תורה ומדע

לרב שלום,

יש לי שאלה מעשית לגבי מדעי הטבע אך היא קצת פילוסופית:

"המסתכל בארבעה דברים ראוי לו כאילו לא בא לעולם, מה למעלה, מה למטה, מה לפנים, ומה לאחור. וכל שלא חס על כבוד קונו ראוי לו שלא בא לעולם" (המשנה בחגיגה ב)

ידוע שבאופן כללי מדעי הטבע מנסים להכיר את המבנה של העולם בטבע. חקר האטום ופירוקו לתת-חלקיקים, או חקירת הזמן והמרחב לפי תאוריות מאוד מורכבות וסתומות. גם בגיאולוגיה ככל שחוקרים רב המוסתר על הגלוי ואפילו היום בעניין גרעין כדור הארץ, ניבוי מועדי רעידות אדמה והעולמות הרחוקים.

שאלתי היא ביחס לדברי המשנה ופירושים ש'למעלה' זה מעל השמים ו'למטה' זה מתחת לאדמה, האם יש בעיה בלימוד מדעי הטבע לצרכי האנושות?

(ענייני של חישוב, המדע לצרכי קיום האדם וכו')

ברור לי שחייבים להיות פיזיקאים כימאים וגאולוגים יהודיים שיפתחו את העולם גם בנושאים האלה ויש לכך השלכות לחיינו (כמו היכן בהר למקם בניין מבחינת הקרקע או האם עשויה להיות יותר סכנת רעידות באזור כלשהו וכו').

האם ההסתכלות על מה שלמעלה ולמטה לצרכי לימוד התכונות של הטבע למשל בכימיה וגיאולוגיה

(בהנחה שהאדם מרגיש שזה תחומו ועניינו) הוא כדאי? גם לפי תצפיות על כוכבים או קידוחים באדמה?

האם עיסוק בנושאים חברתיים יותר (כמו גיאוגרפיה למשל היכן למקם יישוב או שכונה ביחס ליער) הוא יותר "בטוח"?

תודה מראש על העזרה.

תוכן התשובה:

שלום וברכה!

ראשית תודה על שאלה חשובה ומעניינת!

אם תתבונן בפרשנים על המשנה ובמיוחד בדברי הרמב"ם (אביא ציטוט מדבריו בהמשך) המאריך בעניין תראה שהמסקנה היא הפוכה לגמרי ממה שהסקת מהמשנה.

והנה דברי הרמב"ם בפירוש למשנה זו:

ולא במעשה בראשית בשנים וכל שכן שלא יהו יותר, ואמרו כי שאל נא לימים ראשונים יחיד שואל ואין שנים שואלים, וכבר ביארנו טעם זה בהקדמתינו לחיבור זה, והוא שההמון אי אפשר להם להבין אותם הענינים ואינם נמסרין אלא מאחד לאחד, ונזהרים בהם כי מעט מאד יבין בהם ההמון, וכשישמעם הפתי תשתבש אמונתו ויחשוב שהם סותרים את האמת, והם האמת. אבל מעשה מרכבה אין דורשין בהם כלל אפילו ליחיד אלא אם כן היה כמו שאמר חכם ומבין מדעתו, והוא שמתעורר ומבין הענינים מעצמו ואינו צריך לבאר לו, אלא רומזים לו ברמז והוא לומד ודן על פיו מעצמו, וזהו ענין אמרם שונין לו ראשי הפרקים, לפי שיש שם ענינים הנחקקים בנפשות השלמים מבני אדם, וכשמסבירים אותם בלשון וממשלים אותם במשלים פג טעמן ויוצאין מענינן. [ושמע ממני אני מה שנתברר לי לפי דעתי ממה שעיינתי בו מדברי חכמים, והוא, שהם מכנים במעשה בראשית למדעי הטבע והמחקר בראשית הבריאה. וכוונתם במעשה מרכבה המדע האלהי והוא הדבור על כללות המציאות ועל מציאות הבורא ודעתו ותאריו וחיוב הנמצאים ממנו והמלאכים והנפש והשכל הדבק באדם ומה שאחרי המות. ומחמת חשיבות שני המדעים הללו הטבעי והאלהי ובצדק החשיבום, הזהירו מללמדם כשאר המדעים הלמודיים, וידוע שכל אדם בטבעו משתוקק לכל המדעים בין שהוא טפש או חכם, ואי אפשר לאדם שלא יחשוב בשני המדעים האלו בעיון ראשון, ומשליט מחשבתו עליהם בלי שיהיו לו הקדמות ולא נכנס בשלבי המדע, לפיכך מנע מזה והזהיר על כל. ואמר בהפחדת המשליט מחשבתו במעשה בראשית בלי הקדמות כמו שאמרנו כל המסתכל בארבעה דברים וכו']. ואמר בהרתעת המשליט מחשבתו ומתבונן בעניני האלהות בדמיונו הפשוט מבלי שיתעלה בשלבי המדעים כל שלא חס על כבוד קונו וכו'. ורתוי לו כאלו לא בא לעולם, פירושו שהעדרו מן האנושות והיותו מין משאר מיני בעלי חיים טוב למציאות מאשר היותו אדם, מפני שרוצה לדעת דבר שלא לפי דרכו ושלא לפי טבעו. כי לא ידמה מה למעלה ומה למטה אלא סכל בעניני המציאות. וכשירצה אדם המרוקן מכל מדע להתבונן כדי לדעת מה על השמים ומה תחת הארץ בדמיונו הנפסד שמדמה אותם כעלייה על גבי בית, וכן מה היה קודם שנבראו השמים ומה יהיה אחרי העדר השמים, ודאי שזה יביאהו לידי שגעון ושממון. והתבונן בביטוי הנפלא הזה האמור בעזר אלהי באמרו כל שלא חס על כבוד קונו, הכוונה בזה מי שלא חס על שכלו, כי השכל הוא כבוד ה'. וכיון שאינו יודע ערך הדבר הזה שניתן לו הרי הוא מופקר בידי תאותיו ונעשה כבהמה, וכך אמרו מאי שלא חס על כבוד קונו זה העובר עברה בסתר, ואמרו במקום אחר אין המנאפים מנאפים עד שתכנס בהם רוח שטות, וזה אמת, לפי שבעת התאוה איזו תאוה שתהיה אין השכל שלם. והזכיר ענין זה במקום זה לפי שאמר לעיל הן הן גופי תורה, לפיכך הזכיר ענינים שהם יסודות גופי תורה. וכבר הזהירו בתלמוד מללמדם ברבים ומנעו מזה מאד וצוו שיהא האדם מלמד אותם לעצמו בעצמו ואל יעברו ממנו לזולתו וסמכו את זה למאמר שלמה בענין זה על דרך המשל דבש וחלב תחת לשונך".

כלומר הבעיה היא שאדם יתחיל לשפוט ע"פ שכלו בדברים שמעל שכלו ויבוא לעיוותים באמונה. משמע שהבעיה היא דיון תאולוגי במה למעלה ומה למטה. כמו כן הבעיה היא שאדם יכנס לנושאים הללו בלי הכשרה מוקדמת במדעים המכשירים את האדם לעיון מסוג זה. ומה זה מדעים הכשרתיים. עיין דברי הרמב"ם בהל' יסודי התורה וגם במבוא למורה נבוכים ותראה שאלו המדעים, כגון פיזיקה, מתמטיקה, ביולוגיה וכו'. אדם הלומד את המדעים מגלה את המבנה הפלאי והאדיר שבעולם ויגיע להכרת הבורא ואז מתוך מוכנות של לימוד תורה ולימוד המדע יוכל להתעסק ברמה גבוה יותר של הבנות עמוקות יותר וידע מה לא יכול להשיג בשכלו ולא יתאמץ להשיג את הבלתי אפשרי.

כלומר אין איסור ללמוד מדעים להכיר מבנה העולם. העיקר שהלימוד יהיה לשם שמים מבחינה בכל דרכיך דעהו.

קרי לימוד מתוך יראת שמים ורצון להכיר את הבורא וגם מתוך רצון לישב את העולם כדי לעשותו מתאים יותר ונוח יותר להעמקה בתורה ובקיום המצוות. אם אדם לומד את המדעים ובונה ומישב את העולם מתוך תפיסה זו, אז לא רק שאינו עובר על שום איסור, אלא מקיים מצווה ונמצא דבק בה' כל ימי חייו.


בברכה,

חיים בריסק

התשובה התקבלה מהרב חיים בריסק,
י בסיון התשעא
,
12 ביוני, 2011
לקריאה נוספת
עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

קובי מרימי צילום: הדס פרוש\פלאש 90

מתנגד לאירוויזיון בשבת? לרב פרץ אין באמת תכנית

קרא עוד