קונטרסי לימוד: המסלול שלך ללימוד תורה

לאחרונה יצא לאור קונטרס לימוד בנושא "מלוכה ושלטון". הרב ישי אנגלמן מנצל את ההזדמנות כדי להביע את התרשמותו מהחיבור הנוכחי וכן להציע מסלול לימוד חדש בישיבות שעשוי לגרום ללומדי התורה לצמוח

הרב ישי אנגלמן 26/03/18 15:12 י בניסן התשעח

קונטרסי לימוד: המסלול שלך ללימוד תורה
עטיפת הקונטרס החדש, צילום: נעמה הנקין וצופיה הרבנד

סדרת 'קונטרסי לימוד' של הרב אייל רזניקוביץ כבר קנתה לעצמה שם טוב בבתי המדרש בזכות שני חלקיה הראשונים – בענייני הכרעות בספיקות ובכללי המצוות, והנה יצא לאור חלק נוסף והפעם בנושא פחות 'קלאסי' ללימוד: מלוכה ושלטון. 

כמו בקונטרסים הקודמים, גם כאן מחלק המחבר את הנושא הכללי למספר תחומים (כגון: מינוי המלך, יישוב ארץ ישראל, מצוות המלך, מלחמת רשות ומצוה, דינא דמלכותא דינא ותקנות הקהל, ועוד) ובתוך כל תחום ישנה חלוקה נוספת למספר דפי לימוד המרכיבים את המפגש הכללי עם הנושא.

גם כאן נשמרת הייחודיות המאפיינת בצורה שיטתית את הקונטרסים: דפים המנגישים את החומר החל מסוגיות הגמרא והמקורות היסודיים הנוגעים בעניין, דרך דברי רבותינו הראשונים והאחרונים המרכזיים, ובקונטרס זה דגש מיוחד על עיונים בתורתם של חכמי דורנו: מהרב ישראלי ועד הרב יואל בן נון, שבאופן טבעי מקבלים את מקומם היותר מרכזי כנושאים ונותנים בעניינים בהם עוסק הקונטרס.

הלימוד בספר מונחה, מאפשר ללומד לחשוב בעצמו, להתמודד עם שאלות ולהסיק מסקנות, ואינו מתרכז בדווקא בהצגת 'חידוש', 'מהלך' או תפיסת מסויימת בסוגיה, ועיקר עניינו הוא יצירת מסלול הלימוד שבו כל לומד הולך בדרכו ובקצב שלו.

ואל יהא משל המסלול קל בעיניך: כמו במסלול טיול בו הולכים המטיילים במסלול אחד שהוכן עבורם, ויחד עם זאת – כל מטייל קובע לעצמו היכן בדיוק ינוח, באילו פרחים יתבונן בדרך והאם לקפוץ אל המים הקרים ולהירטב או להמשיך בזריזות אל נקודת הסיום, כך גם כאן: דפי הלימוד מאפשרים ללומד לעבור מהר על הסוגיה מתוך מגמת היכרות – לא שטחית בכלל, אך גם יוצרים נקודת אחיזה המאפשרת שקיעה עמוקה יותר בסוגיה, ולחילופין כלי עזר לבחינת נקודה מסויימת בנושא הנלמד. 

וזו גם הנקודה ההופכת את הקונטרסים למומלצים ללימוד בזמנים שונים ומגוונים: בסדר צהריים בשיעור ב' או ד' בישיבה, בין השמירות בצבא או בחצי שעה בבוקר לפני שמתחילים הקורסים באוניברסיטה. וכן, גם בבית הכנסת בשבת אחר הצהריים לפני תפילת מנחה: הלימוד בו אפשרי הן מבחינת מגוון רמות הלימוד, והן מבחינת כמות הזמן שהוא מחליט להשקיע בסוגיה – מחצי שעה ומעלה.

גם מוסרי שיעורים בבית הכנסת יוכלו ליהנות מהספר, המאפשר הכנה זריזה ופשוטה של הסוגיה והמקורות המרכזיים בה. ובקונטרס החדש, ייחודיות נוספת, בהקשר של הסוגיות לנושאים אקטואליים שונים, השייכים בעניינם גם למועדי הזמן החדשים המתפרסים על פני חודש אייר הבא עלינו לטובה. 

ועוד שתי נקודות המופנות בעיקר אל הלומדים בבית המדרש: 

לימודנו בבית המדרש הישיבתי כיום מורכב בעיקר משני סוגי מסלולים: האחד, מסלולים עיוניים עמוקים, שבהם הלימוד איכותי מאוד, אך הקצב וההספק נמוך. השני, מסלולי בקיאות שונים, שבהם קצב הלימוד גבוה, אך ההקפה אינה עמוקה, ולעיתים במבט לאחור אנחנו מתקשים לשחזר מה נשאר לנו בדיוק מהלימוד.

כמובן, לשני סוגי המסלולים תועלת מרובה, אך ייתכן מאוד והלומד הרוצה לגדול ולהתפתח בתורה מחפש לעצמו גם סוג שלישי של לימוד, שאולי היה כדאי לפתח ולאמץ יותר בבתי מדרשנו: לימוד מקיף וכללי, שהלומד יוצא ממנו עם מטען ממשי של תחום נוסף בתורה שבעל פה שהוא יודע לשאת ולתן בו, מבלי 'להיתקע' יותר מדי ועם הרגשה (שאין לזלזל בה) של הספק והתקדמות.

כך יחד עם לימוד העיון המסורתי (לגווניו השונים) ולימוד הבקיאות, 'אוסף' הלומד במשך השנים עוד 7-5 נושאים, שיהוו חלק בלתי נפרד להעמדת קומת תלמיד חכם.  

מעבר לכל זאת, הלימוד בקונטרסים חשוב גם מבחינת המסר העקרוני היוצא ממנו, מסר שיכול לגעת בהרבה מהלומדים בבית המדרש. המסר לאחריות שלנו על התורה, על הסוגיה אותה אנו לומדים. לא ללמוד את דף הגמרא והראשונים ולהשאיר אותם כפי שהיו לפנינו, אלא לעצב אותם, ליצור מהם תמונה המאפשרת לאדם שיבוא אחרינו ליהנות ממנה, להשתמש בה ולהתעמת עמה.

אם הפנמנו את המסר ביחס ללימוד סוגיה כזו או אחרת, נוכל להרחיב אותו גם לתפיסת הלימוד כמחולק לנושאים: כמעט כל סוגיה היא מרכיב בפאזל רחב הרבה יותר, ויצירת התמונה מחייבת אותנו גם לראות היכן הלימוד שלי כרגע ממוקם בהיבט רחב יותר, לרצות לראות עוד סוגיות בנושא, ולבחון מהו הדבר שנוצר בסופו של דבר ממכלול הסוגיות איתן נפגשנו.  

כמעט מאה שנה עברו מאז קריאתו הגדולה של הראי"ה בהרצאת הרב לחיים של יצירה תורנית, שלימים קיבלה את הכותרת 'בנין התורה לדורות'. בניינים שונים נבנו ונבנים מאז מתוך הרצון להיות חלק ממגמה זו, וגם סדרת קונטרסי לימוד, שעוד תלך ותרבה בעז"ה במשך השנים, הופכת אט אט לאחת מאבני הבניין. 

הכותב הוא ר"מ בישיבת מעלה אדומים

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר