סגור

על המחיה, אכילה בדרך והכנת תה בשבת

קודם כל אני מודה לכם על שיזמתם אתר כה חשוב!!!

א.תוך כמה זמן אפשר לברך את ברכת על המחייה (ברכת מעין 3),

ב.מה הדין אם אני אוכלת משהו בהליכה?

ג.כיצד מכינים תה בשבת.

מודה לכם מאוד... ואני מאוד יודה לכם אם תשלחו לי את התשובות של השאלות שלי לדואר אלקטרוני שלי שכתוב למעלה... ושוב תודה!!!

תוכן התשובה:

עדיין לא סיימתי!

שואלת יקרה שלום רב, אין ברשותי את הדוא"ל שלך כי המערכת שולחת אוטמטית אני מקווה שאת התשובה תקבלי בע"ה גם לדוא"ל.
ננסה לענות על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון.

[ברכת על המחיה \ מעין שלוש]
כשארתי בקול כל מילה (ונראה לי שקצת לאט) לקח לי כ-40 שניות.
מצורף קישור למנגינה ללימוד ברכת "על המחיה" בעל-פה: http://www.alhamichya.org/.

[אכילה בהליכה - מה וכיצד מברכים?]
- אם מדובר על לחם או על מזונות:
אז, אם כאשר התחלת לאכול, אכלת על דעת זה שאין לך מקום קבוע לאכילה זו, עליך לברך "ברכת המזון"\"על המחיה" היכן שאתה מסיים את האכילה.

[האוכל תוך כדי הליכה]
אדם ההולך בדרך ומצץ סוכריה או מפצח גרעינים (ולא זורק בדרך את הקליפות), אף שלועס בדרך עוד מיני מתיקה, מברך בתחילה פעם אחת ואינו צריךלברך פעם נוספת כל זמן שלא הסיח דעתו מלאכול, אף שאינו רואה מקומו הראשון, כיוון שלא קבע מקום לאכילתו. והוא הדין אם הוא התחיל לאכול בבית או בחנות, ובשעת הברכה הכין עצמו לצאת.

[הכנת תה בשבת] - מתוך הספר פניני הלכה.
"כלל נקוט בידינו, אין בישול בכלי שני, ולפי זה יוצא שאם שפכו מהדוד מים חמים לתוך כוס, היא נחשבת כלי שני, ומאחר שאין בישול בכלי שני מותר ליצוק לתוכה תמצית נוזלית קרה של תה.

ולכאורה לפי זה צריך להיות מותר גם להכניס לתוך כלי שני שקית תה. אלא שלמעשה לדעת רוב הפוסקים אין להכניס שקית תה לתוך כלי שני אלא רק לתוך כלי שלישי. והטעם לכך, שישנם מאכלים שמתבשלים בקלות, ועליהם אמרו חכמים שהם מתבשלים גם בכלי שני, וישנם פוסקים רבים שחוששים שמא גם התה נכלל בין אותם המאכלים שמתבשלים בקלות ואסורים בבישול בכלי שני. ועוד שלדעת ה´מגן אברהם´, כל מאכל שלא עבר בישול לפני השבת, אסרו חכמים להכניסו לכלי שני בשבת, משום שזה נראה כבישול, וכך נפסק במשנה ברורה (שיח, לד).

לפיכך יש לערות את המים החמים לכוס אחת (שתהיה כלי שני), וממנה יערה המים לכוס אחרת, שהיא תהיה כלי שלישי, ולתוך הכוס הזו מותר להכניס את שקית התה. כי בכלי שלישי כבר ברור שאין בישול.

ואמנם יש שהחמירו והורו, שהואיל ואנו רואים שאפילו בכלי שלישי יוצא צבע וטעם מתוך שקית התה, סימן הוא שהתה מתבשל בקלות רבה, ולכן יש לאסור להניחו אפילו בכלי שלישי (ערוה"ש וחזו"א).

אלא שלדעת רוב הפוסקים, כלל מוחלט הוא, שאין איסור בישול בכלי שלישי, ובכל מקרה מותר להכניס דבר שלא התבשל לכלי שלישי. בנוסף לכך, מה שרואים שגם בכלי שלישי יוצא טעם וצבע מהתמצית, אין זה סימן שיש כאן בישול. עובדה היא, שאפילו אם יכניסו את שקית התה למים בטמפרטורה של ארבעים מעלות, שאינם מסוגלים לבשל כלום, יצא טעם וצבע. לפיכך מותר לתת שקית תה לתוך מים חמים שבכלי שלישי.

[לסיכום]
הרוצה לצאת ידי כל השיטות,
1.נכין לפני שבת תמצית תה נוזלית, ובמשך השבת נשתמש בתמצית המוכנה.
2.נמזוג מים חמים מהמיחם לתוך כוס יבשה (שהיא כלי שני),
3.נכין כוס נוספת (שהיא כלי שלישי)
4.ניצוק לתוכה מעט מהתמצית.
5.ימזוג לתוכה את המים החמים שבכוס.

ואם באמצע השבת נגמרה התמצית הנוזלית:
1.נשפוך מים רותחים מהדוד לתוך כוס יבשה (שתחשב כלי שני).
2.מאותה הכוס ישפוך את המים לתוך הכלי שבו שקיות התה\עלי-התה, וכך יכין עוד תמצית נוזלית.
3. יש להזהר לא לסחוט את שקיות התה.

חנוכה שמח ושבת שלום.
שלמה,
shlomo@makshivim.org.il

התשובה התקבלה מחברים מקשיבים,
כא בכסלו התשסו
,
22 בדצמבר, 2005
29.12.2005

1. בלי לפגוע (amir)

חס ושלום בלי לפגוע או להעליב אבל נראה לי שבשאלתה הראשונה היא התכווה לכמה מזמן מהרגע שהיא סיימה לאכול היא יכולה לברך על המחיה ולא כמה זמן לוקח לברך..
תזכו למצוות
תגובת הרב
אכן, נראה לי שאתה צודק. אבקש סליחה מהשואלת - הנה התשובה לנושא זה:<BR>
ניתן לברך ברכה אחרונה כל עוד שהמזון לא נתעכל במעיו, לאחר מכן שוב איא אפשר לברך ברכה אחרונה:<BR>
האוכל מאכל כדי שביעה: יברך עד 72 דקות מאכילתו, ובדיעבד מברך כל עוד הוא איננו רעב. אם הוא התחיל להיות רעב, למרות שאינו רעב לגמרי הפסיד ברכתו - ואינו מברך ברכה אחרונה.<BR>
אכילה מועטת: (לדוג´ פרי בין הסעודות, קרקר קטן...) יברך ברכה אחרונה מיד. אך עד חצי שעה יכול לסמוך ולברך ברכה אחרונה. <BR>
על שתיה: מברכים ברכה אחרונה כל זמן שהוא ודאי רווה. בספק צמא מברך עד חצי שעה ותו לא.<BR>
<BR>
חג אורים שמח

דווח על תגובה לא ראויה
11.02.2007

2. מה לעניין צובע? (ליטל)

התמצית צובעת את המים
תגובת הרב
נראה שאין כל חשש של מלאכת צובע בשבת בנידון דידן. כבר ראשונים ואחרונים דשו בסוגיה אחרת האם יש צביעה באוכלים. כלומר, כאשר אני שם תמצית תה בשבת לתוך המים או יין לתוך מים או כרכום לתוך תבשיל האם יש כאן מלאכת צובע או לאו.
וכך כותב היראים: " ראוי לבר ישראל שאוכל תותים או שאר פירות הצובעין, שיזהר שלא יגע בידים צבועות בבגדיו או במפה. דהו"ל תולדת צובע. וכן אם יצא דם מהמכה אסור לתת עליה בגד. אבל אם צובע פתו במשקה הפירות, לית לן בה, שאין דרך צביעה באוכלין".

וכך פוסק השו"ע בסוף סימן ש"כ:

"מותר ליתן כרכום בתבשיל, ואין לחוש לו משום צובע, שאין צביעה באוכלים" (יא)

פסיקה זו מוסכמת כמעט על פי כל האחרונים (פרי מגדים, משנה ברורה, שביתת שבת, קצות השולחן, ערוך השולחן)
ולכן מעיקר הדין מותר לתת תמצית של תה חם לתוך המים (למרות שבסימן שי"ח המשנה ברורה כותב שעדיף הפוך) אבל שוב מעיקר הדין הדבר מותר.

דווח על תגובה לא ראויה
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

כ-60 רקטות יורטו צילום: פלאש 90, נעם רבקין פנטון

הירי לעבר ישראל: כ-160 רקטות נורו - 60 יורטו

קרא עוד