מה יש לכם נגד אבולוציה?

"קיצור תולדות האנושות" הצליח לכבוש את לב הקוראים ולעמוד בראש טבלאות רבי המכר, אך המגזר הדתי מעדיפים להתעלם ממנו בנימוס. עדי שרצר מנסה להבין למה

עדי שרצר 16/05/13 13:53 ז בסיון התשעג

מה יש לכם נגד אבולוציה?
יחצ, צילום: יחצ

לציבור הציוני-דתי יש בדרך כלל השפעה לא מועטה על טבלת רבי המכר. לא בטוח אם זה הניסיון להיות מעודכנים בו-בעת בעולם הדתי ובעולם החילוני או העובדה הפשוטה שהשבתות והחגים מרחיבים באופן טבעי את הזמן המוקדש לקריאה; מה שבטוח הוא שהפוטנציאל הכלכלי זוהה היטב על-ידי חנויות והוצאות הספרים ומנוצל עד תום.

אולם מדי פעם מוצאים את דרכם לצמרת הטבלה גם ספרים שמוחרמים על ידי הציבור הזה, כאלו שכנראה אף פעם לא ימצא מי שימליץ עליהם בעלוני השבת. במקרה של "קיצור תולדות האנושות" שמסרב לרדת מצמרת הטבלה (כבר כ-90 שבועות בדירוג של "ידיעות אחרונות"), לא מדובר בפורנוגרפיה ואפילו לא באלימות יוצאת דופן - סתם, כפי שאנסה לטעון להלן קצר בתקשורת, שאולי ניכול להעיד דבר או שנים גם על תופעה יותר רחבה.

ראשית כמה מילים לגבי הספר: יובל נוח הררי הוא מרצה להיסטוריה כללית באוניברסיטה העברית. הרצאותיו ההיסטוריות הפכו להיות כבר מזמן למבוקשות מאוד (בעיקר בקרב מי שאינם לומדים היסטוריה כחוג ראשי) וההקלטות שלהן זכו כבר לעשרות אלפי צפיות ביו-טיוב. התזה של הררי בשיעורים ובספר שלו היא פשוטה למדי וניתן לסכם אותה במילים "הכל קשור". הטבע, המדע, ההיסטוריה, הפסיכולוגיה, האבולוציה, החקלאות - הכל חלק מאותו פאזל רחב שמשרטט את טיב המציאות ההיסטורית שאנחנו חיים בה ואת כיוון התקדמותה. ההיסטוריה של הררי היא לינארית, ברורה ותוצאתית. דבר מוביל לדבר. האירועים נקבעים על-פי חוקיות שגדולה כנראה בהרבה מהאדם, המוצא את עצמו לא פעם בתוך תהליכים שהוא לא מבין עד הסוף.

עד כאן נשמע מוכר והרי התפיסה הזו היא כמעט דתית במהותה, אבל פה פעורה גם התהום במלוא עומקה. התפיסה ההיסטורית הדתית מדברת גם היא במונחים של התקדמות ושמה גם היא במרכז תהליכים גדולים המתרחשים מעל לראשו של האדם; אלא שהררי לא נזקק לטובת התזה שלו למעורבות אלוהית. למעשה הוא מכניס את "המצאת האל" אל תוך הסיפור הלינארי כאחד השלבים בהתפתחות האדם. באופן הזה הופכת הדת לתרבות ומנהגים דתיים לשרידי תרבות (אולי אפילו שרידים פרמיטיביים) של מה שעבר מן העולם.

הקושי בהתמודדות עם תזות כמו אלו של הררי הוא שהן מציעות מערכת מוסרית חלופית שנראית לכאורה אובייקטיבית יותר: היא אינה נסמכת על עולם האמונה המשתנה מאדם לאדם, אלא על קטגוריות מדעיות ברורות שאמורות להיות אמפיריות. השינוי הגדול בעולמה של היהדות האורתודוקסית בדורות האחרונים הוא המעבר מהצעה של אלטרנטיבות לגישות כאלה להתעלמות שיש בצידה חוסר התמודדות. אם הדור הקודם טרח להראות כיצד התורה משתלבת במדע, הרי שהדור הנוכחי, כנראה מתוך ביקורת מסוימת על חוסר הדיוק והבחירה הסלקטיבית של הדור הקודם, לא עוסק בבעיות אלו כלל.

כאנשים מודרניים הזוכים להשכלה מערבית אנחנו מסתכלים על הניסיונות לייצר "מדע יהודי" או "היסטוריה יהודית" המוכיחים את קיומו של בורא לעולם ועדין נפוצים בקהילה החרדית למשל, בהומור ובחצי קריצה. גרסאות ההיסטוריה המשופצת והמגמתית או השימוש האינטרסנטי בעובדות מדעיות נתפסות לא אחת כזלזול באינטליגנציה.

אולם ההתעלמות והנטייה שלא לעסוק בסוגיות בעייתיות כמו אבולוציה או לימודי היסטוריה שאינם שינון רפטטיבי של עובדות מסולפות על תולדות עם-ישראל, אינם אלא זלזול באינטליגנציה מכיוון אחר.

מה הפתרון אם כן? יצירת גרסאות אמוניות אך לא בהכרח מדויקות היסטורית שילחמו בגרסה של הררי? התעלמות מסוגיות מורכבות ויצירת מצג שווא הוליסטי? בעיני שני הפתרונות הללו יוצרים יותר נזק מאשר תועלת ושניהם מזלזלים באינטלגנציה באותה מידה.

תרשו לי לנסות ולהציג פתרון אחר המבוסס על תפיסתו של עקיבא ארנסט סימון, בשר מבשרה של האורתודוקסיה המודרנית שהציונות הדתית מודל 2013 הספיקה לשכוח כי הוא לא נכנס לה במדויק לאף משבצת. בשנות החמישים פרסם סימון מאמר פרובוקטיבי שכותרתו הייתה "האם עוד יהודים אנחנו?". במאמר התווה סימון שיטה של נתק מסוים בין התורה למדע, בין האמונה לניהול המדינה והמשפט ועוד. דבריו שנתפסו פרובוקטיביים אז, עודם פרובוקטיביים גם כמה עשורים לאחר מכן.

לא חייבים לקבל את התיאוריה כולה, אולם בבסיסה עומדת הנחה שאולי כדאי לשוב ולהרהר בה - העולם התורני והעולם המודרני-מדעי יכולים להתקיים האחד בצד השני, העירוב ביניהם אינו מחויב המציאות ולא בהכרח עושה טוב לאף אחד מן הצדדים. כנראה שלא ניתן להפריך את האמונה באמצעות המדע, אולם גם לא ניתן לאשש אותה באמצעותו. התעלמות מהמחקר המודרני ומהתפיסות הפילוסופיות של העולם המודרני לא מייצרת אדם איתן יותר באמונתו; חינוך למורכבות והבנה שלא לכל דבר יש תשובה ושעולמות שונים יכולים להתקיים בו זמנית האחד לצד השני אולי כן.

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר