סגור

תחרויות ספורט בשבת

שלום,

יש לנו עבודה בתושב"ע ובמהלכה אנחנו מקוות למצוא תשובה לשאלה המרכזית: האם מותר להשתתף בתחרויות ספורט שמתקיימות בשבת או אימונים(כדורסל,טניס וכו')ואם לא האם מותר לשחק בקבוצות שמשחקות בשבת גם אם יש לך פטור מלשחק.

תודה מראש..

תוכן התשובה:

שלום
א. אסור
ב. מותר

ולהלן הרחבה ומקור התשובות מספר פניני הלכה מאת הרב אליעזר מלמד שליט"א. בברכה אייל משה

המצווה לשמור על צביון השבת כיום מנוחה
נצטווינו בתורה שלא לעשות מלאכה ביום השבת, שנאמר (שמות כ, י): "וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַה' אֱלוֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה", אלו ל"ט המלאכות שעל ידן הקימו את המשכן, כפי שנתבאר למשה בסיני (עיין לעיל ט, א-ב). והוסיפו חכמים והתקינו סייגים לתורה, כדי שלא יעשה אדם דבר שמתוכו יגיע לעבור על אחת המלאכות שאסרה התורה (לעיל ט, ג-ד). עוד נצטווינו לשבות ביום השבת, שנאמר (שמות כג, יב): "שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲשֶׂה מַעֲשֶׂיךָ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת". והכוונה, שבנוסף לכך שלא נעשה מלאכה גמורה בשבת, גם נשבות וננוח מטורח ועמל, שלא יפתח אדם חנות, ולא יעסוק בהובלת משאות לקראת מלאכת ימי החול. ואף שהעושה כן אינו עובר על אחת מל"ט המלאכות, מכל מקום הוא מבטל את מצוות התורה לשבות ולנוח בשבת (רמב"ן ויקרא כג, כד; ועיין רמב"ם כא, א, ועיין בהלכה הבאה).
כהמשך לכך למדנו בנביא שצריך לשמור על צביונו של יום השבת כיום מכובד ומקודש, יום שאין עוסקים בו בדברי חול, והעושה כן זוכה לשכר גדול. שנאמר (ישעיהו נח, יג-יד): "אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ עֲשׂוֹת חֲפָצֶיךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי, וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ ה' מְכֻבָּד, וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר. אָז תִּתְעַנַּג עַל ה' וְהִרְכַּבְתִּיךָ עַל בָּמֳותֵי אָרֶץ וְהַאֲכַלְתִּיךָ נַחֲלַת יַעֲקֹב אָבִיךָ, כִּי פִּי ה' דִּבֵּר". ולמדו חכמים מדברי הנביא הדרכות רבות לשבת, ועיקרן שלא ינהג אדם בשבת כדרך שהוא נוהג ביום חול. וכך אמרו (שבת קיג, א): "וְכִבַּדְתּוֹ - שלא יהא מלבושך של שבת כמלבושך של חול... מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ - שלא יהא הילוכך של שבת כהילוכך של חול. מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ - חפציך אסורין, חפצי שמים מותרין. וְדַבֵּר דָּבָר - שלא יהא דבורך של שבת כדבורך של חול. דבור - אסור, הרהור - מותר". מעמדן של הדרכות אלו גבוה מתקנות חכמים, הואיל ושורשם במצוות התורה לשבות, ויסודם נתבאר בדברי הנביאים, ועל כן הם נקראים 'דברי קבלה'.
את המצוות הקשורות לכבוד ועונג כבר בארנו לעיל (פרקים ב, ד, ה, ז). הכבוד מתבטא בבגדי השבת, רחיצת הגוף, הכנת הבית והדלקת הנר. והעונג מתבטא בסעודות, בשינה ובלימוד התורה. בפרק זה נבאר את המצוות והסייגים שנועדו לשמור על צביון השבת כיום קדושה ומנוחה. ומצוות אלו הם היסוד לכל מה שאסרו חכמי הדורות משום 'עובדין דחול', היינו שכל מעשה מובהק של חול אסור בשבת, ובכלל זה משחק כדור של גדולים, שחייה בבריכה, התעמלות ונסיעה באופניים. עוד תקנו חכמים כדי לשמור על צביון השבת כיום שבתון את איסור ה'מוקצה' (כמבואר בפרק הבא). וכן תקנו שלא לנגן בכלי זמר (להלן יז-יט).
למרות שמעמדן של המצוות לשמור על צביון השבת ושלא לעסוק בענייני חול (עובדין דחול) גבוה מהסייגים שתקנו חכמים, מצד גדרי ההלכה, הסייגים שתקנו חכמים חמורים יותר. שכן הסייגים, כדוגמת האיסור לעשות מלאכות בשינוי או לומר לגוי לעשות מלאכה - אסורים גם לצורך מצווה (לעיל ט, ג-ד, יא), ואילו האיסורים שקשורים לצביון השבת - מותרים לצורך מצווה (כפי שיתבאר בכל הפרק). ויש איסורים שמורכבים על שני היסודות הללו, ומצד צביון השבת היה אפשר להתיר אותם לצורך מצווה, אלא שהואיל והם אסורים גם מצד גזרת חכמים, גם לצורך מצווה אסור לעבור עליהם.

