פרק מספר: עם ישראל – פסקאות מכתבי הרב קוק

לקראת ציון יום פטירתו של הראי"ה קוק, 'כיפה' מביא לכם פרק מהספר "עם ישראל – פסקאות מכתבי הרב קוק מלוקטות ומבוארות בידי הרב ערן טננבאום"

הרב ערן טננבאום 28/08/14 19:02 ב באלול התשעד

הערב (ה') ומחר יצויין יום פטירתו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל. לציון יום פטירתו גולשי 'כיפה' נהנים פרק מספרו של הרב ערן טננבאום 'עם ישראל' העוסק בכתבי הרב קוק ובשאלה האם עם ישראל הוא עם ככל העמים. הספר, בן 400 עמודים, יצא לאור בהוצאת ארגון 'ראש יהודי'. הרב טננבאום, נשוי ואב לשמונה, תושב חיפה בוגר ישיבות "בני דוד" בישוב עלי ו"הר המור" בירושלים. טננבאום, רס"ן במילואים אשר שימש עד לא מזמן כקצין מודיעין בחטיבת מילואים. בין היתר לימד טננבאום בישיבות גבוהות ובית מדרש לאברכים וסטודנטים. כיום הוא מלמד בבית המדרש של הגרעין התורני בעכו מעבירים שיעורים לציבור הרחב בחיפה.

(צילום: יחצ)

פרק ראשון - מהותו, ייחודו וכישרונו

הופעת עם ישראל על בימת ההיסטוריה אורות ישראל א א

כְּנֶסֶת-יִשְׂרָאֵל הִיא תַּמְצִית הַהֲוָיָה כֻּלָּהּ, וּבָעוֹלָם-הַזֶּה נִשְׁפָּע תַּמְצִית זוֹ בָּאֻמָּה הַיִּשְׂרְאֵלִית מַמָּשׁ, בְּחָמְרִיּוּתָהּ וְרוּחָנִיּוּתָהּ, בְּתוֹלַדְתָּהּ וֶאֱמוּנָתָהּ. וְהַהִיסְתּוֹרְיָה הַיִּשְׂרְאֵלִית הִיא תַּמְצִית הָאִידֵאָלִי שֶׁל הַהִיסְתּוֹרְיָה הַכְּלָלִית, וְאֵין לְךָ תְּנוּעָה בָּעוֹלָם בְּכָל הָעַמִּים כֻּלָּם שֶׁלֹּא תִּמָּצֵא דֻּגְמָתָהּ בְּיִשְׂרָאֵל. וֶאֱמוּנָתָהּ הִיא הַתַּמְצִית הַמְּסֻלָּת וְהַמָּקוֹר הַמַּשְׁפִּיעַ אֶת הַטּוֹב וְהָאִידֵאָלִיּוּת לָאֱמוּנוֹת כֻּלָּן, וּמִמֵּילָא הַכֹּחַ הַמְבַקֵּר אֶת כָּל הַמֻּשָּׂגִים הָאֱמוּנִיִּים, עַד שֶׁיְּבִיאֵם לְמַדְרֵגַת שָׂפָה בְרוּרָה לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם ד', וֵאלֹהַיִךְ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל אֱלֹהֵי כָל הָאָרֶץ יִקָּרֵא.

כְּנֶסֶת-יִשְׂרָאֵל הִיא תַּמְצִית הַהֲוָיָה כֻּלָּהּ, "כנסת ישראל", תוכן החיים הפנימי של עם ישראל, מכיל את עיקר התכנים והתהליכים שמופיעים ומקדמים את המציאות.

וּבָעוֹלָם-הַזֶּה נִשְׁפָּע תַּמְצִית זוֹ בָּאֻמָּה הַיִּשְׂרְאֵלִית מַמָּשׁ, תוכן חיים זה הוטמע בעם ישראל ב"לידתו" כשהופיע כעם על בימת ההיסטוריה ביציאת מצרים, ומעצב את כל כוחותיו בְּחָמְרִיּוּתָהּ בכוחות הלאומיים והמעשיים של העם,וְרוּחָנִיּוּתָהּ, בנטייתו ושאיפתו הרוחנית,בְּתוֹלַדְתָּהּ כלהשתלשלות הדורות של העם מוציאיםלפועל רבדים שונים של התוכן הפנימי הזה וֶאֱמוּנָתָהּ בחיוניות האלוהית הזורמת בעם ומניעה אותו.

