חדשות כיפה

לעבדך באמת

שנה לאחר מותו של הרב עמיטל זצ"ל, ספר חדש מציג את השפעתו רבת הפנים על החברה הישראלית. סקירה

עטיפת הספר

עטיפת הספרצילום: עטיפת הספר


ספר טוב הוא ספר שכמסיימים לקרוא אותו, סוגרים אותו ומניחים אותו על המדף, הלב מתמלא חשק עז לפגוש את הדמויות, לראות אותן עולות מבין העמודים ונמלאות חיים, לשמוע את קולן, לדעת מה עלה בגורלן. מעט מאוד ספרי קריאה מצליחים להעביר את התחושה הזו, על אחת כמה וכמה ספרי זיכרון והספד, שלא פעם מציירים דמות שנותרת מרוחקת מן הקורא. האתגר שעמד בפני עורכי "לעבדך באמת", ספר הזיכרון לרב יהודה עמיטל, היה כפול: להרכיב את פאזל דמותו העשירה והמגוונת, ויותר מכך - להנכיח במילים את היעדרותו. הספר עומד באתגרים הללו בהצלחה: הוא בונה בצורה אמינה וכוללת את דמותו של הרב, והוא גורם לקורא לרצות ולפגוש בו שוב, ולו לכמה רגעים, לשמוע מפיו תורה או ניגון.

הספר שלפנינו עשוי להפתיע מי שלא שמע על הרב עמיטל ולא הכיר את משנתו; הוא יוצא-דופן כמעט מכל בחינה שהיא מספרי זיכרון רבניים קלאסיים. הדבר ניכר קודם כל במשתתפים בספר: שבעים הכותבים בספר לא נמנים על חובשי ספסלי בית המדרש בלבד, אלא מייצגים דמויות מכל שדרות החברה: נשיא מדינת ישראל כותב לצד יהודים פשוטים מגבעת מרדכי; הרב הראשי הספרדי מספיד לצד מזכירת ישיבת הר עציון; ראשי ישיבה כותבים לצד סופר ישראלי נודע. החריגות המרעננת בולטת לא רק ברשימת המשתתפים, אלא גם בסוג הכתיבה: הכותבים מבקשים לספר לנו סיפור. לא פלפולים למדניים, לא קושיות סבוכות, אלא סיפור החותם האישי שהרב עמיטל הותיר בנפשם. ולבסוף, בספר שלפנינו אין סיפורי מופתים וניסים, אין בו גינונים רבניים, אין זצוקלל"ה וזיע"א - יש בו פשטות רבה. וחום. וגעגוע.

הספר מחולק לשערים, כל שער מציג פן אחר בדמותו של הרב עמיטל: כלמדן וכפוסק, כראש ישיבה, עם תלמידיו החיילים, כמנהיג פוליטי, וכאדם המעורב בדעת עם הבריות בבית הכנסת. זהו, אולי, היתרון המרכזי בספר הזה: הוא מראה כיצד הרב עמיטל נתפס באופנים שונים בעיני אנשים שונים. התלמידים בישיבת הר עציון, שהכירו את בכיו של ראש הישיבה בתפילות הימים הנוראים, לא הכירו את השר היושב במליאת הכנסת ומנהל משרד ממשלתי; אלו שהכירו את היהודי הפשוט המתפלל יום יום ב"מניין של הרב עמיטל" לא נחשפו לאיש המשפחה המסור והלבבי. הסיפורים הללו מרכיבים פסיפס צבעוני של הרב עמיטל: לכל כותב היה הרב עמיטל שלו, כל אחד הכיר אותו באופן שונה, בתקופה שונה; כל אחד פגש אותו בהתגלמות אחרת שלו. עיקר גדולתו של "לעבדך באמת" היא שהוא לא מצטמצם לפן אחד בדמותו של הרב, דומיננטי ככל שיהיה: הספר מבקש ללכוד את דמותו על ענפיה השונים, המגוונים.

נדמה שלא לחינם בחרו העורכים לקרוא לספר "לעבדך באמת". שתי המילים הללו, מילות התפילה שהרב עמיטל היה נוהג לשיר לפני תלמידיו וביטאו עיקרון מרכזי במשנתו, מרמזים על כך שהספר שלפנינו נועד לא רק להציב שֵם עולם לדמותו של הרב עמיטל, אלא גם להיות ספר אמונה, שניתן להפיק ממנו תובנות לעבודת השם ולחוויה דתית. ואכן, בסיפורים על הרב עמיטל - סיפורים קטנים, אינטימיים, נוגעים-ללב - יש מימד מחנך, מעורר השתאות, סוחף: לתיקון, לצמיחה, להשתנות. כל סיפור בספר הזה נושא את דגל טבעיות החיים, אהבת התורה, החתירה לאמת וכבוד כל אדם הנברא בצלם. מסרים העוברים בסיפור חודרים עמוק יותר, ואין ספק שכל עמוד ועמוד בספר הזה יותיר רושם רב על הקוראים, במסריו ובהדגשיו השונים.

"לעבדך באמת" הוא מצבת זיכרון ראויה לדמות שהלכה מעולמנו, השאירה אחריה תלמידים הפרוסים בכל רחבי החברה הישראלית, ומורשת שכעושרה כך פשטותה. קנו את הספר הזה לילדיכם, לחבריכם שלא הכירו את הרב עמיטל. גם אותם ידביק הגעגוע.

"לעבדך באמת - לדמותו ולדרכו של הרב יהודה עמיטל", עורכים: ראובן ציגלר וראובן גפני, הוצאת מגיד וישיבת הר עציון, 428 עמ'

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

מוטי יוגב צילום: הדס פרוש/פלאש 90

ח"כ יוגב על כנס השדולה החילונית: "נשמעו שם עמדות שמאל אנטי דתיות"

קרא עוד