- משחקים בשבת
נחלקו הפוסקים אם מותר לשחק במשחקים בשבת. יש אומרים שהואיל והשבת נועדה ללימוד תורה, אסור לבטל תורה כדי לשחק בשום משחק בשבת. בכלל זה אסור לשחק בשחמט, דמקה, שש-בש, ביליארד, ומשחקי כדור בבית או בחצר פרטית מרוצפת. וכיוון שאסור לשחק בהם, כל המשחקים הללו הם מוקצה (מהר"א ששון, ברכ"י שלח, א; פתח הדביר ד).
ויש אומרים, שמצד הדין אין איסור לשחק בשבת, ובתנאי שאין משחקים על כסף (רמ"א שלח, ה; מאמ"ר). והיו רבנים שנהגו לשחק שחמט בשבת, שהוא משחק שמצריך מחשבה ומחכים (שלטי גיבורים).
למעשה, טוב לגדולים להחמיר שלא לשחק בשבת בכדור ושחמט וכיוצא בזה, הן מצד שלדעת כמה פוסקים הדבר אסור, והן מצד שנכון שלא להתרגל לבטל תורה ביום השבת. ולרוצים להקל יש על מה לסמוך (עיין שו"ע שח, מה; מ"א שלח, ה; מ"ב כא; כה"ח לט). וגם את הילדים צריך לחנך להרבות בלימוד תורה ביום השבת, אבל מוסכם על רוב ככל הפוסקים שאין לאסור עליהם לעסוק במשחקים הללו בשבת (כמבואר להלן כד, ז).
אבל משחקים שנעשים בעסק גדול, כדוגמת כדורגל, כדורסל וטניס, אסור לשחק בשבת, משום 'עובדין-דחול'. וקל וחומר שאסור לשחק את המשחקים הללו במגרשי ספורט. וגם לילדים אסור לשחק בהם משום 'עובדין דחול'

- משחקי כדור וריצה
אסור לילדים לשחק כדורגל וכדורסל בשבת, מפני שאלו משחקים שנעשים בעסק גדול ויש להם חוקים וסדרים משלהם, והם אסורים משום 'עובדין דחול'. ועוד שלפעמים כרוכים במשחקים אלו איסורים נוספים, כמו הכנת המגרש, נסיעות למשחקים, רישום, מקח וממכר. וכן אסור לצפות באנשים שמשחקים כדורגל או כדרוסל בשבת משום 'עובדין דחול'. ואסור לשחק בכדורים אלו אפילו בתוך הבית או בחצר פרטית משום שהם מוקצה וגם משום 'עובדין דחול'. וכן אסור לשחק טניס, שאף הוא משחק של גדולים שנעשה בעסק גדול

פירוט ומקורות:
כדורגל וכדורסל ואופניים אסורים משום עובדין דחול
כתב הרמב"ן (ויקרא כג, כד) שיכול היה אדם לטרוח כל היום בסידור ביתו ומסחרו בלא לעבור על ל"ט מלאכות, לפיכך צוותה התורה לשבות ולנוח, ואם כן כל הטרחות שמשביתות את המנוחה אסורות מהתורה. ובמנחת חינוך (רצז) ביאר שיסוד המצווה לשבות - מהתורה, והכתוב מסר לחכמים לקבוע איזהו הטורח והעמל, ובמה יהיה האיסור בדיוק. ועל פי זה מובנים דברי הנביא ישעיה נח, יג: "אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ עֲשׂוֹת חֲפָצֶיךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי, וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ ה' מְכֻבָּד, וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר", שהם פירוש למצווה הכללית לשבות ולנוח. וכך פירשו חכמים (שבת קיג, א): "מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ - שלא יהא הילוכך של שבת כהילוכך של חול... וְדַבֵּר דָּבָר - שלא יהא דבורך של שבת כדבורך של חול". ולא מסתבר שאין לנו לאסור אלא מה שלמדו במפורש מהפסוק בנביא, אלא נראה שרצו ללמוד כלל, שכל מה שגורם לכך שהשבת תראה כחול אסור. שכן דרכיך וחפציך ודיבורך כוללים הכל. וזה היסוד לכל איסורי 'עובדין דחול'.
על פי דברי הרמב"ן הללו, אסר החתם סופר או"ח צז, לנסוע ברכבת בשבת, מפני שאין בזה מנוחה. וכעין זה אמרו בתוספתא שבת (טז, כב במהדורת ליברמן): "אין רצין בשבת כדי להתעמל, אבל מטייל כדרכו ואינו חושש ואפילו כל היום כולו". וכן פירש רש"י קמז, א, שאין מתעמלים כי הוא עובדין דחול. וכ"כ רי"ד, תוספות יו"ט, ומ"ב שכז, ז. וכ"כ בשו"ת חמדת צבי א, כב, לאסור את הריצה במשחקי כדור משום הילוך של חול ועובדין דחול.
ומרן הרב באורח משפט קנב כתב: "בשחוק הכדור שנהוג עכשיו, שיש בו קשר עם איסורים חמורים שעושים (את השבת והיו"ט)... כחול ממש בחילולים גמורים, כמו חפירות ונסיעות וכתיבות ומקח וממכר ועוד כמה איסורים... והראשונים (שהתירו לשחק בכדור) לא דברו כלל על שחוק כדור מרוחב ופומבי כזה, הגורר עמו דברים רבים שמפסידים לגמרי את קדושת השבת והיום טוב ואת מנוחתו השלמה והמקודשת בישראל מעולם" והזכיר שם מדברי היש"ש, שכתב שהמתירים לשחק בכדור (רמ"א), לא התירו אלא לילדים "ולא לעשותו מנהג ביו"ט לגדולים להפקיע על ידי זה קדושת יום טוב והרגשתו הרוחנית העליונה. איך שיהיה על שחוק כדור-הרגל שבזמנינו על פי תנאיו, לא עלה על דעת שום אחד מהפוסקים להתירו ח"ו לא בשבת וגם לא ביו"ט". ונראה שלא כתב זאת רק על קבוצות מסודרות, אלא על כל המשחקים בכדורגל.
ואמנם יש שממעטים להשתמש בטענת 'עובדין דחול', ורצו לאסור את המשחק בכדור מטעמים צדדיים. יש אומרים שהאיסור משום שמא ישווה גומות, ואיסור זה קיים גם במגרש מרוצף אספלט או בטון (שש"כ טז, ו). ויש שרצו לגזור על המשחק בכדור שמא יבוא לנפח אותו או לתקן אותו אם יהיה בו חור (קצות השלחן קי, חמדת צבי א, כב). ויש אומרים שאין לחוש לזה, מפני שהניפוח אינו תיקון כלי (מנח"ש א יא. שש"כ טז,ז), ויש אומרים שאין לחשוש שהכדור יתקלקל כי אינו שכיח (שאלי ציון סי' יא). וי"א שהאיסור משום חשש הוצאה כמובא בתוספתא שבת יא, ז: "הזורק בכותל למעלה מי' טפחים והלכה וישבה בבור שהוא ד' על ד' הרי זה חייב ... כגון אלו שמשחקין בכדור ברשות הרבים ויצאה כדור מתחת ידו של אחד מהם חוץ לד' אמות חייב". וכן ביאר הגר"א בסי' שח לגבי טור שמעון שעברו על מלאכת הוצאה במשחק הכדור. וכ"כ בתורת השבת (שח, מה), ובמילואים דאורח משפט קנב, ובשו"ת מבשר טוב (ח"א או"ח סי' יט).
ובמשחקים מאורגנים לכל הדעות אסור להשתתף, בגלל כל האיסורים הכרוכים בקיומם, וכפי שכתב באורח משפט קנב, ושו"ת שאלי ציון סי' יא, וכ"כ בשש"כ טז, ט.


סיכומו של דבר -יש אוסרים משחק בכדורגל וכדורסל משום החשש שמא יבוא ליישר את הקרקע, וכעין מה שכתב בשו"ע שלח, ה; מ"ב שח, קנח. ויש אוסרים מחשש שמא יבוא לתקן את הכדור או לנפח אותו (קצות השולחן). ובכל אופן מוסכם על כלל הרבנים שאסור לשחק בכדורגל וכדורסל בשבת. ונראה שעיקר האיסור משום 'עובדין דחול', וזה גם טעם איסור רכיבה על אופניים. ואל יהא איסור זה קל בעינינו, שיסודו מהתורה, וכפי שביאר הרמב"ן (ויקרא כג, כד), שכל טורח ועמל שמפר את המנוחה והשביתה אסור מהתורה, מפני שנצטווינו לשבות. וכן מבואר בישעיה נח, יג: "אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ עֲשׂוֹת חֲפָצֶיךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי, וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ ה' מְכֻבָּד, וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר". אמרו חכמים (שבת קיג, א): "מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ - שלא יהא הילוכך של שבת כהילוכך של חול... וְדַבֵּר דָּבָר - שלא יהא דבורך של שבת כדבורך של חול". וכיוון שמשחקי כדורגל וכדורסל נעשים מתוך עסק גדול, ויש להם כללים וחוקים, ואנשים רבים טרודים בזה ואף מתפרנסים מזה, כל עניינם הוא 'עובדין דחול'. ומה שהקילו לנערים לרוץ להנאתם, הכוונה לריצה חופשית בלא מסגרת ממוסדת של משחק או אימוני כושר. וכעין זה כתב מרן הרב באורח משפט קנב.

התשובה התקבלה מצוות ישיבת הר ברכה,
כא בטבת התשעא
,
28 בדצמבר, 2010
עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

שר התחבורה בצלאל סמוטריץ'  צילום: כיפה

סמוטריץ' לכיפה: "אשמח אם שקד תחזור להיות חלק מהנהגת הציונות הדתית"

קרא עוד