וְהַהִיסְתּוֹרְיָה הַיִּשְׂרְאֵלִית הִיא תַּמְצִית הָאִידֵאָלִי שֶׁל הַהִיסְתּוֹרְיָה הַכְּלָלִית, וְאֵין לְךָ תְּנוּעָה בָּעוֹלָם בְּכָל הָעַמִּים כֻּלָּם שֶׁלֹּא תִּמָּצֵא דֻּגְמָתָהּ בְּיִשְׂרָאֵל. עם ישראל ביחס לאומות העולם הוא כ"לב באברים" ולכן התנהלותו במציאות והתהליכים העוברים עליו משפיעים באופן ישיר על העמים כולם. התהליך ההיסטורי שעבר עם ישראל מבטא את ההתרחשויות המרכזיות שעברה האנושות, וכל תנועות החיים והמגמות הכלליות שהופיעו בהיסטוריה של העמים הופיעו בזעיר אנפין בעם ישראל.

וֶאֱמוּנָתָהּ הִיא הַתַּמְצִית הַמְּסֻלָּת (משובחת)וְהַמָּקוֹר הַמַּשְׁפִּיעַ אֶת הַטּוֹב וְהָאִידֵאָלִיּוּת לָאֱמוּנוֹת כֻּלָּן, החיוניות האלוהית הזורמת בעם ישראל ומאפשרת לו לפעול במציאות מתוך שייכות לקדושה ויראת שמים, משפיעה על הנטייה הרוחנית והאמונית של כל העמים.

וּמִמֵּילָא הַכֹּחַ הַמְבַקֵּר אֶת כָּל הַמֻּשָּׂגִים הָאֱמוּנִיִּים, עַד שֶׁיְּבִיאֵם לְמַדְרֵגַת שָׂפָה בְרוּרָה לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם ד', וֵאלֹהַיִךְ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל אֱלֹהֵי כָל הָאָרֶץ יִקָּרֵא. ביכולתו ובאחריותו של עם ישראל לישר ולהעמיק את תפיסת העולם הדתית של העמים עד לכדי שיגיעו להכרה שלמה במציאות ה'.

יציאת מצרים - לידת עם ישראל עולת ראיה ב עמ' רפז

לֶחֶם עֹנִי, וִיצִיאַת חִפָּזוֹן, אֵלֶּה הֵמָּה הַמְסַמְּנִים אֶת צוּרַת הַמַּצָּה. אָמְנָם יְצִיאַת הַחִפָּזוֹן בִּיסוֹדָהּ הָיְתָה עֲצַת ד', לְהָרִים מַעֲלָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא עַל פִּי דֶּרֶךְ הַהִתְפַּתְּחוּת הַסִּדּוּרִית, שֶׁכָּל אֻמָּה מִתְפַּתַּחַת בִּסְדָרֶיהָ הַטִּבְעִיִּים וְתָבֹא לְמַעֲלָתָהּ הַחָמְרִית וְהָרוּחָנִית לְאִטָּהּ, כִּי אִם שֶׁהַכֹּחוֹת הַגְּדוֹלִים, הַנִּרְדָּמִים בְּנֶפֶשׁ הָאֻמָּה כָּל זְמַן הֱיוֹתָם בְּמִצְרַיִם, כְּבוּשִׁים בְּעֹנִי וְשִׁפְלוּת חָמְרִית וּמוּסָרִית, יֵצְאוּ בְּפֶתַע פִּתְאֹם מִן הַכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, עַד שֶׁנֶּהֶפְכוּ מֵעֲבָדִים שְׁפָלִים לְעַם תַּרְבּוּתִי בְּתַרְבּוּת אֱלֹהִית רַבַּת וְרָמַת עֵרֶךְ, לְעַם קָדוֹשׁ הָרָאוּי לְהַהַדְרָכָה הַיּוֹתֵר עֶלְיוֹנָה, לָאוֹר הַיּוֹתֵר גָּדוֹל, שֶׁל תּוֹרַת אֱמֶת. וְהִנֵּה כָּאן נוֹלַד גּוֹי פַּעַם אֶחָת, וְיַד ד' עָשְׂתָה זֹאת לְהַעֲמִיד אֶת יִשְׂרָאֵל לְגוֹי לְפָנָיו עַל יְדֵי יָדוֹ הַחֲזָקָה. עַל כֵּן הָיָה הָעִקָּר בַּבִּנְיָן שֶׁלֹּא תִּהְיֶה מְעֹרֶבֶת בְּצוּרָתָם הַלְּאֻמִּית שׁוּם צוּרָה קוּלְתּוּרִית (תרבותית),שֶׁכָּל הַקִּנְיָנִים הָרוּחָנִיִּים בְּיַחַשׂ לְאֻמִּי שֶׁרָאוּ בְּמִצְרַיִם לֹא נָגְעוּ אֲלֵיהֶם מְאוּמָה, וְאוֹתוֹ הַמְעַט שֶׁנִּדְבַּק בְּיָדָם מֵעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁל מִצְרַיִם מָשְׁכוּ יְדֵיהֶם מִמֶּנּוּ, קֹדֶם שְׁחִיטַת הַפֶּסַח, עַד שֶׁהָיוּ מְשֻׁלָּלִים מִכָּל צוּרָה לְאֻמִּית, וְהָיְתָה אֶפְשָׁרוּת שֶׁתָּחוּל עֲלֵיהֶם הַטְבָּעַת הַצּוּרָה הָאֱלֹהִית, בְּתוֹר מְיַסֶּדֶת הַבִּנְיָן שֶׁל הָאֻמָּה בִּכְלָלָהּ. "ד' בָּדָד יַנְחֶנּוּ וְאֵין עִמּוֹ אֵל נֵכָר".(1) וְהִנֵּה לוּלֵא הָיוּ יִשְׂרָאֵל עַם כָּזֶה, שֶׁיּוּכַל לְהִתְפַּתֵּחַ רַק עַל פִּי הַנְּטִיעָה הָאֱלֹהִית, וְשֶׁשּׁוּם צוּרָה אַחֶרֶת אֵינָהּ יְכוֹלָה לְהִתְרַכֵּב בּוֹ, אָז לֹא הָיָה צָרִיךְ כְּלָל לְאוֹתוֹ הַחִפָּזוֹן, וְהָיוּ מִתְפַּתְּחִים מְעַט מְעַט, מִמַּעֲלָה לְמַעֲלָה, מִתּוֹךְ הַתַּרְבּוּת הַמִּצְרִית לְתַרְבּוּת יוֹתֵר טוֹבָה עַד שֶׁהָיוּ בָּאִים לְהֶכְשֵׁר קַבָּלַת הַתּוֹרָה. אֲבָל מִתּוֹךְ שֶׁשּׁוּם תַּרְבּוּת אַחֶרֶת הִיא מְעַכֶּבֶת אֶת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְהַצּוּרָה הָאֱלֹהִית הַמְּיֻחֶדֶת לְיִשְׂרָאֵל לָחוּל עֲלֵיהֶם, עַל כֵּן לְעוֹלָם לֹא הָיוּ כְּלָל רְאוּיִים לְפִתּוּחַ שֶׁל הַדְרָגָה, וְהָיָה מִשּׁוּם כָּךְ הַחִפָּזוֹן מֻכְרָח.

