ביקורת מוזיקה: ערב "שירת הים התיכון" בבית אביחי

עד לפני כמה שנים פייטנים נשמעו לי כמשהו שמסמל את מות המוזיקה. הייתי נותר אדיש לפייטנות, אלמלא להקת הלויים

נתנאל לייפר, כיפה 30/12/14 17:19 ח בטבת התשעה

ביקורת מוזיקה: ערב "שירת הים התיכון" בבית אביחי
נתנאל לייפר, צילום: נתנאל לייפר

היחסים שלי עם עולם הפיוט עברו שינויים דרסטיים בשנים האחרונות, אני אוהב להאזין לסוגים רבים של מוזיקה, אך עד לפני כמה שנים פייטנים נשמעו לי כמשהו שמסמל את מות המוזיקה, או בהגדרה מדויקת יותר את רצוני להפסיק לחיות כשאני מאזין להם. ואולי המילה "מאזין" אינה ההגדרה הנכונה למי שעובר ברחוב ליד בית ששומעים בו מוזיקה פיוטית.

הייתי ככל הנראה נותר אדיש לפייטנות, אלמלא הייתי פוגש לפני מעט יותר מעשור להקה מופלאה שפתחה עבורי ועבור עוד 'אשכנזים' כמוני את עולם הפיוט המופלא - להקת הלויים של המוזיקאי המוכשר אליהו דיגמי. אלבומם הראשון והיחיד בו הם שילבו פיוטים עם סגנון מוזיקה מערבי היה פורץ דרך בזמנו והיווה השפעה על מוזיקאים רבים כברי סחרוף ועוד.

אז נכון שלא הפכתי לכזה שיושב ומאזין בדבקות עילאית לפייטנים "כבדים", אך בהחלט גיליתי פיוטים רבים שאני אוהב מאד וגיליתי שמאחורי שכבות היבבנות והתזמור המזרחי שהיה לי זר מסתתרים שירים מופלאים בעלי טקסטים מופלאים לא פחות ומעוררי מחשבה ורגש.

את חכם דוד מנחם פגשתי לראשונה לפני כשלוש שנים במופע מיוחד "פיוט אנד רול" ששילב בין אמנים מובילים במוזיקה הישראלית (דודי לוי, ארז לב ארי, ערן צור ועוד) לבין מוזיקת הפיוטים. באותו מופע הוא התארח ובחן המיוחד לו וחוש ההומור הבריא כבש את לב הקהל. מאז ראיתי אותו בהזדמנויות שונות ואף עקבתי במשך תקופה ארוכה אחרי סרטוני פרשת השבוע שלו באומר וצליל שמשלבים בצורה כיפית ונעימה בין רעיונות מפרשת השבוע לבין נגינה ושירה.

המופע "שירת הים התיכון" שהתקיים בבית אביחי ביום חמישי האחרון שילב בין חכם דוד מנחם לבין המוזיקאים יניב רבה (עוד) ויענקלה סגל (בס וגיטרה) ממקימי להקת 'הלובים' שהוציאה את האלבום 'נדודים' משירת יהודי לוב בו אירחו בין השאר את ברי סחרוף. אליהם הצטרפו אלעד לוי בכינור וישי אפטרמן בכלי הקשה.

המופע שהחל בצורה מפתיעה מאוד במחוזותינו, כמעט בזמן שנקוב בתכניה, שילב בין פיוטים ממסורות שונות מרחבי אזור הים התיכון. העיבודים של הלהקה הלכו על התפר שבין מוזיקה מזרחית למערבית כשיענקל'ה סגל על הבס והגיטרה החשמלית ויניב רבה על העוד יוצרים את הגשר המוזיקלי המרתק.

מנחם עצמו ניגן במהלך הערב על חליל הנאיי כשהוא מקדיש את הנגינה לזכרו של נגן הנאיי אלברט אליאס שהלך לעולמו ביום חמישי בבוקר. במהלך המופע הקהל שמילא את האולם הצטרף בשירה לפיוטים המוכרים יותר דוגמת "אנא בחסדך" הנפלא של אשר מזרחי ורחמים עמר.

במהלך היומיים שעברו מההופעה מצאתי את עצמי שר ללא הרף את הפיוט הזה ואף מאזין לו (בגלגלים…) בביצועו של גדול הפייטנים משה חבושה (בן דודתו של חכם מנחם). בטוחני שלולי הגרסה המרוככת ששמעתי בהופעה הייתי מתקשה להאזין לגרסה הכבדה יותר של חבושה.

הופעות כאלו המשלבות בין מסורות ארוכות השנים ומלאות ההוד של קהילות ישראל לבין מוזיקה עכשווית יותר המתאימה יותר לאוזן בת זמננו, הן בעיניי חובה תרבותית ואני מקווה שהאולם המלא ייתן חשק לאמנים ליצור יותר ויותר כאלו.

פורסם לראשונה באתר 'תרבות.il' בבלוג 'מוזיקה יהודית מקורית'

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר