המלצה לטיול: מים מגוש עציון

חג הפסח מביא איתו לרוב ימים נעימים במקרה הטוב, וחמים במקרה הפחות טוב. בית ספר שדה כפר עציון ממליצים על סיור לאורך אמות המים בנחל הפירים. הבשורה: מסלול עם מים

חדשות כיפה 15/04/14 23:39 טו בניסן התשעד

המלצה לטיול: מים מגוש עציון
יחצ, צילום: יחצ

נק' פתיחה: גבעת הדגן.

נק' סיום: עין ביאר.

אורך המסלול: שלושה וחצי ק"מ.

זמן הליכה: כשעתיים וחצי (לא כולל כניסה לאמה).

דרגת קושי: בינוני.

עונה מומלצת: כל השנה.

מפת סימון שבילים: מפה מס' 9.

סימון שבילים: שחור.

נקודות שירותים ועצירה קרובות: אמת הביאר.

מהן אמות המים?

משחר ימיה של ירושלים היה קיומה מותנה ביכולתה לספק מים לתושביה. כבר בתקופה הכנענית התיכונה (המאה הי"ז לפני הספירה), עת נהייתה לראשונה לעיר, התמודדו שליטיה עם הבעיה. מפעל המים המשוכלל שפיתחו סביב מעיין הגיחון המשיך לשמש הן בימי הבית הראשון הן בימי הבית השני.

בתקופה זו נמשך השימוש במי המעיינות הקרובים לעיר ובמים שנאגרו בבריכות שבתחומיה, אך לא היה די באלה. ירושלים - עיר הבירה והמקדש - גדלה והלכה לכדי מטרופולין והמון עולי רגל ומבקרים פקדו אותה כל ימות השנה וביתר שאת בשלושת הרגלים. היא נזקקה בדחיפות למקורות מים חדשים. עיקר המאמץ הוקדש מעתה להובלת מים ממרחקים. כבר בימי השליטים לבית חשמונאי ובעיקר בימי הורדוס, נוצל הידע ההנדסי וההידרולוגי שנרכש ברומא לבניית אמות מים ארוכות ומפותלות שהזרימו מים אל העיר ממעיינות הר חברון. במפעל מתוחכם ורב ממדים זה שולבו נקבות-מעיין, אמות בנויות וחצובות, מנהרות פירים, סכרים ובריכות ענק. הוא התפתח בשלבים, מימי החשמונאים (המחצית השנייה של המאה הב' לפנה"ס) - עת נבנתה אמה מעין עיטם (בערבית: עין עטן) מצפון לגבעת הדגן (רכס ד'הר באקו) שבתחום העיר אפרת, אל בית המקדש - ועד הגיעו לשיאו בסוף ימי הבית, בימי הנציבים (אמצע המאה הא' לסה"נ), כאשר לא פחות מחמש אמות נכללו במפעל, שבלבו בריכות שלמה. שתי אמות מתוך החמש הובילו את מי המעיינות שבאזור גוש עציון של היום אל ברכות שלמה: האחת היא אמת הערוב, שאספה את מימיהם של כמה מעיינות בבקעת ערוב ובסביבותיה והזרימה אותם כנחש ארוך ומפותל לאורך כ-40 ק"מ ממזרח לרכסי מגדל עוז והעיר אפרת, עד הבריכה התיכונה שבבריכות שלמה. האחרת היא אמת הביאר, שברובה היא מנהרה תת-קרקעית מתחת ערוצו של נחל הפירים (ואדי אל ביאר) שממערב לעיר אפרת. מנהרה זו הזרימה את מי עין האמה (עין ואדי אל ביאר) שבראשה, וכן מי תהום שנאספו לאורכה. למי המעיין ומי התהום הצטרפו גם מי גשמים שזרמו לעמק הנחל מהרכסים שסביב, ונעצרו בסכר שהותקן במורד העמק מעל קצה המנהרה. שלושת המקורות הללו הזרימו מים רבים אל הבריכה העליונה שבבריכות שלמה, באמה שנבנתה על פני השטח בקו גובה מתאים. את המכשול הטופוגרפי של גבעת הדגן חצתה האמה במנהרת פירים שאורכה כ 400 מ'. אל מי שתי האמות שבאו מדרום, נוספו בבריכות שלמה מי גשמים שנוקזו מהבקעה הסמוכה וכן מי ארבעה מעיינות הנובעים בצד הבריכות. מהבריכות זרמו המים בשלוש אמות לשלושה יעדים עיקריים: האמה התחתונה -זו שראשיתה בעין עיטם - הובילה אל הר הבית והמקדש שבמרכזו; האמה העליונה הובילה אל המצודה ואל ארמון הורדוס שבעיר העליונה של ירושלים. האמה השלישית יצאה מבריכות שלמה מזרחה, חלפה מעל הכפר ארטס, והזרימה מים אל הבריכה הגדולה שנבנתה לרגלי מצודת הרודיון המדברית , בלב העיר התחתית שהקים כאן המלך הורדוס.

