אם מעולם לא שמעתם את השם זאק סניידר, כנראה אתם לא ממש אוהבים את הסרט סופרמן ובאטמן. סניידר הוא הבמאי של הסדרה החדשה של סרטי סופרמן וחבריו. הוא ביים את סופרמן החדש 'איש הפלדה', ואת המפגש ההיסטורי, לו חיכו כל המעריצים, בין גיבורי העל הפופולריים ביותר - 'באטמן נגד סופרמן' ב 2016.
אלא שסניידר, במקום להנשא על כתפי המעריצים כגיבור העל שהחיה את סופרמן- הפך לאדם המושמץ ביותר בהוליווד. עוד לפני ש'באטמן נגד סופרמן' יצא, המעריצים קטלו את הבמאי על בחירת הליהוק. אחרי שהסרט יצא, והצופים נהרו אליו בהמוניהם (873 מיליון דולר, מקום חמישים ואחד ברשימת המרוויחים בכל הזמנים), המבקרים קטלו אותו בכל אספקט אפשרי.
הסרט 'באטמן נגד סופרמן' הפך בן רגע לאבטיפוס של המשפט "כגודל הציפייה, כך גודל האכזבה". שימו לב כמה צפיות יש רק ל'הצצה' לסרט 'באטמן נגד סופרמן':
קטילת סרטים על ידי המבקרים היא דבר נורמלי ולגיטימי. אבל אצל זאק סניידר הביקורות הגרועות הפכו לשנאה של ממש. 'הרסת לי את גיבור הילדות', 'מצטער על כך שנתנו לך לביים', 'אתה הרגת את סופרמן', 'זאק סניידר הבמאי הגרוע בהיסטוריה' היו התגובות, ועוד רבות באותו סגנון, שהציפו, ועדיין מציפות את הרשתות החברתיות ואת אתרי הסרטים השונים.
המקרה של 'באטמן נגד סופרמן' וזאק סניידר הוא קיצוני בכל קנה מידה. תחום הקולנוע בדרך כלל, הוא לא זירת התכתשויות שנראית כמו התנהגות של אוהדי ספורט קיצוניים. בדרך כלל, אם לא אהבת סרט- לא אהבת, וזהו. אבל כאן, המצב היה ועודנו, חמור מאוד. תגובות אלו בהחלט יצאו מפרופורציה וחרגו מגבול הטעם הטוב.
איך כריסטופר ריב, הסופרמן הקלאסי בסדרת הסרטים של סוף שנות השבעים, הגיב לביקורות הקשות כנגד הסרט? צפו בקטע ההומוריסטי, ובהתנצלות בסופו.
כאן בן אפלק, השחקן שמגלם את באטמן בסרט, מסביר בתכנית האירוח של ג'ימי פאלון, ש'באטמן נגד סופרמן' זה סרט המיועד לקהל, לא למבקרים:
וכאן כוכבים הסרט, וגל גדות ביניהם, מגיבים לביקורות השליליות:
שנים עשר מרגלים נשלחו בפרשתנו לתור את הארץ. הציפייה הייתה גדולה: סוף סוף הארץ הזו, שכל כך הרבה מדברים עליה, תהיה דבר ממשי. חודש ימים העם מחכה למרגלים, חודש ארוך שמרכז בתוכו מאות שנות גלות, שנים של עבדות וציפייה למנוחה ונחלה.
והנה, המרגלים חוזרים, ומה בפיהם? אשכול הענבים הגדול שאתו הם נשאו, ודאי גרם לחיוך והתרגשות עצומה בעם, אבל אז בן רגע, החלום התנפץ לאלפי רסיסים. "ארץ אוכלת יושביה".
והמשבר היה כל כך גדול, גם בעם וגם בתגובתו של ה', והופך להיות המשבר הכי קשה של עם ישראל בנדודיהם במדבר. זו הפעם היחידה שבה כל העם מקבל עונש קולקטיבי. אף אחד בעם הזה לא יזכה להיכנס לארץ. ובעצם, אומר ה', האכזבה שלכם כל קשה, כל כך לא מדתית, כל כך חסרת פרופורציות, עד שאין כאן תיקון. ארבעים שנה תמשיכו לנדוד. אולי עד שכל כך תרצו להגיע לארץ, אפילו אם תצטרכו לעבוד בה קשה.
ארץ ישראל היא ארץ חלומית, אם עושים אותה כזו. אך החלום לא מגיע על מגש של כסף, צריך לעבוד בשבילו. ארבעים שנה נוספות במדבר, הם העונש הקשה ביותר שבני ישראל היו יכולים לקבל. אתם לא רוצים את הארץ הזו? גם לא מגיע לכם. הילדים של אותו דור, בוודאי יעריכו יותר את הארץ הזו.
כל כך קל להוציא דיבה על אנשים, או גופים, שאנחנו לא מכירים אישית, שלא קרובים אלינו. בדור הוויראלי שלנו, הדבר אף קל יותר, ולפעמים גם נחשב כחיוני ונצרך. חשוב להוציא את דיבת החברות הגדולות, משרדי הממשלה, פוליטיקאים, ואנשי ציבור- עשירים בדרך כלל, שבוודאי גוזלים את הכסף של כולנו. כמה קל לכתוב עליהם מה שאנחנו רוצים, בסגנון הגרוע והמבזה ביותר. דברים כאלה, מעולם לא היינו כותבים על המעגל הקרוב שלנו.
במרץ האחרון, בתו של זאק סניידר התאבדה. לא ברור למה עשתה זאת. יש אומרים שיש קשר בין ההכפשות והנאצות כנגד אביה ויש אומרים שאין שום קשר. על כל פנים, בעקבות הטרגדיה סניידר פרש מהפרויקט הבא שלו בסדרה, שהיה בעיצומו. לטענתו, הוא פרש כי ביקש להיות עם אשתו ומשפחתו בתקופה הקשה הזו. המקרה המזעזע, עם קשר ובלי, גרם לי לתהות שוב על הלינץ' שעשו לו, והאם כל במאי אחר שהיה נוטל לידיו פרויקט שאפתני כמו סופרמן ובאטמן, היה יכול גם הוא לקבל קיתונות של נאצות?
במאי אחר, הנתון ללעג ולקס באופן תדיר, הוא מייקל ביי. חובבי הקולנוע טוענים, שביי הוא במאי עתיר תקציב, אפקטים ופיצוצים אך דל עלילה ועומק, והכי גרוע- הוא הרס את סדרת הרובוטריקים עם חמישה סרטים גרועים, על פי כל המבקרים.
כל כך פופולרי ללעוג על מייקל ביי וסרטיו עד שמשתמשים חובבנים רבים יצרו טריילרים שכותרתם: 'מה אם מייקל ביי היה מביים את...' אז צפו ב'מה אם מייקל ביי היה מביים את 'לשבור את הקרח':
https://www.youtube.com/watch?v=jcgvA0mj5tQ
השחקן והקומיקאי אדם סנדלר ידוע כאחד המושמצים ביותר בהוליווד. לאחרונה אף אמר בעצמו שהילדים שלו שונאים לראות את סרטיו. הנה קטע שבו שני מרואיינים מנסים להסביר זאת, בצורה די עדינה:
פרס 'פטל הזהב', הוא הפרס המחולק בטקס הומוריסטי, לילה לפני האוסקר. הפרס מוענק לביצועים הגרועים ביותר בקולנוע בשנה החולפת. מחזיק השיא בפרסי הראזי, הוא איך לא, אדם סנדלר.
הרבה יותר קל לצחוק על אדם עשיר, יפה, מפורסם ומוצלח. ככל שגדל המרחק בינינו לבין מושא ההכפשה, קל יותר להוציא דיבתו רעה. הקולנוע, קרקס האשליות, מעודד אותנו לחלום על מציאות טובה יותר. על שחקנים ושחקניות יפים ויפות שפוסעים על שטיח אדום, על נסיכות ואבירים ועלילה שמסתבכת אבל תמיד בסוף הכל נגמר בטוב. לפעמים, כשהאשליה כושלת ומתגלה כתרמית, החלום מתנפץ והאכזבה עולה יותר מכל. ארץ אוכלת יושביה. החכמה היא לדעת שגם כאשר אנחנו מדברים על איזו ארץ חלומית של חלב ודבש, ישראל, או הוליווד במקרה שלנו, עלינו לשמור על איפוק ולא להיגרר להתנהגות הרסנית.
אם נוכל ללמוד משהו מחטא המרגלים, המשבר הגדול ביותר של עם ישראל במדבר, הוא לא להפוך את הציפיות למחויבות המציאות. לפעמים, הציפיות מוגזמות ודמיוניות, מכיוון שבני האדם מטבעם רוצים את הטוב ביותר. שילמנו את מיטב כספנו והלכנו לסרט שנראה מעולה. חיכינו וצפינו חודשים ארוכים עד שיצא לאקרנים, והנה, הוא מתגלה כאכזבה. האם עדיין נצליח לשמור על תרבות אנוש, או שמא נשחיז את מקלדותינו כדי לקטול את יוצריו?
לפעמים, קצת קשה לזכור שכדי להגשים את החלום, צריך לעבוד בשבילו. בין המציאות החלומית הנשקפת בהוליווד הנוצצת לעומת המציאות האפורה של ישראל, הוא ששם זו רק אשליה וארץ ישראל היא אכן ארץ חלומות. אבל עליכם, בני ישראל, להילחם עבורה כדי שתהיה כזו.
רשימת הסרטים:
'באטמן נגד סופרמן- ליגת הצדק', 2016, זאק סניידר
סדרת 'רובוטריקים', מייקל ביי
הכותב מרכז מגמת קולנוע ותקשורת בתיכון, מרצה לקולנוע ואיש חינוך.
לתגובות: giladperi123@gmail.com