שאל את הרב

שאלה חצופה

הרב רונן לוביץ 12/10/07 00:20 ל בתשרי התשסח

שאלה

שלום לרב,

ישנה שאלה שמטרידה אותי מזה חודשים... והיא מתפרשת, לטעמי, כשאלה שבאה מתוך עזות מצח וספקות באמונת ה'. היא כבדה עלי כל כך שעל אף שהיא בוטה עלי לשאול אותה:

ידוע לי שיש סוג ע"ז, מחריד ומזעזע, שנקרא המולך. לפי מיטב הבנתי- ותקן אותי אם אני טועה- העניין הוא העברת הבן באש כקורבן לאליל. מאז ומתמיד נחרדתי למשמע העבודה הרעה הזאת, ולא הבנתי כיצד אדם בעל נפש אנוש מסוגל לקיימה. אך לפני מספר ימים נזכרתי בסיפור עקידת יצחק, ועתה סלח לי על חוצפתי... אין זה ב ד י ו ק מה שציווה הקב"ה את אברהם? לעקוד פשוטו כמשמעו את בנו יחידו? מובן שהיה זה מבחן אמונה ותו לא... אך אברהם הסכים ולא מחה! אברהם אבינו! אין לי ולו ערעור אחד על מעשה של איזשהו גדול דור, אך אנא הסבר לי, ואני באמת כולי זעזוע מניסוח דברי, והרי משתמע מדברי כי אני מעזה להשוות בין עובדי ע"ז לאברהם אבינו... אך זוהי לא כוונתי. נכון, אמנם בסופו של דבר יש דבר תורה מפורסם על דבר ה' אחרי העקדה- "אשר אהבת" חסר ומכאן נובע כי אהבת אברהם ליצחק לא הייתה שלמה והיה עליו למחות על ציווי ה'- אך עדיין. הוא היה מוכן. ועדיין- מכל הסיפור הזה אברהם יוצא כעושה את הישר והנכון, אין ערעור על מעשיו ובכל פעם שלמדתי את עקידת יצחק השתמע מכך שאהבת אברהם לבורא היא כל כך עצומה עד שהוא מוכן להקריב את בנו אשר אהב. ובכן- מסקנתי מכך הייתה שאדם אכן צריך להקריב את בנו אם זה מה שידרוש ממנו אלוקיו... ומכאן למולך. בבקשה על אף חוצפתי ענה לי. זה כאבן על לבי, ולמען האמת, אני מופתעת שזה לא מטריד אף אחד אחר.

תודה

תשובה

סיימת דבריך בכך שנושא זה אינו מטריד אף אחד אחר, אולם למען האמת אין לומד תורה שאינו מוטרד מנושא זה, ואין ספור מאמרים כבר עסקו בו הן במישרין והן בעקיפין, ולכן אינני מתיימר לתמצת את הנושא בתשובה קצרה. אזכיר רק כמה נקודות: א. אברהם שמע את ה' בעצמו המצווה עליו. הוא לא עשה זאת כחלק מדת שהיתה רווחת או מקובלת בקרב אנשים שונים. ב. מסתבר שהיו לאברהם חיבוטי נפש רבים וקשים. גם המדרש המפורסם של חז"ל על המכשולים שהציב השטן בפני אברהם הם לפי הבנתי משל על המאבק הפנימי שהיה לו, שהרי השטן הוא יצר הרע. ג. יש סבורים שאכן העובדה שאברהם קיבל את צו ה' בלי כל ויכוח (בניגוד להחרבת סדום, שם התווכח), היא אמנם טעות וכישלון מסוים שבו אהבת ה' שלו עברה על המידה. ד. אחרי כל מה שאברהם עבר בחייו בליווי ה', היתה לו מידה עצומה של ביטחון אותה קשה לנו לתפוס, כיוון שלא התנסינו בדבר דומה. ה. יש הסבורים שזהו הניסיון עצמו של אברהם – להבחין האם הקול המצווה עליו הוא קול ה' או קול אלוהי המולך. אם לא היה יודע להבחין היה הולך עד הסוף ומקריב. ו. יש המסבירים שאברהם ידע מלכתחילה שלא יקריב בפועל, אך היה צריך לעשות הכל במלוא הכוונה להקריב, והניסיון שלו היה רק בתחום של הכוונה – עד כמה מושלמת היא תהיה. ז. צריך לזכור שמהסר של העקדה הוא "אל תשלח ידך", ואברהם שימש כאמצעי להביא לעולם את המסר הזה המגנה את עבודת המולך והקרבת הילדים. מסתבר שהוא יכול היה לשער שהקב"ה מצווה עליו ציווי שיוביל למסר חשוב מעין זה, ולכן קל היה לו להסכים לכך. ח. עובדה היא שנכונותו של אברהם להקרבה אכן היתה חיונית לדורות, ושימשה דגם למסירות נפש בדורות רבים כולל במלחמות ישראל בארצו.

כל טוב,
רונן לוביץ

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר