לפנים

אפשר לומר שהרצון ליצור מפגש ממשי במשולש מחנך-תלמיד-טקסט הוא זה שמניע ומחולל את אותם דרכי לימוד שמנסים בבית המדרש של מקור חיים להנחיל.

גילעד רוזנברג
כב בכסלו התשסז
,
13 בדצמבר, 2006 0:00

צילום:

האם אתה לפל"ף?

כך שאלני איזה מאן דהו לא מזמן. אולי פעם שאלה כזו הייתה מעלה תמיהה לא ברורה על פני, אבל כיום חיוך התפשט מהשפתיים לאוזניים, ועניתי כן, אני לומד בתכנית לפני ולפנים.

ישיבת מקור חיים היא כבר מזמן לא רק ישיבה תיכונית, מרכז להכשרת מחנכים לפני ולפנים פועל לידה, בית המדרש להתחדשות בחינוך מחדש ומרענן אף הוא, ועל המלאכה כולה מנצח הרב דב זינגר.

לרגל עשרים שנים לישיבת מקור חיים יצא הספר לפנים - אסופת מאמרים בענייני חינוך והוראה בו מאמרים שונים המחולקים לשלושה שערים: חינוך, הוראה, ורוח. כאשר בכל שער ושער ישנם כותבים שונים הקשורים כך או אחרת לישיבת מקור חיים ויובליה.


חינוך

הקושי בהעלאת דברים על הכתב ידוע ומובן. ניסיון ההפשטה המנסח משנה חינוכית כביכול לדברים שצמחו בטבעיות, ובתנאים המאוד מיוחדים שלהם, חוטא אל האמת. ובכלל - כיצד ניתן להעביר דברים שבעל פה אל הכתב? איך ניתן לתרגם סוד וברכה למילים? מהי הדרך להציע הצעות ולהמליץ אך בה בעת לא לאחוז בהם?! (כי עמך מקור חיים, הרב דב זינגר עמ 27)

הבעיה היא אמנם מוכרת אך עדיין קשה.

איך ניתן להפוך עולם של ישיבה, מקום מלא בחלומות, רעיונות ומחשבות לתוך מאמר מסודר עם משנה מובנית ומוגדרת. הרי בישיבה עצמה יש כל כך הרבה יותר...


הפתרון אותו מציעים כותבי המאמרים השונים, כל אחד בתחומו שלו, הוא שימוש בשפה חדשה ומרעננת. שפה המנסה להפוך את הרעיונות החינוכיים ליישימים בחיי היום יום, שפה שמנסה להלך כנגד רוחו של כל תלמיד ותלמיד. שפה שמבינה שיש עולם שלם שעובר בין המחנך לתלמיד עוד לפני שפתח המחנך את פיו. במאמרו של הרב דב זינגר מובאות מספר דוגמאות לאותה שפה חדשה. כך למשל, כלי לבחינה מחודשת של הכיתה כמכלול - פרצוף הכיתה, או למשל מושג כמו אינטליגנציה דתית הקשור לחינוך לדתיות ולא רק לאורח חיים דתי. הזמנה ברכה ועוד, משלימים ומכניסים אותנו למקום אחר וחדש.

נעיר, שהשפה החדשה אינה נשארת בגדר מילים נרדפות למציאות הקיימת, אלא מנסה לגעת בחינוך באופן אחר, ללמד ממקום שונה, ולכן לשפה יש מקום חשוב בחידוש.

במסגרת שערי החינוך, גם החינוך לסקרנות והאתגרים המחודשים העומדים בפני המחנכים מדי דור ודור (או שמא עלינו לומר מדי שעה ושעה) זוכים להתייחסות שונה ומאירה.


הוראה


במסגרת שער ההוראה נפתחים בפנינו חמשה מאמרים כאשר ארבעה מהם עוסקים בלימוד הגמרא והאחרון - מאמרו של הרב זאב פרידמן - עוסק בהוראת המדרש. לשרטט קו אחיד לכל המאמרים משימה גדולה היא שמעבר לשורות הספורות אותם אנו כותבים, אך נעיר מילה אחת.

