שאל את הרב

שומרונים

רבני ישיבת הר ברכה 20/03/12 18:18 כו באדר התשעב

שאלה

אני מבקש לבדוק את עניין השומרונים בעין אוביקטבית. הללו אומרים רגלינו דרכו במעמד הר סיני , שמענו את השם מדבר איתנו וקבלנו את הדיברות . כמובן שזו היא גם טענתנו. הללו קושרים עצמם(או יותר נכון אותנו) לפיצול שקרה לטענתם בתקופת הכניסה לארץ .אנו משיכים אותם לתקופה מאוחרת בהרבה .

את השומרונים אנו מחשיבים כבני עם אחר, כך שיש מאבק מי הם בני ישראל הנאמנים והאותנטים.

אם כך נוצרות מספר שאלות :

1)כיצד ניתן לדעת מהי תורת משה האמיתית 2)מהן הלוחות האמתיים ? שלנו או של הטוענים שהיה מופיע בהם לבנות מקדש בהר גריזים?

כיצד ניתן לענות על כל אלה בעיינים אוביקטיביות?

תשובה

שלום
ההבדל המרכזי בין מסורת ישראל לשאר המסורות הוא בזה שאצלנו יציאת מצריים באותות ומופתים ונבואת משה וקבלת עשרת הדברות בהר סיני, אירעו בפני עם שלם (מליוני אנשים, ולא מאורע בודד בפני קומץ אנשים)וגם שאר הנבואות אומתו כנכונות לאורך הדורות. כך שמוסד הנבואה ליווה את עם ישראל לאורך מאות שנים כפי שמקובל בידינו במסורת ומופיע בתנ"ך שהוא ספר היסוד גם של הנצרות וגם של האיסלאם.

ולעיון נוסף ראה בספר העיקרים של רבי יוסף אלבו ולהלן תמצית מבוארת מאת הרב זאב סולטנוביץ שליט"א

בברכה אייל משה

דת אלוקית
ר' יוסף אלבו אומר שירשנו מחכמינו את העקרונות על פיהם אנו מבדילים בין שלוש "הדתות האלוקיות", שכל אחת מהן טוענת שלא הומצאה על ידי חכמים, אלא הובאה לעולם בשליחות נאמנה של נביא. לדעת ר' יוסף אלבו, יתכן שבעת ובעונה אחת יתקיימו כמה דתות אלוקיות, והאחת לא תסתור את השניה. שמא אנשים שונים, בני אומות שונות, שלפי טבע מזג אבותיהם ומקום הימצאם נצרכים לעצות שונות: לאלה נשלח שליח אחד שיאמר את שמתאים להם, ולאחרים נשלח שליח אחר שיאמר את מה שמתאים להם. סתירה ביניהם יכולה להיווצר רק אם אלה ירצו לכפות את דתם על אחרים בטענה שדתם מחייבת אותם לכך. אבל כל עוד כל אחד יודע את מקומו ואת מצבו לא תהיינה סתירות. לדעתו, מציאות כזו אכן אפשרית, שהרי עוד קודם מתן תורה, לפני בואו של משה, היו מצוות לבני נח, ולא באה תורת משה לסתור את דתם של בני נח. אין בתורה יומרה להיות דת כוללת של כל בני האדם, שהרי לבני נח יש דת נכונה ואמיתית.

בדבריו אלו יש חידוש מסוים: יש דת אלוקית אך היא לא חייבת להיות אחת. עתה צריך לברר מהו היחס בין הדברים. תורת משה לא פונה רק לבני ישראל, אלא היא מאשרת מחדש את תורת בני נח. מתוך ההתגלות האלוקית, תוך כדי הפניה לישראל מה עליהם לעשות וממה להמנע, נמסר גם כיצד מסודר העולם - שיש בעולם חוקה אחת נוספת, שמתאימה ומחייבת אנשים אחרים. תורת משה מאשרת את תורת בני נח, ובוודאי שאינה סותרת אותה. אין סתירה בין החיובים, אלא שכאן ישנם חיובים רבים יותר, ובתורת בני נח פחות. אדרבה, בדת בני נח יש שכבות גם של הדת הטבעית, גם של הדת הנימוסית וגם של הדת האלוקית. הדת האלוקית מביאה מספר לא גדול של עקרונות שהם צריכים לפתח גם את הנטיות הטובות הטבעיות, לגדור את האדם מפני נטיותיו הרעות. מצות הקמת בתי דין באה לעודד את החכמים לדאוג לרווחתה של החברה, מבחינת ההתקדמות של התרבות, החכמה והמוסר. וכל זה לא בהמצאתם כי אם במצוות אלוקים. לכן, בן נח שעבר על אחת משבע המצוות חייב בעונש כבד, מה שאין כן בתורת משה, שאם עבר יהודי על אותה מצווה, אינו חייב באותו העונש. זאת מפני מספרם המצומצם של מצוות בני נח. למשל, אין מצוה כיצד לדון. המצוה היא להקים בתי דין לרווחתו של הציבור. זו מצוה מוחלטת, ומי שלא שומע לה עובר על מצוות ה', ולא רק מסתבך בבעיה חברתית כמו בדת הנימוסית. ולכן העונש הוא כבד.

אנו מוצאים, אם כן, שאפשרי שתהיינה יותר מדת אלוקית אחת, עם קשר ביניהן. כיצד נברר אם הדת היא אכן אלוקית או שמא הומצאה? אולי הדת הזו מזוייפת? ברור שמצוות בני נח אמיתיות הן, הן מצד מסורתם של בני נח, והן מצד האישור שניתן בתורת משה, שהיה שליח נאמן. עלינו לבדוק שני עקרונות בכל מי שמתיימר לומר שדתו היא דת אלוקית: א. אנו צריכים לבדוק את תכני הדת עצמה. ב. האם השליח, הנביא, אכן היה נביא-אמת או לא.

בהתאם לכך קובע ר' יוסף אלבו: הנצרות איננה דת אלוקית כבר מן העיון בדת עצמה, שהרי היא סותרת את העיקר של אחדות ה'. יש בה הגשמה מסוימת. לא יתכן שזו תהיה דת אלוקית. הרי גם הנצרות וגם האיסלם מסכימים שהיהדות היא דת אלוקית, שתורת משה אמיתית וקדומה יותר. הבה נבחן שם, בתורת משה, מהם העקרונות הבסיסיים, ועל פי זה נוכל לבדוק אם המאוחרות יותר נאמנות לעקרונות אלה. אם אנו מוצאים שאחד העיקרים בתורה הוא עקרון אחדות ה' ואי-גשמיותו, איך יתכן שתבוא דת אלוקית אחרת ותסתור עיקר זה. מדובר בעיקר היסודי ביותר! אין אנו זקוקים לבדוק את השליח, מספיק לנו שבחנו את תורתו. אם הדת עצמה איננה מתאימה הרי שאין צורך בבדיקה נוספת. הסחורה מזוייפת ולכן אין זה חשוב מיהו השליח.

כאמור, ר' יוסף אלבו השתתף גם בויכוחים פומביים. בויכוחים אלו אסור היה לו לומר, למשל, 'הנצרות היא שקר'. הוא יכול היה להציג סתירות פנימיות שהשופטים יבינו אותן מעצמם. לכן הוא הלך בקו הזה, שליהודים יש דת אלוקית מוסכמת. הנה הוא פורס את הדברים כיצד נבחנת דת אלוקית, ועל השופטים להחליט. יש סתירה פנימית בכך שהנצרות מחוייבת ליהדות, לתורה, ומצד שני היא משנה כל כך הרבה. אם כן, מהו סוג המחוייבות, היכן ההמשך, היכן הרציפות?

המשומדים מודים בבכורתה של היהדות ובצדקתה, אלא שטענו שהמשיח כבר בא. מכיוון שבא המשיח, צריך להאמין בו. יש לנו עדויות ופרוטוקולים מאותו הויכוח. ר' יוסף אלבו לא יכול היה לומר שהמשיח לא בא, שהרי מולו יושב המלך הנוצרי. ועל כן אמר ר' יוסף אלבו: גם אם יוכיחו לי שהמשיח כבר בא, אין זה אומר שזה פחות טוב להיות יהודי. מדוע צריך לשנות את היהדות? מה המשיח גורע מהיהדות?

ר' יוסף אלבו לא בא לשכנע את מאות מליוני הנוצרים לעזוב את דתם. לא זו היתה כוונתו. הוא ידע שאין זו המלאכה שמוטלת עליו. הוא בא להגן על היהדות, ראשית דבר, בעיני היהודים עצמם. המשימה הקשה ביותר היתה לבצר את הקהילה היהודית. היהודים היו מיעוט נרדף וחסר זכויות. הדבר היחיד שיכול היה לעמוד מול הלחץ המתמיד, לעיתים ברכות ולעיתים בקשיחות, היתה התודעה של הצדק: אנחנו הצודקים למרות שאנו מעטים, למרות שאנו לחוצים, ולמרות שאין לנו זכויות. תחושה זו אפשרה לעמוד בלחץ. וזו היתה המגמה של ר' יוסף אלבו - להראות ליהודים בדרך הגיונית, פשוטה יחסית, בסגנון קליט, שלמרות שיש דתות גדולות, ושליטים גדולים שמדברים בשמן, אין הן יכולות להתחרות עם היהדות, אפילו לא כמקבילות. ואפילו אי אפשר לומר, שאצלנו יש אמת, וגם אצלם יש אמת מסויימת. בהקשר זה מסתמך ר' יוסף אלבו, מתוך היכרות מצויינת עם כתביהם של הנוצרים, על הכרתם הם בראשוניותה ובבכורתה של היהדות כתורה וכהתגלות אלוקית.

לגבי האיסלם. שם אנו מוצאים את העקרון של אחדות ה' ואי-גשמיותו. אלא ששם הבעיה היא בשליח. הוא איננו עומד בקריטריונים של נביא על פי הדגם של משה. שהרי על משה העידו רבבות אלפי ישראל, שראו ושמעו שה' מצוה עליו, ומפעם לפעם היו רואים איך שהענן יורד על האוהל וכו'. היתה עדות אובייקטיבית של רבבות רבות אנשים, שהעידו לעצמם ולאחרים, שהשליח הזה הוא שליח אמת. מה שאין כן במי שנקרא נביא באיסלם. בא אדם יחיד שטען שראה ושמע. לא די בטענה כזו כדי לקבוע שפלוני הוא נביא אמת.

שאלה: מה לגבי שאר נביאי ישראל?
תשובה: שאר הנביאים לא התיימרו לחדש דת. אילו היה בא אדם ואומר שיש לו בשורה, וצריך לבטל מצוה כהוראת שעה, יתכן שהיה עלינו להתחשב בדבריו. אך כשבא אדם וטוען שיש לו דת חדשה ומצוות חדשות המבטלות את הקודמות להן - עליו להוכיח את עצמו.

בקוראן נקראים היהודים "עם הספר". יש להם ספר שבא בהתגלות אלוקית. אם בא אדם ומבטל אותו, וטוען שהוא הנביא האחרון, יש לברר אם הוא נכנס לגדר של נביא, שהרי יש לנו דוגמא מיהו נביא. כפי שאדם לא יכול להעיד על עצמו שהוא רופא, כי יש לנו דוגמא מי מתאים להיות רופא - רופא צריך תעודות, עליו ללמוד במקום מוכר וכו'. על אחת כמה וכמה לגבי אדם שמבקש לחדש דת בעולם, לחדש אמת גדולה ולבטל אמת קודמת, שגם הוא מסכים שניתנה בהתגלות אלוקית.

זהו חלקו האחד של הספר: בירור האמיתות והתוקף של היהדות כדת אלוקית, לעומת דתות אחרות, שטוענות את אותה הטענה: גם לנו ישנה התגלות שבאה בשליחות נבואית, וגם לנו יש מסורת. אבל אם בודקים את טענתם על פי הדגם הקדום הקובע, הרי שהיא אינה עומדת.

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר