שופרות / נעמה הנקין
לֹא בְּהַרְכָּנַת רֹאשׁ וְלֹא בִּכְפִיפַת גּוּף.
גֵּוִי זָקוּף וּמָתוּחַ שֶׁלֹּא לְהַחְמִיץ אֶת
הָרֶגַע הַהוּא כְּשֶׁהַשְּׁבָרִים נֶאֱסָפִים לִכְדֵי
תְּקִיעָה גְּדוֹלָה וּשְׁלֵמָה.
וַיְהִי קוֹל הַשּׁוֹפָר הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאוֹד,
וּבְיָד קַלָּה אֲנִי מְסִיטָה אֶת מַלְמָלַת הַמְּחִצָּה
שֶׁבֵּין חַדְרֵי לִבִּי.
(מתוך הטרילוגיה מלכויות – זכרונות – שופרות)
האסופה "שברים נאספים לשירה" היא המשך לאסופה "הלילה הזה כולו שירה" – שירה ישראלית המתכתבת עם ההגדה וסיפור יציאת מצרים אשר זכתה להצלחה גדולה. כקודמתה, מנסה גם אסופה זו ליצור שיח משותף, דתי-חילוני, הפעם סביב הימים הנוראים. לכל שיר נלווית התייחסות קצרה, זווית קריאה אישית, כשהמטרה היא להנגיש את השירים לקהל הרחב ויחד עם זאת לתת ביטוי לנקודה אחת, מיוחדת, המצויה בשיר, לנסות להבהיר את הקשר המיוחד של השיר לימים הנוראים ובעיקר להעלות אפשרות לדיון משפחתי משמעותי ורלוונטי בעקבות השאלות שהשיר מעלה.
האסופה מתמקדת בשירים שנכתבו בישראל בארבעים השנים האחרונות. דהיינו בשירה הישראלית המודרנית. היא מכילה 70 שירים שנבחרו מתוך מאות. משוררים ותיקים וידועים לצד משוררים צעירים: יהודה עמיחי, חיים גורי, לאה גולדברג, זלדה, יאיר הורוביץ, אריה סיון, אברהם חלפי, ט. כרמי, ליאונרד כהן, טוביה ריבנר, אגי משעול, רוני סומק, אדמיאל קוסמן, רבקה מרים, אלמוג בהר, רפי ויכרט, אמיר אור, אלחנן ניר, סיון הר-שפי, אבישר הר-שפי, הרב מנחם פרומן, חמוטל בר-יוסף, מירון איזקסון, חוה פנחס-כהן, ארז ביטון, בכל סרלואי, ישי ריבו ועוד ועוד.
הימים הנוראים מאחדים כמעט את כל החברה הישראלית. רבים מבקשים להיות שותפים לחוויה היהודית הרואה בימים אלה ימים משמעותיים שיש בהם מטען רגשי המשליך על השנה כולה.
חוויות הימים הנוראים הפכו זה כבר לחלק מהשיח הישראלי. הדבר בא לידי ביטוי במטבעות לשון, בשפה וגם בניגונים. כך למשל הביטוי "ימים נוראים" משמש לא פעם לתיאור רצף אירועים קשה, ומשמש במשמעויות שונות, רחבות בהרבה מן המשמעות המצומצמת המקורית. גם ביטויים אחרים כמו "וידוי", "כפרה", "חשבון נפש", "אשמנו בגדנו", "מי במים ומי באש", "אבינו מלכנו" – כבר חרגו משמעותם המקורית והיו לבני בית בשפה העברית בשלל הקשרים. אפילו ביטויים מתקיעת השופר כמו "תרועה" או "שברים" נכנסו לעברית במשמעויות שונות.
בשירה הישראלית המודרנית ישנם מאות שירים המתכתבים עם חוויית הימים הנוראים, הסליחות, התפילות, התחדשות השנה וחשבון הנפש, ומחברים אותם לחווייה אישית פנימית או למציאות הישראלית.
היא מרעננת ומאפשרת קריאות חדשות בתפילה ומפגש חדש עם חוויות החג. באמצעותה החיבור למסורת הופך לחי, קרוב ואפילו מסעיר.
השירה העברית מחברת בין העבר למציאות הישראלית והופכת את חוויית החג לאקטואלית-רלוונטית. היא לוקחת את מושגי החג ואת הלשון התפילה ומחברת אותם בדרכיה המרתקות למציאות חיינו: לזקן שנותר ללא פנסיה, לבחורה שמחפשת מקום לגור בו, לחיפוש אחר לוח שנה מיוחד, לכלי החג מאיקאה, להבאת בגדים למכבסה ולנסיעות לאומן ולהודו.
מאחורי היוזמה לאסופה זו עומד מרדכי (מודי) כהן, מורה ומדריך לספרות באזור ירושלים, מטעם משרד החינוך. בעל תואר שני בספרות ובהיסטוריה, מעביר סדנאות לכתיבה יוצרת. כהן צירף אליו 12 חברי מערכת, מורים בכירים לספרות ומשוררים, שהקדישו שעות רבות למיפוי השירים ולהחלטה מה מתאים להיכלל באסופה.
אחרית דבר נכתבה על ידי הסופר חיים באר.
202 עמודים, 88 ₪ (60 ₪ במבצע)
ניתן להשיג בהוצאת חבר לעט (יואב איתמר 0528815814), בחנות הספרים האינטרנטית אינדיבוק, בחנויות פרטיות וברשתות צומת ספרים וסטימצקי.