שאל את הרב

קריאת שמע על המיטה וברכות השחר

חדשות כיפה הרב שמואל אליהו 14/06/23 10:14 כה בסיון התשפג

שאלה

לכבוד הרב שלום!

א. כאשר הולכים לישון לקראת הערב ומתעוררים לאחר שהשמש שקעה, האם צריך לברך את הברכות שלפני לימוד תורה, לפני שאומרים קריאת שמע שעל המיטה או כל קטע תורני אחר?

ב. עד מתי אפשר להגיד קריאת שמע שעל המיטה (ובאיזה שעה זה יוצא בערך בתקופה זו)?

ג. כאשר לא ישנים כל הלילה האם צריך לברך את ברכות השחר?

ד.הבנתי ממישהו שאמורים להתפלל תפילת שמונה עשרה רק לאחר הזריחה, אך ראיתי שבבית כנסת מסוים התפללו שמונה עשרה לפני הזריחה (כאשר הזריחה הייתה אחרי שש וחצי). האם מותר להתפלל תפילת שמונה עשרה לפני הזריחה?

תודה רבה וכל הכבוד על עבודת הקודש שאתם עושים!!

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן

תשובה

לשאלה ראשונה:

אני מצרף קובץ הלכות קריאת שמע שעל המיטה העונה על שאלותיך

הלכות ק"ש שעל המיטה

1. צריך להזהר מאוד בקריאת שמע שעל המיטה והיא אחת מארבע קריאות שמע שחייב האדם בכל יום. גם הנשים יזהרו לומר אותה כל לילה לפני השינה )בא"ח שנה א', פקודי(.

2. לפני השינה יברך "ברכת המפיל" בלי שם ומלכות ויהרהר שם ומלכות בלבו ולא יברך בשם ומלכות מפני החשש שמא יהיה מוכרח להפסיק בדיבור אח"כ.

3. יש כאלה שאינם חוששים לכך ומברכים ברכה זו בשם ומלכות. גם אלו לא מברך בשם ומלכות ברכת "המפיל" אחר חצות. ולא מברכים מליל ב' של ראש השנה ועד שמיני עצרת )בא"ח פקודי יב ר"פ ח"א סוד ישרים יד(.

4. יש לקרוא קריאת שמע שעל המיטה לפני שהולך לישון. ואם אינו מתכוין לישן באותו לילה או שרוצה להשאר ער עד אחרי חצות יקרא אותה כחצי שעה לפני חצות )עיין ר"פ ח"ב או"ח ב(. ואם לא קראה באותה שעה, יקרא אותה בכל שעה שנזכר )עיין ר"פ ח"ד או"ח א(.

5. אם התפלל ערבית מוקדם וקרא קריאת שמע קודם צאת הכוכבים ישב בזמן "קריאת שמע" שעל המיטה ויכוון לקיים מצוות עשה של קריאת שמע.

6. אין לשתות ואין לאכול לאחר שקרא קריאת שמע על המיטה, ואם אינו נרדם יהרהר בדברי תורה "כדי שישן מתוך דברי תורה וישביע עצמו מדברי תורה הנותנת חיים לעושיה ומוצאה מצא חיים" )שם בבא"ח(.

7. כתב המשנה ברורה )סימן רל"ט ס"ק ט'(: "כתבו הספרים שבלילה קודם השינה נכון לאדם שיפשפש במעשיו שעשה כל היום ואם ימצא שעשה עבירה יתוודה עליה ויקבל על עצמו שלא לעשות עוד, ובפרט בעוונות המצויים כגון חניפות, שקרים, ליצנות, לשון הרע, וכן עוון ביטול תורה צריכים בדיקה ביותר. גם ראוי למחול לכל מי שחטא כנגדו וציערו, ובזכות זה האדם מאריך ימים". עיין ב"סדר היום" לרבי יוסף חיים בקשות בנוסח ארוך ובכוונות מיוחדות )מעמוד פז בהוצאה משנת תשכ"ב

--------------

אני מצרף לך קובץ הלכות על ברכות השחר העונה על שאלותיך

ברכות השחר

א.

מי שהיה ער כל הלילה - כל י"ח ברכות השחר מן "הנותן לשכוי בינה" ועד סוף ברכת התורה, כולם חייב אדם לסדרם ולברכם בכל יום אף על פי שלא נתחייב בהם לפי שכולם הם רמזים נפלאים אל אורות עליונים ואין לבטלם. אפילו אם לא ישן בלילה או אם לא הסיר מצנפתו או בגדיו או סודרו או מנעליו וכיוצא בזה - צריך לברכם בכל יום כולם, אף על פי שלא נתחייב בהם, לפי שעל מנהגו של עולם נתקנו וכו'. \שער הכוונות דרושי ברכת השחר, נח א. כה"ח מו ס"ק מט\.

ב.

מי שנשאר ער ועתיד להשאר ער כל הלילה כגון בליל שבועות או שעשה "תיקון כרת" וכד' או שהיה עסוק בעבודתו - יברך אחרי חצות לילה ברכות השחר מ"אלהי נשמה" עד "גומל חסדים טובים לעמו ישראל". אמנם ברכות "על נטילת ידיים" ו"אשר יצר" אין מברך אלא רק מי שנתחייב בהם. ולא יברך בחצות לילה את "ברכות התורה". כשיגיע הבוקר בעמוד השחר יטול ידיים בלי ברכה ויברך את "ברכות התורה". ואם צריך לנקביו, יברך "אשר יצר" \עיין שו"ע ד סע' יג יד ועיין כה"ח משם המקובלים סי' ד' ס"ק מ"ז,, נ"ב, נ"ג. בא"ח וישב יג. וזאת הברכה ג. ספר הלכה א, עמ' לב סע' ב\. ואם התפנה לנקביו בשעות הבוקר, דעת המשנה ברורה שיברך גם "אשר יצר" וגם "על נטילת ידים" כמובא לקמן \ס"ק ל\.

ג.

אם לא בירך ברכות השחר בחצות הלילה - יכול לברך כל הלילה או בבוקר ועיין לקמן אם יברך במשך היום. \ספר הלכה א, עמ' לב סע' ג\.

ד.

בדרך כלל אנו מסמיכים את ברכת "אלוקי נשמה" לברכת "אשר יצר". אם אי אפשר לו - יכול לומר ברכת "אלוקי נשמה" גם בלא להקדים לה "אשר יצר" \עיין לשון שו"ע ו ס"ע ג. בא"ח וישב אות י"ב, עוי"ח וישב אות ז'\.

ה.

מי שהיה ער כל הלילה - אינו יכול לברך ברכות התורה כל עוד שלא עלה עמוד השחר. ולכן בשעה שמסופק אם עלה עמוד השחר, אינו יכול לברך ברכות התורה, ולכן אין לו ללמוד תורה בזמן זה, ויזהר ברגעים אלה לא לשבת בשתיקה אלא יאמר פיוטים שירות ותשבחות. ונכון ששירים אלו לא יהיו מלות פסוקים, אף על פי שאומרם בדרך תחנונים \שו"ע מ"ו סעי' ט' עיין כה"ח מז ס"ק כו. מ"ב שם ס"ק כח בא"ח וישלח ג. וישב יג.\.

ו.

לפי לדעת המשנה ברורה מי שלא ישן בלילה מברך כל ברכות השחר חוץ מברכות התורה, ברכת "אלוהי נשמה" וברכת "המעביר חבלי שינה" שיש לגביהם ספק. על כן יחפש מישהו שישן, או ספרדי שמברך בכל מקרה ויכון לצאת ידי חובה בברכתו.

ז.

אם אין בנמצא מי שיברך בשבילו ברכות אלו - לא יברך בעצמו אלא יכוון לצאת ידי חובת "ברכת התורה" בברכת "אהבה רבה" או "אהבת עולם" שאומרים קודם קריאת שמע ואחרי העמידה יאמר פסוק מברכת כהנים וכד'. ולדעת ר"ז אם אין מי שיוציאו ידי חובה - יכול לברך ברכות התורה \עין משנ"ב מז ס"ק כח\.

ח.

אם צריך לנקביו אחרי עמוד השחר - לדעת שו"ע ר"ז ינקה גופו, יטול ידיו בלי ברכת "על נטילת ידים" ויברך "אשר יצר" בלבד. לדעת המשנה ברורה יברך "על נטילת ידים" ו"אשר יצר" ואחר כך יברך ברכות התורה. \מ"ב ד ס"ק ל. משנ"ב תצד ס"ק ד שו"ע ר"ז שם\.

ט.

אם ישן ביום או בלילה אפילו "שיתין נישמין" ואחר כך היה ער כל הלילה - מברך בחצות לילה כל הברכות כדלקמן

י.

מי שישן בלילה - מברך ברכות התורה מיד כשיקום ממיטתו אף על פי שלא עלה עדיין עמוד השחר.

יא.

מי שהלך לישון אחר חצות - מי שהיה ער ולמד עד אחר חצות והולך רק אז לישון - נהגו שלא יברך את ברכות השחר בלכתו לישון אלא רק בבוקר. ויברך "על נטילת ידיים" וכל ברכות השחר עם ברכות התורה. אמנם אם ברך ברכות השחר לפני שהלך לישון - לא יברך בבוקר כשיקום את ברכות השחר פעם נוספת כמו כן לא יברך "על נטילת ידיים" אלא רק ברכות התורה. \עיין ספר הלכה א, עמ' יב, יג\.

יב.

מי שישן וקם אחר חצות - יטול ידיו עם ברכה ויאמר מיד בקומו את כל ברכות השחר עם ברכות התורה.

יג.

מי שישן שינת קבע וקם לפני חצות - יטול ידיו ויברך מיד בקומו "על נטילת ידיים" ו"ברכות התורה". רק אחרי חצות הלילה יברך את שאר ברכות השחר. אם קם סמוך לחצות - רצוי שיחכה עד אחר חצות כדי שיברך את ברכות התורה ביחד עם ברכות השחר, שאז התיקון הנעשה על ידן הוא יותר מושלם. ובזמן שממתין לחצות יאמר שירות ותשבחות \עיין בא"ח וישב יג. ספר הלכה א, עמ' לב סע' ב\.

יד.

שכח לברך - אם שכח ולא אמר ברכות השחר יכול לאומרם כל היום, וגם אחרי תפילת שחרית יכול לברך את כל הברכות חוץ מברכת התורה, שכבר נפטר בשעה שאמר ברכת "אהבת עולם". וחוץ מברכת "אלהי נשמה" שלא יאמר כיוון שנפטר בברכת "מחיה המתים" \בא"ח וישב יג\. ובמקרה זה טוב ללמוד מיד אחר התפילה דבר תורה. ויכול לברך עד השקיעה בלבד \ר"פ ח"ב ח ועיין משנ"ב נב ס"ק י וביאור להלכה שם שלדעת הגאון יכול לברך עד השינה\.

לשאלה הרביעית התשובה היא שלכתחילה צריך להתפלל עם הנץ החמה אבל בדיעבד אם התפלל יותר מוקדם – יצא ידי חובה, ובשעת דחק כגון שפועלים צריכים לצאת מוקדם לעבודה, מותרים להתפלל קודם הנץ אף לכתחילה.

👈 אומץ הוא לא רק בשדה הקרב - הכנס שישבור לכם את הקונספציה. יום ראשון הקרוב 31.3 מלון VERT ירושלים לפרטים נוספים לחצו כאן

כתבות נוספות