סגור

שירים לועזיים

שלום כבוד הרב!

האם יש איסור לשמוע שירים לועזיים? ואם אסור אז האם מותר מה שניקרא קצב מנגינה רועש ללא מילים?(טרנסים)

תוכן התשובה:

אחי היקר,
מוזיקה שאסור לשמוע על פי ההלכה היא מוזיקה של עבודה זרה (למשל מוזיקה כנסייתית או שירי פולחן הודיים וכדומה) או מוזיקה שיש בתוכן המילולי שלה דברי כפירה או גירוי היצר. מוזיקה שלא נכנסת בקטגוריה הזאת מותר לשמוע מצד עיקר הדין, גם אם היא לועזית או חילונית. וחשוב לדעת לפני הכל מה מותר ומה אסור מהצד ההלכתי היבש.

מצד שני יש הרבה דברים שמותרים מעיקר הדין והתורה לא אסרה אותם, ואף על פי כן מומלץ להימנע מהם, מכיוון שיש להם השפעה מזיקה.

למה חשוב לדעת את כל זה? כדי שאדם ידע לפני הכל להילחם שלא להיכשל בעבירות ממש, ולא יכניס את כל ההמלצות הטובות בעבודת השם לקטגוריה של "איסור". חוסר דיוק כזה עלול לעלות ביוקר, כי אדם ימנע מעצמו דברים מותרים וינהג לפי דרגה שהיא למעלה ממדרגתו, ובסופו של דבר תישבר רוחו ויבוא חלילה להיכשל גם באיסור גמור. ועל זה אמר קוהלת: "אל תצדק הרבה ואל תרשע הרבה". ומבאר רבי נתן: "לפעמים האדם בוער להשם יתברך יותר ממדרגתו שזה בחינת "יעלו שמים". וכשאינו זוכה לצמצם האור לפי מדרגתו עי"ז "ירדו תהומות" ח"ו כי עי"ז נופל אח"כ ח"ו מאד, כי זה בחינת ריבוי אור. ועל כן על פי רוב האדם נופל לעוונות ע"י ריבוי המצוות והדקדוקים של הבעל דבר, שמרבה להחמיר ולדקדק עליו ביותר ומפתהו למצוות שלו ומתלבש עצמו במצוות ואח"כ מביאו לידי עוונות ח"ו. כי ריבוי החומרות והדקדוקים זה בחינת ריבוי אור שגורם שבירת כלים ח"ו שמשם נמשכין כל העוונות. וזה בחינת "אל תצדק הרבה ואל תרשע הרבה" (קהלת ו') כי הא בהא תליא שצריך ליזהר שלא יצדק הרבה כדי שלא ירשע הרבה ח"ו" (ליקוטי הלכות גילוח ג' א')

כללו של דבר – מה שמותר מותר ואין מקום לייסורי מצפון בעניין זה. (אגב אורחא נזכיר שאין מקום לייסורי מצפון כלל ורוב בני האדם מחליפים בטעות בין ייסורי מצפון ותחושת אשמה תמידית, שאינם אלא בעיה נפשית, לבין מצוות תשובה שהיא נקודתית ועניינית. כאב החרטה, וידוי ועזיבת החטא)

ועל כל פנים, למרות כל האמור, מי שרוצה להתקדש ולהתעלות, ולא לאפשר ליצר הרע לחדור אל ליבו דרך ההיתר, בוודאי ראוי שימנע עצמו משמיעת כל מוזיקה שאיננה ממקור קדוש. הנה דברי רבינו הקדוש בעניין זה: "הִנֵּה מִי שֶׁשּׁוֹמֵעַ נְגִינָה מִמְּנַגֵּן רָשָׁע, קָשֶׁה לוֹ לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא" (ליקוטי מוהר"ן תורה ג'). ובפשטות, כל מי שאינו ירא שמיים ושומר מצוות, בוודאי שמיעת נגינתנו מזיקה לעבודת השם, מחלישה את הנפש ומעוררת עצבות, אף על פי שהיא מהנה ברגע השמיעה. ונראה שהבעיה היא דווקא במנגן ולא בניגון. דהיינו שאם גוי או חילוני ישיר שיר קודש זה יזיק ואם אדם ירא שמיים ישיר שיר חול זה לא יזיק, כי נפש המנגן מוצאת את ביטויה ומשפיעה דרך הניגון.

ומצד שני רבינו מציין: "וּכְשֶׁשּׁוֹמֵעַ מִמְּנַגֵּן כָּשֵׁר וְהָגוּן, אֲזַי טוֹב לוֹ". והיום ברוך השם הולך וגדל ההיצע של מוזיקה של יהודים יראי שמיים, ביניהם בעלי תשובה רבים, שבוודאי אין שום בעיה, גם לפי רבינו, לשמוע אותם.

רבינו גם מציע תיקון לפגיעה הרוחנית משמיעת מוזיקה לא כשרה, ואת זה בוודאי אפשר לקיים בקלות: "וְהַתִּקּוּן הוּא, שֶׁיּוּכַל לִשְׁמועַ נְגִינָה מִכָּל אָדָם, הוּא עַל יְדֵי שֶׁיִּלְמַד בַּלַּיְלָה תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, הַיְנוּ גְּמָרָא".

והשם הטוב יזכנו לשמוע ניגונים קדושים ממנגנים ראויים, שירוממו את נפשנו ויעוררו אותה לעבודתו יתברך.
ארז



התשובה התקבלה מהרב ארז משה דורון,
כז בתשרי התשעג
,
13 באוקטובר, 2012
לקריאה נוספת
עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה
העברת
מתנות
לאביונים
המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

כנס דת ומדינה צילום: ללא

בחירות 2021: דת ומדינה לאן?

קרא עוד