שאל את הרב

קשיים בחיי הנישואים

חברים מקשיבים 17/10/06 17:38 כה בתשרי התשסז

שאלה

שלום רב!

אני בחורה בת 21 נשואה לאיש קבע לומדת לתואר ראשון..עד עכשיו הכל היה לי ברור,הדרך שלי,הכיוון שלי. פתאום אני מרגישה שהכל משתנה והאמונה שלי נחלשת.

האופי שלי מתהפך. מנעימה הפכתי לכעסנית וחסרת ביטחון,אני אף פעם לא שלימה עם עצמי.

בעלי אינו נמצא בבית במשך השבוע ולכן אני קופצת להורי עד שהוא חוזר וזה קשה. זה מונע ממני להתפתח ולהיות עצמאית כמו שאני באמת רוצה וזה בא על חשבון הנישואים שלנו. האופי שלי השתנה לגמרי ואיני מרוצה ממנו זה גורם לכך שהמשפחה הקרובה שלי לא סובלת אותי ולא מצליחה להתמודד איתי.הם טוענים שאני מרגיזה חוצפנית ואגואיסטית וזאת כי אני פורצת גבולות ומתעצבנת מהר,אינני מצליחה לשלוט על הכעסים שלי! בנוסף לכך מעולם לא הייתה לי חברה טובה או חברות טובות באמת ואם כן אז תמיד איכשהו אני הרסתי את זה ופישלתי.רע לי עם עצמי ואינני יודעת איך לשנות את המצב.

זה פאזל גדול המורכב מחתיכות קטנות שכל אחת קשה ומורכבת בפני עצמה.

אני מנסה להתחזק ואלי ע"י כך ההתנהגות שלי תשתפר ואני אצליח לשלוט בעצמי?!אני שוקלת אם פסיכולוג זאת התשובה?!

אשמח לשמוע דעת אחרים.תודה

תשובה

שואלת יקרה שלום רב.
ראשית יישר כוח ענקי על האומץ להתיישב מול המחשב ובמודעות עצמית כ"כ מדהימה להעלות על הכתב את הבעיה שלך.
לא כל אחד מבין שיש לו בעיה, ויותר מזה, לא כל אחד מסוגל לכתוב ולבקש "דעת אחרים".
גם אני בשנתי הראשונה לנישואין חייתי עם חייל בסדיר שהגיע שבת אחת לשבועיים.
הדאגה, הלבד, החוסר זמינות – זה מאוד קשה. אני מתחברת לכל מילה שלך כשאת כותבת שזה קשה, ומונע ממך להתפתח ולהיות עצמאית כמו שאת באמת רוצה,נכון! את צודקת במאה אחוז, לחזור לבית של ההורים גם אחרי הנישואין יש בזה משום חוסר שלמות.
תחושה שהינה התחתנתי- יוצרת עצמאות, אך היא לא מגיעה, כי בסוף כל יום אני בכ"ז חוזרת להיות בבית, אצל אבא ואמא. אין ספק שטוב שהם שם, לידך , תומכים בך כי את זקוקה להם. אבל ברור שמדובר "באליה וקוץ בה", כי הם עוזרים אך בו זמנית מעכבים.
עוזרים מסביב ומעכבים את ההתפתחות , את החופש פנימה.
ואת בגילך- שנמצאת בדיוק בשלב של להכיר את עצמך, מול עצמך, מול אלוקייך ומול אישך. מוצאת את עצמך עסוקה ב"לשרוד", וכל זה גורם לך לכעסנות, לחוסר ביטחון ולתחושת אי שלמות שאת מדברת עליהם.
לשיפור המצב יכולים להיות כמה כוונים (לדעתי):

א- להגיע למודעות שיש פה מצב לא טבעי שחייבים לתקן אותו- שבשלב הזה את נמצאת כרגע, והוא שלב מאוד חשוב, אין לזלזל בו.
ב- לשוחח עם בעלך, אין ספק שהוא גורם מאוד מרכזי בחייך עכשיו ואין ספק שיש לו "נגיעה בדבר" , בעצם זה שציינת את העובדה שאת נשואה לאיש קבע ואחרי שתיארת את הבעיה חזרת לציין שהוא אינו נמצא בבית במשך השבוע ואז המשכת בתיאור המקרה, אזי שחשבת לעצמך שעצם זה שהוא לא בבית ושאת הולכת להורים , אין ספק שיש קשר ישיר בין הדברים. לכן הוא חייב לדעת מה את מרגישה, עם מה את מתמודדת, ושאת חושבת שהוא גורם מאוד מרכזי ומשפיע על המצב. לגבי מה עושים? – תדונו ביחד ...

ג- ללכת לייעוץ מקצועי- העלית את הרעיון בעצמך, אני מאוד, מאוד מעודדת. לשבת שעה לשוחח עם איש מקצוע שלא נוגע בדבר, שלא שייך למשפחה, ושמקשיב לך ומשקף לך את המצב בראיה המקצועית שלו, הרי זה טיפול לנפש! אין לו תחליף! אם את מרגישה שהמצב רוח שלך מפריע לך ולסביבה בהחלט כדאי ללכת לייעוץ מקצועי (פסיכולוג, מאמן, יועץ זוגי) כדי שהמצב לא יחמיר ויפגע בעוד דברים או אנשים שחשובים לך.

לסיכום: אין ספק שמצב נפשי כזה או אחר משפיע על כל הרבדים בחיים שלנו, בבית, בעבודה, בלימודים, במשפחה המצומצמת והמורחבת, וכדי לטפל במצב, אנחנו צריכים להיות מודעים לקיום הבעיה, וללכת לטפל בה. גם אמונה בה´, שיעזור לך למצוא את הכוחות בטיפול יכולה תמיד לעזור. את צריכה להאמין בעצמך שאת מסוגלת להתגבר על המצב ולתקן אותו, ולשפר את היחסים עם המשפחה, חשוב לעבוד בטיפול על ה"אני העצמי שלך" כי על מנת לשפר את היחסים עם הסובבים אותך את צריכה באמת לדעת מה את רוצה מעצמך , ואיך את מגשימה את עצמך, ואח"כ להתחבר אל הסביבה.
אז יקירתי: התחלת את הדרך לפתרון, מקווה שנתתי כמה כוונים למחשבה.
אשמח מאוד להמשיך את השיחה איתך באופן פרטי .
מוזמנת ליצור קשר למייל שלי.
בהצלחה רבה!!!
יסכה
yiskaa@intermail.co.il

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר