עכשיו אפשר בלי כיסוי ראש (נשים)

השבוע יצא מאמר מפורט משראה וגם מוכיח

שכיסוי הראש לנשים שימש בעת העתיקה קישוט

אם כן כיום אין צורך לשים אותו

היום יותר נאה להתקשט על ידי תסרוקת

https://www.kipa.co.il/jew/show.asp?id=42198

טוב מקווה שיהיו עוד גילויים שכאלו בתחומים נוספים

תוכן התשובה:

לשואל שלום רב.
א. כידוע, בהלכה יש הרבה דעות. ב1500 שנים מאז שנחתם התלמוד (בערך) דנו בו אלפי תלמידי חכמים בכל דור. הם לימדו וכתבו פירושים. הם כתבו ספרי הלכה. הם נשאלו שאלות וענו תשובות. חלק מכל זה נכתב. בכל דור המשיכו החכמים לדון בדברי הדורות הקודמים מהתלמוד ועד אליהם. ברור שבכל זה, אי אפשר שלכולם תהיה בדיוק אותה דעה בכל נושא. אז איך פוסקים הלכה, מהי הדיעה הנכונה וכיצד ראוי לנהוג?
ב. שאלה זאת אינה פשוטה והתשובה עליה ארוכה. אבל הנקודה שרציתי לומר היא שאי אפשר לחפש בכל הדברים שנכתבו, למצוא איזו דיעה שמוצאת חן בעיני ולשמוח שיש לי על מי לסמוך. הרי בהלכות שבת או כשרות איננו נוהגים כך. בתלמוד מובאות דעות של תנאים שמותר לאכול עוף בחלב. כך נהגו באזור הגליל בזמן המשנה, על פי דעתו של ר' יוסי. האם אנו יכולים לבוא היום ולומר "יש לי על מי לסמוך" ולאכול עוף בחלב? (אמנם זה לא דומה בדיוק). וכן מותר לדעת הרמב"ם להוציא מרק קר מהמקרר בשבת ולהניח על הפלטה. (ואכן, קהילות שקיבלו עליהם את הרמב"ם נוהגות כך). האם אני יכול מחר לומר שכיון שיש דעה כזאת, ועוד של פוסק חשוב כרמב"ם, אז "יש לי על מי לסמוך"? ברור שלא. אני נוהג כשולחן ערוך והרמ"א שאוסרים, ולכן אינני יכול להחליט שכאן אני נוהג כרמב"ם.
ג. זה נכון גם כשאני מתעסק עם אחרונים, אם כי שם זה יותר מסובך. אבל גם אצל האחרונים יש זרמים מרכזיים בפסיקה. כאשר אני רואה שבעניין מסויים רוב מכריע של הפוסקים מכריע בכיוון מסויים, ויש פוסק בודד או שניים שמכריעים בכיוון אחר, אז למרות שאין אנו נוהגים לספור ולהכריע על פי רוב, אבל כשיש כיוון מרכזי ומישהו אחד חריג, אז הפסיקה היא לפי הכיוון המרכזי. זה נכון בכל נושא, בהלכות שבת, כשרות, ציצית, או צניעות.
ד. הדבר נכון עוד יותר כשבוחנים מיהו הפוסק. קטונתי מלתת ציונים לחכמים עצמם. אבל בהחלט אפשר לבדוק מהי השפעתם וכיצד מקובל להתייחס אליהם. יש פוסקים שגם אם כתבו דעת יחיד, היתה לדעתם השפעה משמעותית. אם חתם סופר או נודע ביהודה, כתבו משהו, אם אגרות משה, ציץ אליעזר או יביע אומר, הביע דעתו, אין פוסק שיכול להתעלם מזה. אבל לא כל דעת יחיד היא כזאת.
(אגב זה נכון גם בתחומי חיים מקצועיים אחרים. אנו בד"כ על פי הזרם המרכזי של רוב הרופאים, בעיקר הגדולים שבהם ולא על פי דעה של רופא יחיד, וכן לא נעלה על גשר ש-99% של המהנדסים יאמרו שהוא הולך לקרוס, גם אם יש מהנדס אחד שסובר אחרת)
ה. זה גם המצב לגבי כיסוי ראש לנשים. קראתי את דברי הרב משאש. גם הרב עצמו מציין שעד אז סבר שנשים חייבות לכסות ראשן, וכך נהגו כל הנשים בזמנו. (כך הוא כותב - "דע בני כי איסור גילוי הראש לנשים היה חמור אצלנו פה מחזק', וכן בכל ערי המערבטרם בוא הצרפתים, ואך אחרי בואם במעט זמן פרצו בנות ישראל גדר בזה וקמה שערוריה גדולה מהרבנים והחכמים ונבוני עם יראי אלוקים וכו' ") רק מאוחר יותר החלו נשים שאינן צנועות לנהוג אחרת, ולכן הוא בא לחפש דברי זכות עליהן. גם הוא מודה שרוב חכמי דורו אוסרים ואינם מסכימים איתו. (וכך הוא כותב - "ובגשתי לחפש בדברי הפוסקים אשר לפני מצאתי רק חומרא על חומרא ואיסור על איסור..."). אז נכון שכיון שנכנס לעניין ללמד זכות על הנשים שמגלות ראשן הוא כבר מתיר לגמרי. אבל כאמור גם הוא מודע לכך שדעתו היא דעת יחיד בניגוד לכל הפוסקים והחכמים בזמנו ואלה שקדמו לו.
ו. ולגבי התוכן. הגמרא בכתובות ע"ב דנה מי נחשבת אשה שעוברת על "דת יהודית". המשנה אומרת "יוצאה וראשה פרוע". על זה שואלת הגמרא : "ראשה פרוע? דאוריתא...." כלומר איך אתה יכול לומר שראשה פרוע זה "דת יהודית", הרי זהו דין מהתורה? ועל כך עונה הגמרא: "דאוריתא קלתה שפיר דמי, דת יהודית אפילו קלתה נמי אסור" כלומר מהתורה, אם היא מכסה את שערה ב"קלתה", כלומר איזהשהו כיסוי חלקי, זה בסדר. אבל דת יהודית מחייבת כיסוי טוב יותר.
כשקוראים בפשטות את הגמרא משמע שכיסוי חלקי לפחות הוא מחייב ולא משתנה עם השתנות המנהגים. וכך הבינו רוב הפוסקים.
ז. ובכלל, האם גם בשאר הלכות צניעות נאמר שזה תלוי במה הנשים נוהגות? האם כיון שנשים היום הולכות עם זרועות חשופות, וגם , תסלח לי, עם בטן חשופה, האם זה הופך להיות הדין גם לנו? או שיש מינימום הלכתי שהוא קבוע, שאינו תלוי במנהג, וזהו המכונה "דת משה".
וכן, מי קובע את המנהג, האם אותן נשים שהולכות שלא כהלכה? האם אותן נשים שהרב מתאר שפרצו גדר והלכו בניגוד להוראותיו הוא והוראת חבריו חכמי דורו?

