ביקורת ספר: הנאום האחרון של משה

לצד הדגשה של היסודות בספר דברים שנקראים מחדש לאור חזרת עם ישראל לארצו, הספר לא מתעלם מנקודות שנראות צורמות בספר תורת משה. הבחירה לא להתעלם מהפערים בין המחשבה הדתית העתיקה ובין הלך הרוח בימינו מעידה על כנותו של הכותב

צוריאל הורוביץ
יב בשבט התשעה
,
01 בפברואר, 2015 16:43
shutterstock

shutterstockצילום: shutterstock

אם מי מכם, הקוראים, מבקש לכתוב ספר ביכורים פרי עטו, אני ממליץ לכם לכתוב על הספר על 'מלחמות השם' של הרלב"ג. הספר הנדיר, שלא נמכר בחנויות כבר עשרות בשנים ונמצא רק במהדורת פקסמיליה בארכיבי היברו-בוקס ברשת, לא יהיה אתגר מיוחד עבורכם. לימוד חטוף של הספר פעמיים או שלושה יספיקו כדי להקיף על מה הוא מדבר, ולמרות השפה הפילוסופית הישנה בבטח תשכילו לצלוח אותו ולהוציא פרי-עטכם חיבור טוב בנושא. אחת הסיבות שבגללן יהיה לכם פשוט לכתוב עליו הוא שמדובר בספר שכמעט לא נחקר ולא נלמד עדיין, לפחות לא בפורמט עממי. מה גם שאתם יכולים להיות בטוחים שרוב קוראי ספרכם לא עיינו ב"מלחמות השם" מעודם, וגם לא מתכננים לעשות זאת בעתיד. מה שאי-אפשר להגיד על ספר דברים, בהקשר של "הנאום האחרון של משה", ספרו האחרון והמוצלח של ד"ר מיכה גודמן. כולנו מכירים את ספר דברים, חלקים גדולים ממנו בעל פה. 'מגיע דוקטור ומרצה למחשבת ישראל', חושב בליבו הקורא הממוצע, 'שמתיימר ללמד אותי על ספר דברים. חה!'.

ובכן - הפתעה. לא הפתעה אחת או שתיים, יותר בכיוון של הפתעה כל עמוד או שניים. קריאה מחודשת של הפסוקים, הבנה טובה יותר של הכתוב על רקע הנורמות החברתיות בתקופה העתיקה, הקבלה בין רעיונות חדשניים לפסוקי התורה, אין רגע דל. בשפה מדויקת וקליטה הופך גודמן את ספר דברים על פיו וגורם לנו לתהות מה אנחנו עושים כל שבוע בבית הכנסת, אם אפילו לקרוא את פרשת השבוע כמו שצריך הוא צריך ללמד אותנו.

לא תמיד הוא מחדש, כמובן. הוא מסתמך על מאות ספרי פרשנות ומדרש, מחקר והגות, ומסדר את הדברים בצורה נעימה וייחודית. גם כשהוא חוזר על רעיונות מוכרים - עיקרון הגבלת המלוכה היהודי שפוּתח מאוד אצל אברבנאל או האבחנה במצוות שהכתוב בדברים לא חוזר עליהן אלא מחדש מעצמו - הוא מוסיף נופך משלו לדברים.

התזה העיקרית של גודמן היא זו: משה רבינו נואם את סדרת נאומיו האחרונים לבני ישראל על סף הארץ, והוא מעוניין להעניק להם צידה רוחנית לדרך ברגעים החשובים ביותר של העם, ממנו הוא נפרד. המעמד של בני ישראל באותה תקופה, טרם עזיבת הגלות בואכה ארץ ישראל, מזכיר מאוד את מצבו של עם ישראל בראשית ימי הציונות וגם בימינו אנו. איך מתמודד עם גלותי עם עוצמה וכוח בידיים? איך מכונן העם חברה צודקת במציאות ארצית? מה היחס הראוי לעמים שכבר נמצאים בארץ בעת כניסת האומה לאותה חלקת אדמה? השאלות הללו, שמעסיקות את החברה הישראלית בימינו, מעסיקות את משה רבינו לפני למעלה משלושת-אלפים שנה. ומשה, שחזה בחכמתו כי העם עתיד להתמודד עם קשיים ייחודיים בכניסתו לארץ, כמו מרצה את דבריו לפנינו בימים ההם בזמן הזה.

לא הכל הרמוני בספרו של גודמן. לצד הדגשה של היסודות בספר דברים שנקראים מחדש לאור חזרת עם ישראל לארצו, הספר לא מתעלם מנקודות שנראות צורמות בספר תורת משה. הבחירה לא להתעלם מהפערים בין המחשבה הדתית העתיקה ובין הלך הרוח בימינו מעידה על כנותו של הכותב.

ההיכרות המוקדמת של הקורא עם ספר דברים מאפשרת גם ביקרותיות כלפי הטענות של גודמן. ואכן, לעתים נדמה שהתיאוריה הכוללת והיפה מגיעה על חשבון הדיוק בפרטים, ומחקר מעמיק יותר בפרשני דברים מעלה תמונה אחרת. לפעמים מתקבלת התחושה שגודמן 'מכופף' מקורות אחדים כדי שיתאימו למנגינה שהוא מנגן, או שהבחירה שלו לקרוא את שרשרת המקורות דרך פריזמה מסוימת היא בחירה מאולצת ולא טבעית לפסוקים. אולם זהו ספר פולמוסי, בית-מדרשי כמעט: המחלוקות והדעות השונות הם לחם חוקו, ולצד סיפוק מהקוהרנטיות של התיאוריות של גודמן בהחלט יש מקום להסתייג מחלק מטענותיו. אולם במבט כוללני נראה שרוב הספר מדויק, חדשני ומשכנע.

מומלץ.

הנאום האחרון של משה מיכה גודמן הוצאת דביר 382 עמודים

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

נתניהו וליברמן | יפגשו בראשון צילום: פלאש 90, הדס פרוש

הפלונטר הפוליטי: ליברמן זומן לפגישה עם ראש הממשלה ביום ראשון

קרא עוד