לימוד הטקסט באופן פשוט אולי נראה יבש או לא קשור, אך לימוד עדין ורגיש אמור להפיח חיים בכתוב מחד, ולגרום לפעולה הפוכה בה הכתוב יפיח חיים בלומד מאידך. ראיית הכתוב כמקום מפגש, בו "הקורא-לומד" נפגש עם המילים, היא דרך מקורית של התייחסות לטקסט. לא בפגישה סתמית אנו עוסקים, אלא פגישה חיה, אקטואלית, שמדברת בשפתו שלו וגורמת עניין ורצון ללמוד ולהעמיק.

בכל המאמרים בולטת מאוד השאיפה להפוך את הכתוב לחי. בין אם על ידי מתודות ספרותיות (עמ 224-259) בין אם על ידי עיון בדרכי הלימוד של ר יצחק קנפנטון ותרגום דבריו לרמה המעשית של עבודה עם תלמידים (עמ 260-284), וכן הלאה בשאר המאמרים.

בסופו של שער, אפשר לומר שהרצון ליצור מפגש ממשי במשולש מחנך-תלמיד-טקסט הוא זה שמניע ומחולל את אותם דרכי לימוד שמתוארים בספר.


הולכת רוח


אחד החידושים הגדולים בשפה, כמו גם במעשה היומיומי, הוא אימון מוליך רוח שהתפתח בבית המדרש להתחדשות לאורך השנים בהם הוא קיים.

שני מאמרים מרכזיים עוסקים במוליכות הרוח, מאמרו של הרב י מנדלבאום ומאמרו של ע קליימן, בשניהם יש רצון להפיח רוח ושינוי בחיים המעשיים, במערכת החינוך ובחיי האדם בכלל. דומה שכאן עומדים אנו בפני קושי גדול יותר מאשר בשערים הקודמים - היאך ניתן לכמת ולהכניס רוח לתוך אותיות ומילים? לתוך מחשב ומסך?

כאן אולי מקומה של תורת הסוד השורה על פני הספר. אין הכוונה לתורת הסוד הקשורה לזוהר הקדוש, אלא דווקא לסוד שיש בכל רעיון, לאינסוף הטמון בכל אדם, ההבנה שבכל אדם באשר הוא יש יותר מאשר הנגלה לעין. נראה שכך גם הם פני הדברים ביחס לספר.

ניתן לומר שבארבעה שלבים פשוטים אדם יכול להפוך מיהודי פשוט וטוב, ליהודי שבנוסף לכך הוא גם מוליך רוח, אלא שדומה שארבעה שלבים הכתובים הינם רק רושם כללי, כעין פרוטרט עמום ולא מספק של החוויה האמיתית.


קצת לפני סיום

דומה שתורת הסוד, היא הפתח להבין את היצירה המופלאה המתגלמת בספר.

ניתן לקרוא את הספר מתחילתו ועד לסופו, לעבור על שלביו ועל שעריו השונים, להבחן בעל פה על מאמרים כאלו ואחרים. אך בסופו של דבר, דומה שבעיקר מזמין אותנו הספר להכנס בעצמו לפנים ולפני ולפנים. לטעום מכל תחום את המעט, את הפתח לאינסוף.

את המשך הדרך, כמדומני, הספר משאיר לנו.

אנו חשים שכתיבת הדברים מזמינה התייחסות שתאיץ ותעודד יצירתיות וחדשנות בנוגע לאימון מוליך רוח, על ממדיו: שפה, אמונות יסוד וכלים. אנחנו מאמינים שהמפגשים הצפויים לנו במעגלי העשייה והאימון בעתיד ישנו את פני האימון מוליך הרוח ללא הכר. לשינוי והתחדשות רעננה מעין זו אנחנו מפללים. היווצרות מתחדשת של תורת אימון מוליך רוח היא - בעינינו - סימן ברכה ואות לחיוניותו...

(אימון מוליך רוח במערכות חינוך, ע קליימן עמ 404)

לפנים, אסופת מאמרים בענייני חינוך והוראה בהוצאת ישיבת מקור חיים.

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה
המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

הרב שלמה אבינר צילום: פלאש 90

האם זאת הגאולה עליה דברו נביאינו?

קרא עוד