בין אוגוסט 1946 למאי 1948 נעצרו בדרכם, על סף הכניסה למולדת, מעל 50,000 אנשים מבין הפליטים היהודים ששרדו את השואה וניסו להגיע לחופי ארץ ישראל אך גורשו בידי שלטונות המנדט הבריטי לקפריסין. כ- 10,000 מתוכם נותרו עצורים חודשים רבים אחר קום המדינה, עד לסגירתם הסופית של המחנות בפברואר 1949.
ניצולי השואה מצאו את עצמם שוב מאחורי גדרות תיל. אך לצד הקושי והכאב, רבים מהם ראו בגולת קפריסין מעין שלב מעבר ממוראות השואה לחיים בארץ ישראל. הם מילאו את זמנם בפעילויות בתחום החינוך והאקטואליה, שמירה על הזהות היהודית והקניית צביון ארצישראלי, פעילות ספורט והגנה עצמית, תיאטרון ומוזיקה ועוד. הפעילויות אורגנו על-ידי המעפילים העצורים עצמם, בתמיכת שליחים שהגיעו מהארץ ונציגי הג'וינט.
החלום - חיים חדשים צילום: מוזיאון ארץ ישראל
במחנות המעצר, יצרו העצורים יש מאין, עבודות אמנות מרגשות ומרתקות, חלקן במסגרת סדנאות אמנות בהדרכת האמנים נפתלי בזם וזאב בן צבי שהגיעו כשליחים מהארץ. אף מקרב העצורים עצמם נמצאו אמנים, מוזיקאים ומומחים בתחומם שהעשירו את הידע והיכולות של העצורים. במסגרת התערוכה, ניתן למצוא יצירות אמנות ועדויות של אמנים ידועי שם, שהחלו דרכם האמנותית בקפריסין, כגון שמואל כץ, שרגא וייל, אבא פניכל, פרץ וינרייך, מרים זוהר ואחרים.
התערוכה "קפריסין, אמנות החיים", שתפתח ב-8 בנובמבר, מציגה לראשונה עדויות מתקופה זו, שנאספו מקרב האמנים, בני משפחה ושארים של העצורים ששמרו מזכרות מתקופת המעצר, אספנים פרטיים, ארכיונים ציבוריים שבהם נמצאו אוצרות שהעלו אבק במרוצת השנים וכמעט שנשתכחו: ציורים, פסלים וחפצים, שנוצרו במחנות עצמם, ולצדם מסמכים, צילומים או קטעי וידיאו השופכים אור על הנסיבות ההיסטוריות ופותחים צוהר לעולמם המורכב של המעפילים, שארית הפליטה. לרגל התערוכה הופק סרט מיוחד הכולל ראיונות עם אמנים שהיו בראשית דרכם היצירתית, העוסק במשמעות היצירה עבור ניצולי השואה שמצאו עצמם שוב בין גדרות.
במסגרת התערוכה יתקיימו מפגשי שיח גלריה עם האוצרת סיגל הררי זונדר, ימי עיון, מפגשים עם מי שנולדו במחנות המעצר, בני משפחה ואמנים.
אמנות מחנות המעצר בקפריסין צילום: אגף המוזיאונים יד ושם