(1) דברים לב יב

כישרון האמונה בישראל שמונה קבצים ז קלב

שְׁתֵּי מִדּוֹת הֵן: יְסוֹד הַטִּבְעִי שֶׁל הָאֱמוּנָה, עֲרִיגַת הַקֹּדֶשׁ שֶׁבְּנֶפֶשׁ הָאָדָם, וְהַיְסוֹד הָעֶלְיוֹן הֶאָרַת הַקֹּדֶשׁ בַּצּוּרָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁלְּמַעְלָה מִן הַטֶּבַע, הַמּוֹשֶׁלֶת עַל הַטֶּבַע וּמְשַׁכְלְלוֹ. בַּצּוּרָה הַטִּבְעִית שֶׁל הַקֹּדֶשׁ שֶׁבִּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, כְּבָר חֲקוּקִים הֵם כָּל תָּכְנֵי הַצּוּרוֹת שֶׁל הַמִּצְווֹת כֻּלָּן וּסְעִיפֵיהֶן, כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ. בְּהַטִּבְעִיּוּת הָאֱמוּנִית שֶׁל עֲרִיגַת הַקֹּדֶשׁ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם, אֲפִלּוּ בַּצַּד הַטָּהוֹר שֶׁלָּהּ, אֵין שָׁם אוֹתוֹ הָאוֹר הַמַּבְלִיט אֶת הַמִּצְווֹת. עַל-כֵּן כְּשֶׁזּוֹרַחַת בְּנִשְׁמַת יִשְׂרָאֵל הָאוֹרָה הַטִּבְעִית הָאֱמוּנִית שֶׁלָּהּ, הֲרֵי הַזֵּרוּז וְהַחִבּוּב שֶׁל הַמִּצְווֹת, הוֹלֵךְ וּמִתְרַחֵב, אֲבָל כְּשֶׁמִּתְפָּרֵץ אֵיזֶה זֶרֶם שֶׁל רוּחַ אֱמוּנִיּוּת זָרָה, אֲפִלּוּ כְּשֶׁתִּהְיֶה מְטֹהֶרֶת מִזָּרִיּוּת אֱלִילִיּוּת וּשְׁמָצֶיהָ, בְּכָל-זֹאת הִיא מְעַכֶּבֶת אֶת הַמֵּרוֹץ הַכַּבִּיר שֶׁל חִבַּת הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר לִפְרָטֶיהָ שֶׁל תּוֹרָה וּמִצְוֹת, וְעִם כָּל הַהֶבְדֵּל הָעַצְמִי שֶׁיֵּשׁ בֵּין הַטִּבְעִיּוּת אֲשֶׁר לַעֲרִיגַת הַקֹּדֶשׁ יְסוֹד הָאֱמוּנָה בִּתְכוּנַת הַנֶּפֶשׁ בְּיִשְׂרָאֵל לְאוֹתָהּ הַכְּלָלִית, שֶׁאֶפְשָׁר לָהּ לִהְיוֹת בְּיִשְׁרֵי לֵב שֶׁבְּכָל הָאָדָם כֻּלּוֹ, יֵשׁ לָהֶם אֵיזֶה יַחַשׂ זֶה לָזֶה, וְכָל מִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה מִתְבָּרְכוֹת בִּיסוֹדָן בְּתֹכֶן הַקֹּדֶשׁ מִמְּקוֹר יִשְׂרָאֵל. אֲבָל לְאוֹתָהּ הַתְּכוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁלְּמַעְלָה מִן הַטֶּבַע, שֶׁהִיא תְּכוּנַת הַתּוֹרָה אֵין יַחַשׂ כְּלָל לְכָל גּוֹי.

שְׁתֵּי מִדּוֹת הֵן: יְסוֹד הַטִּבְעִי שֶׁל הָאֱמוּנָה, עֲרִיגַת הַקֹּדֶשׁ שֶׁבְּנֶפֶשׁ הָאָדָם, וְהַיְסוֹד הָעֶלְיוֹן הֶאָרַת הַקֹּדֶשׁ בַּצּוּרָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁלְּמַעְלָה מִן הַטֶּבַע, הַמּוֹשֶׁלֶת עַל הַטֶּבַע וּמְשַׁכְלְלוֹ. קיימות שתי מדרגות בנטייה האמונית והאלוהית שבנפש האדם. המדרגה הראשונה היא יסוד טבעי של אמונה. יסוד זה מצוי בנפש האדם, לצד תאוות וכוחות נוספים המרכיבים את נפשו, וגורם לו לערוג באופן טבעי אל הקודש. כוח זה קיים בכל אדם באנושות והוא היסוד של כל הדתות בעולם. המדרגה השנייה היא הארת התורה, הארה אלוהית למעלה מהטבע, הבאה לתקן את הטבע ולהעלותו עד לחשיפת הקדושה שבו. יסוד זה קיים אך ורק בנשמת עם ישראל.

בַּצּוּרָה הַטִּבְעִית שֶׁל הַקֹּדֶשׁ שֶׁבִּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, כְּבָר חֲקוּקִים הֵם כָּל תָּכְנֵי הַצּוּרוֹת שֶׁל הַמִּצְווֹת כֻּלָּן וּסְעִיפֵיהֶן, כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ. ההבדל שבין ישראל לשאר העמים איננו רק בתוספת הצורה העליונה - הארת הקודש, אלא גם בצורה התחתונה - תכונת האמונה הטבעית שבנפש. בנטיית האמונה הטבעית של ישראל חקוקה ההכנה לעיבוד שיעשה בה הקודש העליון על ידי קדושת המצוות. נטייה זו בישראל תובעת את עשיית המצוות. ישראל מטבעם אינם מסתפקים באמונה שבלב בלבד, אלא דורשים גם קיום מצוות מעשי המודרך על פי הקודש העליון.

בְּהַטִּבְעִיּוּת הָאֱמוּנִית שֶׁל עֲרִיגַת הַקֹּדֶשׁ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם, אֲפִלּוּ בַּצַּד הַטָּה

כתבות נוספות