א לקחתי שבועיים חופש ולמדתי כל יום כל היום - בין 10-12 שעות כל יום. גם עכשיו אני לומד מספר דומה של שעות. זה כולל גם הרבה דברים חוץ משינון וקריאה - הרבה מאוד מבחני דמה שמחברים בשבילי, בחינות טלפוניות, ונבחנים מהשנים שעברו שמאמנים אותי ושולחים קבצים עם סיכומים ותרגילים".


מפחד?

"לא. אני לא בטוח שאני אקח ראשון, אבל מה שיקרה, יהיה טוב".

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

הרב אבינר צילום: באדיבות המצלם

אני מאוהב בחומש - רש"י

קרא עוד