סרוגים – סוף?!

עם סיומה של העונה השלישית, של סדרת הטוליזיה סרוגים, הגיע הזמן לשאול לאן נעלמה המשפחה מחייהם של הרווקים

ציפי קלר 30/01/12 08:57 ו בשבט התשעב

סרוגים – סוף?!
יחצ, צילום: יחצ

אין ספק כי כבר בתחילת דרכה, יצרה הסדרה "סרוגים" דמויות ושפה מיוחדים שכבשו קהלים חדשים. הסדרה הצליחה להביא למסך תמונות מורכבות יותר של דמויות דתיות על כל התלבטויותיהן וסיפורן.סיומה של העונה השלישית מביא אותנו, הצופים, בחזרה לתחילת הדרך. אמיר ויפעת, הזוג הנשוי היחידי בסדרה, הם היחידים המצליחים להתקדם וליצור משהו משותף בחייהם האישיים. זאת למרות אקורד הסיום הצורם בו אמיר איננו נוכח בלידת בנו (רמז לבעיות עתידיות?). נתי, הרווק המבוקש, עבר טלטלות וחבטות לאורך העונה, ונשאר בודד יותר מאי פעם. הודיה - הוי הודיה! נכון, לא חשבנו שהיא תחזור בתשובה, אבל קיווינו כולנו שיישאר משהו ממשי מאברי - אהוב ליבה. דמותה של רעות התפתחה גם היא לאורך העונה, ופעמים רבות זכינו לגלות בה צדדים מעניינים, אך מבחינת ספור חייה היא נשארה נשואה לעבודתה ולמעמדה. הדמויות, לכל אורך הסדרה, היו מגוונות ומליאות דקויות מעוררות אמון, אך נדמה כי כל עונה הורידה משהו באמינותו של הספור הכללי. ייתכן שהצופה הממוצע חיכה לסוף טוב יותר - אבל נדמה כי יוצרי הסדרה בחרו לסיימה בצורה שתמיד תאפשר חזרה לדמויות ולסיפור חייהן.

אחרי שלוש עונות קשה להתחמק ממה שכל כך היה חסר ב"סרוגים": המשפחה!

הסדרה הגדירה עצמה כדרמה ישראלית העוסקת בחייהם של רווקים ורווקות ירושלמיים מהמגזר הדתי לאומי, המציעה מבט לחיי צעירים משכילים אשר אינם מוצאים את מקומם במסגרות דתיות קיימות. ברור כי הכוונה למסגרות משפחתיות בעיקר, ולכן החיים כרווקים ב'ביצה הירושלמית' הם אופציה טובה עבורם. הם יצרו עבור עצמם 'משפחה חדשה'.

לא ברורה לי ההתעקשות של היוצרים שלא להתייחס לעובדה כי הדבר המהותי בחיי צעירים אלו הם המשפחות שלהם. הרי מהמשפחות הם ברחו אל עומק ה'ביצה', מהלחץ ללכת בתלם הם הגיעו לחיפוש כיוון אישי ומיוחד להם - כל אלו כלל לא עלו בסדרה. הדילמות מול ההורים התומכים, החונקים או הלוחצים כלל לא הופיעו. פעמים רבות נדמה היה כי הדמויות בסידרה חיות בריק מסוים, דבר שהוריד רבות מאמינותה של הסדרה, וחבל.

(צילום: יחצ)


בפרקים השונים הצליחה "סרוגים" להציג ולהתייחס לתופעות חברתיות שונות בחברה הדתית; רווקות מאוחרת, בעיות זוגיות בחיי הנישואים, קשרים רומנטים בין אשה דתיה לגבר חילוני, הומוסקסואליות,‏ עקרות הלכתית, נישואין בין-עדתיים ועוד. אך בעודה עוסקת בסוגייות הללו היא בחרה לזנוח את נושא המשפחה, הציר המרכזי השוזר את המעשייה כולה.

נכון, גם אני רציתי לראות את כל אחת מהדמויות נשואה באושר, אך כולנו יודעים שלחיות באושר זו עבודה קשה. יחד עם זאת, זהו צורך של כולנו לראות את הדמויות במתכונת של זוגות המשלימים זה את זה. זהו צורך של כולנו כבני אדם, של כולנו כמשפחה. אולי יש לי ציפיות גבוהות, ואולי אני קצת לוחצת - אבל בכל זאת, גם אני אמא...

ציפי קלר מרכזת מדור סרטים באתר כיפה, ומרצה לתקשורת ולחינוך במכללת הרצוג גוש עציון

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר