אנשים נוסעים לגאורגיה לטפס על ההרים בסוונטי, לטייל בכפרים הקטנים סביב מסטיה, לראות את שטילי הקודרת, את בית הכנסת באוני או זה שבכותאיסי, את הרי הקזבק הדרמטיים ואת בטומי הנודעת בחופיה ובאתריה השונים.
ב-2007 נסעתי לחופשה ארוכה במקום שלא הכרתי ולא ידעתי עליו דבר. מצאתי באינטרנט דירה להשכרה בטביליסי, קניתי כרטיס וטסתי לחודש לארץ בה היו אז מעט דוברי אנגלית, ורוב האנשים דיברו גרוזינית או רוסית, התחלה מבטיחה לסופרת בתחילת דרכה. חזרתי לגרוזיה ב-2009 להשלים את העבודה על הספר "סתיו בטביליסי" (יחד עם איתי בחור). ביקרתי בשווקים השונים בעיר, שוק ואגזאלי שיש בו הכל, משרוך נעל ועד תכשיטי זהב נדירים, שוק האמנים בגשר היבש, שוק דידובה בו נמצאות המרשרוטקות שמגיעות לכל קצווי הארץ הנושבת ומביאות תיירים אל ההרים והים והכפרים הגובלים בטורקיה, ארמניה, אזרבייג'אן.
טביליסיצילום: חדוה רוקח
טביליסיצילום: חדוה רוקח
הביקור בשווקים והחשיפה לנוף האנושי הסעירו אותי. לא רציתי לוותר על אף תגלית, סנטימנט או חוויה ותיעדתי עם המצלמה כל מה שראיתי – מוכרים, קונים, דוכנים, הרי קמח חשוף מונחים על שולחנות יחד עם שקים גדושים בקטניות, צ'ורצ'חלה בשלל צבעים תלויה מחוט מתוח מעל דוכן דבש. הצבעים, הריחות, המרקמים – הכל הפנט אותי. המוכרים בדוכנים ביקשו ברוסית, גרוזינית ופנטומימה שאצלם אותם. עברתי מדוכן תבלינים, לדוכן עגבניות, לשולחן שעליו ענבים ותפוחים. חגיגה אמיתית. הקשר האנושי הבלתי אמצעי הזה קשר אותי לגרוזיה כמו גם גילוי התרבות הגרוזינית, הספרות והשירה המודרניות שהשפיעו ומשפיעות עד היום על המציאות בגרוזיה.
טביליסיצילום: חדוה רוקח
במהלך החקירה הספרותית שעשיתי בגרוזיה, התגלה הדמיון בין העיתונות הלאומית הגאורגית ובין העיתונות הלאומית היהודית. בשנות ה-70 וה-80 של המאה ה-18 עיתון עברי משכילי בשם 'המבשר' יצא בלבוב ועיתון עברי לאומי בשם 'שחר' יצא בווינה. בשנות ה-60 של המאה ה-18, איליה צ'אווצ'אוודזה, איש ציבור ומנהיג נודע ומהאנשים שהשפיעו על בניית דמותו וזהותו של העם הגרוזיני, השתתף בעריכת כתב עת גרוזיני שנקרא "השחר" וייסד את כתב העת 'המבשר הגאורגי'. ב'המבשר' פורסמו מאמרים, מכתבים, פובליציסטיקה ושירה מקורית ומתורגמת. במאמרים הופיעו מילים חדשות בשפה הכרתולית העתיקה – מפלגה, דמוקרטיה, שיחרור, תנועת שיחרור. כעבור עשרים שנה, בארץ אחרת ובמציאות אחרת, אליעזר בן יהודה שתל בעיתונו הירושלמי 'הצבי' מילים עבריות חדשות, רבות מהן קשורות לסביבת החיים הפוליטית־חברתית.
לא יכולתי לצלם את בן יהודה, אך לשמחתי הצלחתי לתעד את הפרוטומות של כמה אמנים גרוזיניים חשובים שניצבים דרך קבע בארכיון הספרותי הגרוזיני. בספר הצילומים שלי "חלום טביליסי", בין צילום אורבני, לצילום שוק, נמצאים ראשיהם של משוררים וסופרים והרהורי נצח על פניהם.
טביליסיצילום: חדוה רוקח
יום אחד, תוך כדי העבודה על "חלום טביליסי", נחו עיניי על ספר בעברית, "היהודים הגרוזים בגרוזיה ובארץ ישראל" מאת נתן אליהשווילי. שאלתי את הספר מפרופ' ממוקה בוצקריחידזה, המתרגם של ספריי מעברית לגרוזינית. עולמה של יהדות גרוזיה צף ועלה בעברית יפה ועשירה. הרושם העז שנותר אחר הקריאה לא עזב אותי. החלטנו לעשות הוצאה מחודשת ומוערת של הספר ולהשמיע שוב את קולו הנדיר של נתן אליהשווילי, מורה לעברית, חלוץ שעלה עם משפחתו לארץ ומת בניסיונותיו להתערות בה ולהיות עובד אדמה.
גרוזיה היא ארץ כובשת לב. החשיפה לטבע הפראי והנשגב ולנוף האנושי, הנחשף בעבודותיהם של סופרים גרוזיניים, עוררה בי את הרצון להעביר את הרשמים הללו, חד פעמיים ומרגשים, לקוראים בישראל. כתבתי את החוויות וצילמתי ככל שיכולתי וככל שהמצולמים התירו לי. הקסם שיש בגרוזיה והנדיבות הטבעית של הגרוזיניים הופכים את הארץ הזאת לשונה וייחודית בין המקומות שטיילתי בהם.
טביליסיצילום: חדוה רוקח
טביליסיצילום: חדוה רוקח
אלבום הצילום שלי "חלום טביליסי" הוא רטרוספקטיבה של הצילומים שעשיתי בין השנים 2015-2009 בהן חייתי פרקי זמן בטביליסי וטיילתי בגרוזיה. פתח הדבר וכותרות התמונות כתובים בשלוש שפות, עברית אנגלית וגרוזינית על מנת שגם הגרוזינים יוכלו לראות את ארצם מבעד לעיניים שלי.
"חלום טביליסי" יצא לאור במהלך שנת 2017 ב"איתי בחור – הוצאה לאור", במהדורה מיוחדת לרגל 25 שנות ידידות דיפלומטית בין מדינת ישראל וגאורגיה.
טביליסיצילום: חדוה רוקח