חדשות כיפה

שתיקת האדמה

דיסק חדש של להקת "בין השמשות" הוא הפתעה מרעננת בימי השרב הקשים הללו. וזו הזדמנות לתפוס שיחה עם לידר הלהקה, יוני גנוט.

צילום:

בסוף השבוע יצא אל מדפי החנויות הדיסק החדש של להקת "בין השמשות", "שתיקת האדמה" שמו. בין השמשות עושה מוזיקת רוק מקורית, מקצועית מאוד, שמנסה ליצור חיבור בין קטבים מנוגדים לגעת בתפר שבין  יהודי לישראלי, שבין קלאסי למודרני. אחד השירים, "אני נוסע", כבר הספיק להיכנס לפלייליסט של רשת ג'. לרגל המאורע החגיגי אני תופס את יוני לשיחה קצרה על הדיסק החדש.

 

יוני, כמה זמן עבדתם על הדיסק?

עבדנו על הדיסק 5 שנים.


זה המון זמן.

זה באמת המון זמן. עשינו תהליך ארוך של שינוי, התבגרות, חלפו הרבה אנשים בהרכב, עד שהגענו לגרעין שבאמת מתאים.עבדנו עם מפיקים שלא באים מהתחום הדתי, איתי זנגי, הגיטריסט שלנו, וששי מזרחי. היה סוג של למידה וחיפוש הדדי בצורה מאוד בלתי מתפשרת. חלק מהשירים הוקלטו ארבע פעמים. המפיקים מתחו אותי עד קצה גבול היכולת כדי להגיע לאיכות שאנחנו מאמינים בה.


מרוצים מהתוצאה?

אנחנו מאוד מרוצים. גמרנו להקליט במאי של שנה שעברה, ומאז אני שומע את האלבום מהתחלה עד הסוף ואין לי מה לומר. אני שלם לגמרי עם מה שיצא. מי שמתעסק בתחום יודע להגיד כמה זה נדיר שאתה שלם עם דבר כזה. האלבום הוא מבחינתי תמונה שלמה, ומי שיצלול ויעמיק, אני מקווה שימצא את עצמו בתוך זה.


איך התקשורת הישראלית מתייחסת אליכם?

רק עכשיו, אחרי שהאלבום יצא, נדע. בינתיים אני רואה קיבעון מסוים מצד התקשורת. יש היום רנסאנס של חיבור בין מוסיקה יהודית וישראלית (יונתן רזאל, אהוד בנאי, מאיר בנאי. א.צ.), והיחצ"נים שלי שמעו לא מעט פעמים את המשפט "עוד פעם להקת רוק יהודי?". מבחינתם, כל מי שמגיע מהמקורות היהודיים שייך לנישה ספציפית. זה בעייתי. 


ספר לי על הדיסק.

יש כאן חידוש, ההתכה של השפה היהודית-ישראלית הזאת אל תוך מוסיקת רוק, קלאסית ועד מאוד עכשווית, הצריכה עבודת בירור מאוד עמוקה. מצד אחד שהשיר יהיה כמה שיותר נאמן לעצמו ולתוכן שלו, וכמה שיותר נאמן לשפה המוסיקלית הקיימת.


אתה כתבת את כל השירים?

כן, למעט שיר אחד שכתב מאיר אריאל - "באתי אלייך". אני והלהקה היינו איתו בקשר לפני שהוא נפטר, כשעשיתי את ה"פאב מדרש" אחרי רצח רבין. מאיר אריאל היה פעיל ונתן הופעה בערב הפתיחה של הפאב. דרך זה נוצר קשר טוב עם המשפחה. לקראת חמש שנים למותו בא הרעיון להשתתף במופע הגדול לזכרו של קיבוץ משמרות. המשפחה הציעה לנו להלחין טקסט חדש, וחשפו אותנו לטקסטים לא מולחנים שלו. צילמנו 5-10 אופציות והלכנו הביתה, ול"באתי אלייך" נדבקתי כבר מקריאה ראשונה. אחר כך קיבלתי תגובות של אנשים שזה מאוד מתחבר ללהקה  שלנו.

שיר הנושא, "שתיקת האדמה", הוא טקסט מקורי אבל מאוד מושפע מ"החיים כמשל" של פנחס שדה. לקחתי את הספר לנסיעה לסיני בשלב משברי שהיה בלהקה, וזה ממש העיף לי את הראש. שם ניגנתי לעצמי סקיצה ראשונה. כשחזרתי מסיני וניגנתי את זה לאיתי זנגי, זה נכנס פנימה והפך לשיר הנושא - שתיקת האדמה.


 אני נוסע


מי שמחפש מוסיקת פופ קלילה, מיידית, שמעת פעם אחת והבנת, כנראה שזה לא בדיוק האלבום בשבילו. זה יותר מורכב. לאנשים שמחפשים את העומקים, ימצא את החיבור, מאיזו חברה שיהיה. ברמת השפה, מי שבא מתוך עולם בית המדרש, יבין את הטקסטים מהר יותר. כזה אני, ישבתי הרבה שנים בישיבה ואני עדיין קשור לעולם הזה. החיפוש שלי עובר דרך מאיר אריאל ופנחס שדה אבל בתשתית ברור שקיימות השכבות היהודיות.

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

 צילום: הדס פרוש פלאש 90

היכן לומדים ואיך נערכים? הרשימה המלאה

קרא עוד