(צילום: יחצ)

מערכת אמות המים המורכבת והמסועפת של ירושלים מימי בית שני הייתה כה משוכללת ומוצלחת עד שפרנסי העיר בדורות הבאים המשיכו לנצלה. לא יהא זה מוגזם אם נסכם ונאמר כי לאורך אלפיים שנה, מאז ימי הבית השני ועד כיבוש ירושלים בידי הבריטים בתחילת המאה העשרים, המשיכה העיר להיות תלויה במידה רבה במערכת קדומה זו.

איך הולכים?

נטפס ברגל לתצפית מראש גבעת הדגן בצפון העיר אפרת. מכאן נוכל להשקיף על איזור בריכות שלמה, כיום בשטח הרשות הפלשתינאית, על התל המקראי עיטם (ח' אל-ח'וח) ועל הכפר ארטס עם המנזר המרשים שמדרומו. הבנייה הצפופה בבקעת אל ח'אדר וברכס דהישה סוגרת כטבעת על האתרים הסמוכים לבריכות, ורכסי בית ג'אלה והר גילה נצפים למרחוק.

נשוב לעבר מגרש החניה שבשער גבעת הדגן ונאתר את אחד הפירים של המנהרה הקצרה של אמת הביאר שחצתה את הרכס לכיוון בריכות שלמה. השביל המסומן לאורך הפירים יוליכנו אל האמה הבנויה על קירות תמך גבוהים. נצעד בסמוך לאמה "נגד כיוון הזרימה", נהנה מנופי הנחל המצוקיים, נבחין בקטעי "אמת הערוב" שברכס ממול, בכיוון מזרח, נשקיף אל מנזר דיר אל בנת (מנזר הבנות) הקדום, שבצד אפיק הנחל המעובד, ונגיע אל הסכר הקדום שלרגלי הסכר הבריטי שעליו חוצה את העמק הכביש המטפס מזרחה ודרומה אל לב העיר אפרת. מעביר מים גדול ומכוער שהותקן לפני מספר שנים בלב הסכר הפך אותו לגשר. אך פגם אסתטי זה זניח אל מול המפגע האקולוגי בדמות שפכים וערימות פסולת שמצטברים בין הסכר הבריטי לסכר הקדום, בשל אוזלת ידן של רשויות העיר אפרת.

(צילום: יחצ)

מהסכר נמשיך בשביל הרחב והנוח לאורך ערוץ נחל הפירים מעל מנהרת הפירים הארוכה שהעניקה לו את שמו. היא נמשכת מכאן דרומה לאורך 2.8 ק"מ עד ראשיתה בעין האמה. כעבור כמה עשרות מטרים, נסור מהשביל מזרחה(משמאל לשביל) אל הקמרון הרומי התת-קרקעי שהשתמר בשלמותו מעל מפלס המנהרה. ננסה לתהות על מהותו של מבנה חידתי זה. בהמשך נוכל להתרשם מכרמי הגפן וממגוון שיטות ההדליה הנהוגות בהם. ננסה לאתר את מה שנותר לפליטה מפתחיהם של עשרות הפירים שנראו בעבר במרחקים קצובים בערוצו של הנחל. כעבור כ- 1.5 ק"מ נסור מהשביל הראשי בשביל צדדי מערבה(מימין לשביל) אל עין המערה (עין מע'רה) - מעיין זעיר הנובע במערה טבעית ומזרים את מימיו אל חלקות שלחין, שצינורות פלסטיק מודרניים להשקיית השעועית, הדלעת ושאר ירקות משתלבים בהן עם תעלות העפר המסורתיות.

נשוב לשביל הראשי ונגיע אל עין האמה. בתיאום עם בי"ס שדה, נוכל להיכנס אל מערכת המים התת-קרקעית וללמוד את רזיה. גרם המדרגות העתיק (שבגינו נקרא המעיין גם עין אל דראג') יוליכנו אל חדר מרכזי שממנו נוכל לצעוד ולזחול בנקבת המעיין הטבעית עד ראש הנביעה. נשוב משם לחדר הראשי וניכנס לראשיתה של מנהרת הפירים הארוכה. כעבור 80 מ' של הליכה שפופה, פה ושם גם "על ארבע", נגיע אל הפיר הראשון. המשך המנהרה מכאן צפונה הוא במפלס נמוך במספר מטרים,על גבי שכבת מי התהום שמימיה נוספו, כאמור, למי המעיין. קטע זה אינו עביר למטיילים ולפיכך נטפס בפיר בסולם ברזל ונצא אל פני השטח.במידה והשארנו רכב בסוף המסלול, 200 מ' של הליכה נוספת דרומה יובילונו לגשר שעלינו לעבור תחתיו ונגיע אל מכוניתנו.

ניתן לבקר כיום באתר "אמת הביאר" המופעל על ידי בית ספר שדה כפר עציון.

המבקרים יהנו טיול רטוב ומהנה במנהרה תת קרקעית שעומקה 12 מטר ואורכה 130 מטר.

במהלך השנה ניתן להזמין כניסה לאמה והשכרת אופניים.

טלפון לתיאום: 02-9935133 או www.k-etzion.co.il

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר