שאל את הרב

קשר בגיל צעיר, קשה לי להתגבר

חברים מקשיבים 21/05/10 02:09 ח בסיון התשע

שאלה

שלום!

אני בן 17 ויש לי חברה, לפני שהכרתי אותה לא שמרתי נגיעה התחלתי לחשוב על העניין אבל עוד לא שמרתי ומאז שאנחנו בייחד אני שומר נגיעה מתוך חובה בגלל שהיא שומרת. בזמן האחרון נורא קשה לי עם זה כי בחיים לא שמרתי נגיעה וזה ממש ממש קשה לי,היא גם ברמה דתית יותר גבוהה ממני. אני מרגיש כאילו יש בינינו פער כלשהו שמעיק עליי, אני לא יודע מה לעשות כי הגעתי לרמה שזה מאוד מטריד אותי ולא נותן לי מנוחה ואני מרגיש שאני לא יכול להמשיך את הקשר ככה אבל אני מאוד אוהב אותה ובחיים לא אהבתי מישהי כמו שאני אוהב אותה ולכן אני לא שש להיפרד אני ישמח מאוד לקבל עצה.

תודה רבה!

תשובה

בס"ד

אלי שלום,
קודם כל, ישר כח על הנכונות לנסות ולפתור את התסבוכת הזאת מתוך תורה ולא מתוך זרימה עם יצרים. נגעת בכמה עניינים חשובים ואני מקוה שנוכל ללבן את הענין. אין לי ספק שהרגשות שלך הם מאוד חזקים כלפי אותה בחורה, אבל אני מציע שתקח צעד אחורה ותנסה לברר את הקשר מפרספקטיבה קצת יותר רחבה, שתעזור לך לקחת דברים בפרופורציה, ולהבין מה עומד כאן על כף המאזניים.

לגבי האיסורים ההלכתיים, הם ממש לא מסתכמים רק באיסור נגיעה (דרך אגב, לא ברור לי מה משמעות המושג "שומר נגיעה", אף דתי לא מכנה את עצמו שומר או לא שומר שבת. אנחנו מקיימים את התורה כולה שציוותה עלינו גם על איסור נגיעה לפני החתונה). בנוסף לאיסור הנגיעה, שאתם עלולים ליפול בו לאיסורים חמורים ביותר, שלחלקם לא נחשפת עדיין כי אתה לא נשוי, גם "סתם" נגיעה היא אסורה, ואין בזה שום דעה מקילה. בנוסף לאיסור נגיעה, אתה עובר בהכרח על הסתכלות, הרהורי עבירה, קרבה יתרה לאישה ועוד בעיות שזה לא המקום לפרט. יש לנו מן נטיה כזאת לחשוב שבגלל שאנחנו חיים בחברה מעורבת זה הפך למשימה בלתי אפשרית לשמור על עצמך מהאיסורים האלה, וזה ממש לא כך. היצר הרע הכי קשה הוא זה שאומר לנו שאנחנו לא יכולים להתמודד איתו. בנקודה הזאת חשוב לתפוס את הראש ולהבין שאם התורה ציוותה עלינו להשמר מעריות, [סימן שאפשר], והכל פונקציה של רצון ומאמץ, ובעיקר של רצון, שכן "הבא להיטהר מסייעין בידו". וחובה לזכור שהקב"ה מנסה אותנו רק בנסיונות שאנחנו יכולים לעמוד בהם, ואם הוא שם אותך בנסיון הזה סימן שיש לך יכולת להתמודד איתו.

הבנתי משאלתך שקשה לך עם שמירת הנגיעה, אך לא הבנתי מה הן בדיוק האופציות העומדות מולך. האם אתה חושב להפרד כי אתה לא יכול שלא לגעת בה? או שאתה חושב לשכנע אותה להפסיק לשמור? או לנסות ולמשוך את המצב הקיים? בהתמודדות עם האפשרויות הללו, חשוב שתזכור נקודה מרכזית: [אישה היא לא חפץ]. ברור? כי אם לא, כדאי שתרוץ לאיזה יער ותצעק לעצמך את זה, תכתוב את זה על היד או שתמצא איזו דרך מרכזית לאפשר למסר הזה להכנס פנימה. כאשר אתה נוגע בבחורה שאינה אשתך אתה עושה מעשה שהוא ההפך הגמור מאהבה, הוא אגואיסטיות ואנוכיות טהורה. מגע בין גבר לאישה זה דבר קדוש בעל תכלית מסוימת, שקשור באהבה אך גם ב[מחויבות]. וכאשר אין מחויבות זה לא אהבה, אלא תאווה. אמנם לך זה נראה כיף, נעים ומרגש, וגם היא מרגישה ככה בהתחלה, אבל תדע לך שזה גולש לתחושת ריקנות נוראה, שאגב אצלה היא חזקה הרבה יותר. מגע בין גבר לאישה זה כלי כל כך חזק שקבלנו, ודווקא [בגלל] העוצמה שלו הוא הוגבל לקשר בין איש לאשתו. ומכאן אתה יכול לנסות ולהבין איזה קדושה וטהרה יש בקשר הזה. לכן אם אתה באמת אוהב אותה, תכבד את המקום בו היא נמצאת, ותנסה לנצל את ההזדמנות להתחזק בזה בעצמך. אך בשום פנים ואופן אל תדרדר אותה מהמקום בו היא נמצאת.
ואם אתה רואה שזה משהו שאתה לא יכול לשלוט בו, כדאי שתתפוס את עצמך בידיים, תן לעצמך שתי סטירות, [ותתרחק ממנה כמו מאש], כי מילא אם לא אכפת לך להזיק לעצמך ולעבור על איסורים חמורים בעצמך, אבל לה אל תעשה את זה.

לגבי המשך הקשר עצמו ללא נגיעה. הקשר היחיד שמותר בין איש לאישה לפני נישואין, הוא בירור האפשרות להתחתן. האם אתה או היא נמצאים במקום הזה? אם התשובה היא בכנות חיובית, יש לזה כמה גדרים, כמו איסור ייחוד, איסור נגיעה שעסקנו בו, ובאופן כללי שמירת מרחק כמה שאפשר בלי לפגוע באפשרות לפתח רגשות. אך אם התשובה היא שלילית, ואתם מרגישים שאינכם מוכנים להתחתן (מה שיותר סביר בגיל שלכם), אין שום דרך כשרה להמשיך בקשר הזה, וככל שהוא נמשך אתם מזיקים אחד לשני יותר ויותר.

לאחר הבירור ההלכתי, חשוב שתבין עוד נקודה: קשרים לפני הנשואים משאירים משקעים שקשה להפטר מהם אחר כך, בעיקר אצלה. הסיבה לכך, היא שקשר בין גבר לאשה הוא חזק מאוד, כפי שאתה נוכח לדעת, והעוצמה הזאת נועדה לבנות קשר יציב לכל החיים. אך כאשר מנצלים אותה לריגושים זולים, היא משאירה חותם אצל המעורבים בקשר, והחותם הזה מופיע שוב כשרוצים להכנס לקשרים רציניים, ומתחילים בהשוואות שאינן רלוונטיות בכלל, כי מי שאתה היית ומי שהיא היתה בגיל 17 בכלל לא קשור למי שאתם עכשיו, אך את אותם רגשות שהיו בגיל 17 מנסים לשחזר בבניית בית, וזה עשוי להיות הרסני. מה גם שמתרגלים לקשר ללא מחויבות, שאין בינו לבין המציאות שום קשר.

אחרי כל זה, חשוב בכל זאת לשים לב למשהו חיובי בנושא שהעלית, והוא הקושי שלך להמשיך בקשר. הקושי הזה הוא קושי של הנשמה לעשות משהו שהיא [יודעת] שהוא שלילי. ממצב כזה יש שתי התפתחויות אפשריות: או שמנסים לכופף את הנשמה ומשנים את מערכת האמונות, כך שזה נהיה "בסדר", או שנאזרים בגבורה ובאומץ ומבינים שלפעמים צריך לוותר על משהו טוב, בשביל תכלית טובה יותר. ברור לי שזה לא קל בכלל, שהרגשות הקיימים הם מאוד חזקים, והאמן לי שקשה לי לכתוב לך את השורות האלה, כי אני יודע כמה זה קשה. אך כפי שכתבתי בתחילה, הקב"ה מנסה אדם רק בנסיונות שהוא יכול לעמוד בהם, ואם זה הנסיון שאתה עומד בו כרגע, סימן שאתה יכול לעמוד בו. הרגשות החזקים האלה שאתה מתאר הם רק רגשות, זה מקור עוצמתם אך גם מקום חולשתם - מכיוון שרגש הוא דבר לא יציב. ברור לי שלא הרגשת ככה כלפי אף אחת, אז אני מציע לך שתקח את הרגשות האלה ותשמור עליהם בשביל אשתך, אתה תודה לי בגדול עוד כמה שנים. ותדע שזה לא יהיה קל - אך זה יעבור עוד לא המון זמן, ועד אז צריך להיות חזק וגיבור, כפי שאני בטוח שאתה יכול להיות אם באמת תרצה.

אם תרצה להמשיך ולהתייעץ אתה מוזמן לשלוח מייל או להגיב להודעה.

חזק ואמץ,
יואב.

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר