פרוייקט הסקי הדתי

רגע לפני הקואליציה: מצעד הסרטים הפוליטיים הטובים ביותר

עמוק בתוך הבוץ הטובעני של בנט-לפיד-נתניהו ותחת מתקפת הציניות של פרשני החדשות, נזכרנו בכמה "סרטי פוליטיקה" שעשו לנו טוב על הלב. ואם לא עכשיו – אימתי?

חדשות כיפה 12/03/13 10:30 א בניסן התשעג

לכשכש בכלב

אי אפשר שלא להתחיל בסאטירה המצוינת של הבמאי (היהודי) בארי לוינסון, ושל התסריטאי (היהודי) דיויד מאמט. הימים האחרונים של נשיא ארצות הברית לפני הבחירות המתקרבות, שערורית מין חמורה מאלצת את היועץ הנאמן (רוברט דה-נירו) לפנות למפיק סרטים מצליח (דסטין הופמן) וביחד להפיק את הספין המוצלח ביותר בתולדות הפוליטיקה האמריקאית, ובעצם את הסרט המכונן של תיאוריות הקונספירציה הפוליטית. אבל אנו מניחים שאין שום סיבה להמליץ על סרט זה - מן הסתם כבר ראיתם.

לינקולן

אמנם את האוסקר על הסרט והבימוי הטובים ביותר לא הצליח ספילברג (היהודי) לגרוף, ובכל זאת - שווה כל רגע, ולו בגלל האוסקר שכן הגיע: לשחקן דניאל דיי-לואיס (הפעם רק חצי יהודי) במשחק ענק על שנותיו האחרונות של הנשיא שהפך למיתוס.

אשת הברזל

קבלו שתי כותרות שאומרות את הכל: "ביוגרפיה שטחית של דמות מרתקת" (אורי קליין, מבקר הקולנוע של 'הארץ') ו-"מריל סטריפ ולא הרבה יותר" (שמוליק דובדבני, מבקר הקולנוע של ynet). גם כאן זוכת האוסקר מציגה באופן יוצא מהכלל הפוליטיקאית האגדית, 'אשת הברזל' מרגרט תאצ'ר הבריטית. חוץ מזה? הרבה פופקורן יעביר את הזמן ביעילות.

השועל בלול התרנגולות / תעלת בלאומילך

פשוט לא יכולנו לבחור. שני סרטים בבימויו של אפרים קישון, הראשון מאמצע שנות השבעים והשני מסוף שנות השישים. סאטירות נושכות ומדויקות, אשר מלבד היותם שיקוף מרתק של תקופה פוליטית אחרת ("אל תאמר מה שהיה שהימים הראשונים טובים מאלה...), נשארים רלוונטיים ומהנים. יהלום של ממש במדף הסרטים הישראלים עליו התרגלנו כבר לדלג.

מר סמית הולך לוושינגטון

סרט דרמה משנת 1939, מועמד ל-11 פרסי אוסקר ובכיכובו של ג'יימס סטיוארט הבלתי נשכח. קבלו ספויילר: הטובים מנצחים, הפוליטיקאי התמים והישר זוכה, ה(יש) עתיד שייך לדור הצעיר של הפוליטיקאים נקיי הכפיים ויפי הבלורית והתואר. ובכל זאת, זה לא סתם תעמולה אלא קולנוע הוליוודי במיטבו.

משחקי שלטון

ובמעבר חד מההמלצה הקודמת, אל מטה הבחירות של מייק מוריס: תככים, מזימות, קמפיינים מלוכלכים - וג'ורג' קלוני אחד שמביים וגם מופיע לכמה דקות בסרט. לא מומלץ למי שמאמין בפוליטיקה חדשה.

איש השנה

ושוב הבמאי הנפלא בארי לוינסון, הפעם בשיתוף פעולה עם רובין ויליאמס כמנחה פופולארי תוכניות אירוח, שברגע של טירוף מחליט להתמודד על נשיאות ארצות הברית. הקמפיין מתחיל להמריא, עד שהעסק מתחיל להסתבך, והסרט מקפץ מקומדיה לדרמה רומנטית, ומשם למותחן ולתאורית קונספירציה חביבה.

אולי תתבגר?

קומדיה המציגה השתלשלות פוליטית בה קולו של אדם אחד מן היישוב הוא זה שיכריע את מערכת הבחירות לנשיאות. באד ג'ונסון הוא לוזר חביב שמרבה לשתות בירות וזורם עם החיים הכמעט מפוספסים שלו. נקודת האור בחייו היא בתו היקרה והאמביציוזית בת ה-12, מולי, שברגע שובב אחד ביום הבחירות, היא מחוללת שורה של אירועים שגורמים לכך שתוצאות מערכת הבחירות כולה תלויות בקול אחד - זה של אביה....

הסרט מציג רעיונות יפים וראיויים לדיון, המשחק של קווין קוסטנר משובח, ולמרות הכל - לא משהו... אז בעצם, למה אנחנו ממליצים עליו?

רחוב ההסתדרות (מעלה)

לסיום, משהו דקומנטרי 'משלנו': סרט הגמר של מתן פינקס, שמציע עצמו ל"ראשות רחוב ההסתדרות" בו הוא גר, ופוצח בקמפיין בחירות מומצא ומשעשע. סאטירה קלה, מעט ציניות והמון כשרון. שווה צפייה!

מחפשים סרט טוב? הכנסו עכשיו למדור הסרטים של כיפה

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר