המושב עושים שבת

"בתחילה חשבתי שלא אקשיב לאלבום של שבת כסתם אלבום של אמצע השבוע וראיתי בו מוזיקת רקע משובחת כדי להשכיח את "תלאות" ההכנות לשבת, אך להפתעתי האלבום הפך לפופלרי בביתנו ומצאתי את עצמי מאזין לו ונהנה מחדש בכל האזנה".

נתנאל לייפר 02/12/14 12:11 י בכסלו התשעה

המושב עושים שבת
יחצ, צילום: יחצ

לא ברור מה עובר על הלהקה הנהדרת הזו… אני עוקב אחריהם כבר כמה שנים ואף ביקרתי את שני האלבומים האחרונים שלהם והתחושה היא שהם התייאשו ממנו… התייאשו מהניסיונות להגיע אלינו הקהל הישראלי "אנין הטעם", שמעדיף להקשיב למוזיקה לועזית חסרת טעם וריח ולא לחומרים איכותיים ומלאי תוכן. זה החל באלבום הקודם שפשוט לא הושק וכלה באלבום החדש שלא זכה ולו לקמצוץ של יח"צ מקצועי (כן… פוסט בפייסבוק, זה לא באמת נחשב…).

להקת המושב - הלא הם יהודה סלומון ודוד סווירסקי נולדו בישראל בישוב מבוא מודיעין שהוקם על ידי הרבי המרקד שלא מזמן חציינו עשור לפטירתו. הם גדלו בקהילה שהורכבה ברובה ממוזיקאים אנגלוסאקסים, היפים עם כיפות, שהיו חסידיו הגדולים של קרליבך שהיה אביהם הרוחני, ובמובנים רבים אף הגשמי.

סלומון וסווירסקי הם בני הדור השני של המושב שגם הפך לשמה של הלהקה המצליחה. אלא שהטייטל "המצליחה" הגיע רק אחרי המעבר שלהם לארה"ב. הם הוציאו בארץ כששה אלבומים שלא זכו להכרה הראויה אך אז שמע אותם במקרה מפיק הקולנוע האגדי סטיבן ספילברג שלקח אותם לסיבוב הופעות בארה"ב ומאז הם מתגוררים בתפוח הגדול.

האלבום החדש של הלהקה הוא דווקא אלבום "ישראלי" למדי, בניגוד לאלבומים הקודמים שהושרו כמעט מאה אחוז באנגלית. גם השירה מושרת במבטא ישראלי מודגש שכמעט מקשה לחבר בינו לבין השירה באלבומים הקודמים. האלבום הוקלט באולפן האישי של חברי הלהקה מתוך כוונה לשמור על הפשטות של ההפקה ועל תחושת מצב ה"נא" כאילו הם יושבים ומנגנים בכיף במושב בישראל…

את התחושה שלהם לא אוכל לדעת, אך אני כמאזין דווקא התרשמתי מאד מההפקה המעניינת והאיכותית שנשמעת נפלא גם מבחינת הסאונד. האלבום כשמו - "שבת 1" (יהיה 2?) מוקדש כולו לשירי השבת, וכיאה הוא מתחיל בקבלת השבת עם ידיד נפש וממשיך עד להבדלה.

הלחנים ברובם מוכרים, חלקם הולחנו על ידי ההשראה הגדולה של חברי הלהקה - קרליבך, אבל אחד מהם מפתיע ונפלא במיוחד, וזה אדון עולם, בלחן של סיימון אנד גורפינקל וחלקם מסורתיים. כאשר הלהקה בחרה ליצור אלבום כיסוי לשירי שבת היא הסתכנה בבחירת שירים מעט חרושים מידי שהיה ניתן לוותר עליהם ולמנוע מהמאזינים את תחושת המיצוי המהירה. באופן כללי אינני חסיד גדול של אלבומי קאברים, התחושה שלי בעת ההאזנה אליהם שהאמן במקרה הטוב או החקיין במקרה הרע, החליט בשל היובש היצירתי שלו לתפוס טרמפ על חומרים ישנים בכדי לא להיעלם מהמפה…

בתחילה חשבתי שלא אקשיב לאלבום של שבת כסתם אלבום של אמצע השבוע וראיתי בו מוזיקת רקע משובחת כדי להשכיח את "תלאות" ההכנות לשבת, אך להפתעתי האלבום הפך לפופלרי בביתנו ומצאתי את עצמי מאזין לו מידי פעם ונהנה מחדש בכל האזנה. ובכלל כדי שקאבר יעמוד בזכות עצמו ויגרום למאזן לתחושה שמשהו חדש קרה לו באוזן… יש לפעמים צורך ביצירתיות גדולה יותר ובמאמץ יצירתי עמוק יותר מאשר ליצור שיר חדש לחלוטין ומעטים אלו שיודעים לעשות זאת היטב. איני יכול לומר בפה מלא שכל השירים באלבום אכן ראויים לתואר קאבר מוצלח שחידש לי משהו משמעותי, אך בשורה האחרונה ההפקה המוזיקלית המעניינת ברוב האלבום מחפה על כך ומותירה את האלבום עדיין מעניין וכיף להאזנה גם בשמיעות חוזרות.

פורסם לראשונה באתר 'תרבות.il' בבלוג 'מוזיקה יהודית מקורית'

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר