קניית יין לא של יהודי

לרב שלום,

אשתי ואני חובבי יין ונוהגים לקנות בקבוקים רבים בחנויות המתמחות.

כעת אנו לא קונים יינות מיובאים מחול בשל "יין נסך".

למדתי מעט את הנושא ואני לא מבין את האיסור או אולי בכלל אין איסור (לשיטתי).

יין נסך: היינות המיוצרים היום לשתייה אינם מיועדים לניסוך לעבודה זרה וכמעט ולא מצאתי דעות שטוענות שכן. אז איסור זה לא רלוונטי.

משום גילוי: אני מבין מהגמרא בעבודה זרה שגילוי שייך לענייני בריאות וסכנה. גם נושא זה לא נראה לי רלוונטי בשל פיקוחי משרדי הבריאות במדינות בהם מיוצר היין שמחמירים הרבה יותר ומטילים מורא הרבה יותר מאשר כל השגחת כשרות. ניתן לראות התייחסות להקפדת משרדי הבריאות בחוברת "צוהר" לשמירת כשרות בחו"ל בעניין ההשגחה של חלב עכום.

משום חתנות:

לטעמי הטעם הזה לא שייך כאשר אני רוכש בקבוק בחנות מתמחה בתל אביב.

יתרה מזאת, אפילו בישיבה במסעדה בחול (נושא אחר לגמרי, אבל אני מתייחס לרגע רק לעניין היין) הרי שבמסעדות היום אין כל קשר חברתי בין הסועד לטבח למלצר לבעל הבית. גם נושא זה ניתן למצוא באותה חוברת של ארגון "צוהר" בפרק העוסק בבישול עכום במסעדות בחול.

כשרות המוצר עצמו: אני לא מצאתי אף התייחסות לבעיית כשרות בגוף היין עצמו למעט האיסורים המפורטים מעלה. וגם תהליך הייצור של היין מפורסמים וידועים ואין בהם, בפני עצמם, בעיית כשרות.

אי לכך אינני רואה כל איסור ברכישת ושתיית בקבוק יין מיובא מחול.

בשנה האחרונה אשתי ואני מתלבטים רבות בעניין והתיאור מעלה מציין את הבנתי מהמעט שלמדתי.

אשמח לשמוע אם טעיתי, לא הבנתי או פספסתי איזו נקודה/השקפה.

תודה,

ירון

תוכן התשובה:

שלום ירון,

יישר כחך שהתחלת לחקור את הנושא ברצינות!

ראשית כל, יתכן שיש בעיית כשרות בתוספות נגד חיידקים או לשמירת היין. לכן יש לקנות רק יין עם הכשר.

בקשר לקטגוריות שלך:

כמו שאתה כותב,החשש של גילוי היה מטעמי בריאות (אולי נחש הטיל את ארס שלו לתוך היין) והיום אנחנו לא חוששים לזה (עיין בשולחן ערוך יורה דעה סימן קטז).

המונח "יין נסך" מתייחס ליין שבודאי השתמשו בו בפולחן אלילי. כמובן, זה פחות נפוץ היום גם שיש עדיין דתות שמנסכים לאלילים והיו דברים מעולם.

המונח "סתם יינם" מתייחס ליין שבא מאינו יהודי או שנגע בו אינו יהודי. יש שני נימוקים לאיסור: 1) חשש שהגוי השתמש בו לעבודת כוכבים (מסכת עבודה זרה כט:). 2) למנוע נישואי תערובת או "בנותיהן" בלשון של חז"ל (עבודה זרה לו:). היום פחות דואגים לסיבה הראשונה אבל הסיבה השנייה עדיין בתוקף. יתכן שהעדר הסיבה ראשונה גורם לקולא שאיסור ההנאה ירד ונשאר רק איסור השתייה (שולחן ערוך יורה דעה סימן קכג). מאחר שהסיבה השנייה עדיין קיימת, האיסור לשתות סתם יינם עדיין קיים. כמו כל חוק, הדין עומד בתוקף גם אם במקרה ספציפי, יש פחות סיבה לחשוש שנגיע לקשר רומנטי עם האינו יהודי. לכן יש עוד טעם למה יש לקנות יין רק עם הכשר.

כל טוב, יצחק בלאו

הרב יצחק בלאו הוא רב מרבני בית הלל

התשובה התקבלה מרבני בית הלל, הנהגה תורנית קשובה
כ באדר התשעח
,
07 במרץ, 2018
עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

מאחז נוואג'עה סמוך לסוסיא צילום: תנועת רגבים

"נתניהו מפעיל אכיפה נוקשה כלפי ההתיישבות"

קרא עוד