תהייה על ''תשליך'' בשבת

שלום וברכה,

ראש-השנה שיומו הראשון חל בשבת מעלה תהייה מסויימת: ידוע כי עקרו חז"ל את השופר שהוא מצווה מהתורה וגזירת הכתוב מחשש טלטול השופר. למה, אם כך, נהוג אצל הספרדים לערוך 'תשליך' ביום ראשון של ראש-השנה גם אם חל בשבת ולא נעקר המנהג (שאינו אלא רק מנהג עפ"י הסוד) מחשש דומה של טלטול הסידור? נדמה כי מכשלת הטלטול אופיינית הרבה יותר ל-'תשליך' שהתבצע בפאתי היישוב ולא למצוות שמיעת השופר.

אשמח אם תוארנה עיניי בעניין.

שנה טובה.

תוכן התשובה:

שלום וברכה,

במקום בו אין עירוב או שרגילים לעשות תשליך מחוץ לעירוב - אין עושים תשליך בשבת.

ה'לחץ' של יהודי לקיים מצוות שופר, ובצדק, גדול הרבה יותר מאשר תשליך.

לדעות רבות שופר אסור בראש השנה שחל בשבת לא רק מהסיבה שאמרת אלא רמוז בתורה וחכמים לימדו זאת לאחר כמה דורות (כמו באיסורים נוספים)

תשליך אינו מנהג על פי הסוד אלא מקורו ביהדות אשכנז מתוך מדרשים ומתוך "והשליך במצולות ים כל חטאותם".
אנו אומרים בו פסוקים מספר מיכה "מי אל כמוך" ומוסיפים את מה שהזוהר כותב על מעלתם של פסוקים אלו השייכים ל יג מידות עליונות יותר.

המקובלים שרואים בתשליך "תיקון" הם ממליצים שלא לאמר אותו בשבת מדין בורר או מתקן, אלא שהחיד"א כותב שדעתם לא התקבלה.

גמר חתימה טובה לך ולכל ישראל דוד לוי
זה נכון שנוסף לו ענין על פי הסוד

התשובה התקבלה מהרב דוד לוי, רב הישוב אבני חפץ
ג בתשרי התשע
,
21 בספטמבר, 2009
לקריאה נוספת
עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

ראשי ימינה חוגגים בערב הבחירות.  צילום: ללא

סמוטריץ': אם ימינה תהיה בממשלה - בוודאי שאהיה שר

קרא עוד