לסיכום, מכל דברי, ברורה דעתי. על פי ההלכה, אשה נשואה הולכת עם כיסוי ראש, נקודה. אפשר לדון , היכן, איזה כיסוי וכו', אבל עצם החיוב הוא פשוט וברור.
בברכה
אפי קיציס

התשובה התקבלה מהרב אפי קיציס, ר"מ בישיבה התיכונית בר"ג
ג בשבט התשעא
,
08 בינואר, 2011
לקריאה נוספת
11.01.2011

1. תודה לכבוד הרב (ירושלמי)

דווח על תגובה לא ראויה
12.01.2011

2. כמה תגובות (יעקב_י)

א) ההלכה מלאה במקרים "חריגים" שבהם הולכים אחר דעת יחיד, לחומרא ולקולא. והכל לפי העניין.

ב) אין ספק שרוב מוחלט הפוסקים שלפני זמנו של הרב משאש לא חשבו להתיר את נושא כיסוי הראש.
כנ"ל גם רוב הרבנים בזמנינו.

ג) לגבי הפשרנות במקורות:
לפי המקורות אם כיסוי ראש מקורו בדת משה, הרי שמדובר בדין של פריצות, שהגמרא משווה אותו לזנות עם עבדים! במקרה כזה אישה שיוצאת לשוק בראש פרוע נחשבת לזונה, והבעל *מחוייב* לגרשה!!!
האם הרב טוען שאישה שיוצאת מהבית ללא כיסוי ראש כלל, היא פרוצה, ושצריך לחייב את בעלה לגרשה?

אם לא, מדוע? ואם לא מדובר בדין מטעם דת משה, מאיזה דין נובע האיסור הזה?

וכך נאמר בגיטין פרק ט דף צ א , לגבי מי שאישתו יוצאת לשוק בראש פרוע, ואינו מגרשה:

"תניא היה רבי מאיר אומר כשם שהדעות במאכל כך דעות בנשים יש לך אדם שזבוב נופל לתוך כוסו וזורקו ואינו שותהו וזו היא מדת פפוס בן יהודה שהיה נועל בפני אשתו ויוצא ויש לך אדם שזבוב נופל לתוך כוסו וזורקו ושותהו וזו היא מדת כל אדם שמדברת עם אחיה וקרוביה ומניחה ויש לך אדם שזבוב נופל לתוך תמחוי מוצצו ואוכלו זו היא מדת אדם רע שרואה את אשתו יוצאה וראשה פרוע וטווה בשוק
ופרומה משני צדדיה ורוחצת עם בני אדם עם בני אדם ס"ד אלא במקום שבני אדם רוחצין זו מצוה מן התורה לגרשה שנאמר (דברים כד) כי מצא בה ערות וגו´ ושלחה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר הכתוב קראו אחר לומר שאין זה בן זוגו לראשון זה הוציא רשעה מביתו וזה הכניס רשעה לתוך ביתו זכה שני שלחה שנאמר ושנאה האיש האחרון ואם לאו קוברתו שנאמר (דברים כד) או כי ימות האיש האחרון כדאי הוא במיתה שזה הוציא רשעה מביתו וזה הכניס רשעה לתוך ביתו (מלאכי ב) כי שנא שלח"
תגובת הרב
חס ושלום. אני גם לא השתמשתי במלה פרוצה ח"ו. כתבתי מה הדין לפע"ד, אבל לא נתתי ציונים ולא כיניתי בשמות מי שלא עושה כדין. חשוב לדעת לחלק בין השאלה מה הדין, לבין השאלה מה היחס למי שנוהג אחרת.
וראה עוד בדיון הארוך של הרב עובדיה יוסף בשו"ת יביע אומר (יבי"א יו"ג ח"ד סי´ א´), שדן אם יש להדיח מתפקידו שוחט שאשתו אינה מכסה את ראשה : "ועכ"פ יש מקום רב לחלק בין הזמנים. לפי המבואר בהרא"ש שמשום חשש זנות הוא שמפסידה העוברת על דת את כתובתה. וזה היה שייך בזמנם שכל בנות ישראל הלכו בבגדי צניעות, והעוברת על דת היא יוצאת דופן ופירצה קוראת לגנב להכשל באיסור זנות. אבל בזמנינו זה שבעוה"ר רוב בנות ישראל אינן הולכות בבגדי צניעות, הן מחוסר ידיעה, הן מפני ההרגל להתנהג במודרניות, ויש כאלה שעושות זאת מחמת שמתביישות מחברותיהן לשנות ממנהגי לבושיהן, ואין בזה ח"ו כוונת זנות, לכן אין גם חובה לגרשן בגלל זאת. ואע"פ שצריכים להשתדל בכל דרכי השפעה ולגלגל עמהן ולהחזירן למוטב, ובפרט שיש מקום לומר שהלובשות בגדי פריצות ושוקדות על המודרניות לשמור ארחות פריז (פריץ), עוברות על איסור ובחקותיהם לא תלכו. לפי המבואר ביו"ד (סי´ קעח). ... מ"מ עדיין רחוקה הדרך לומר שחייב לגרשה בזה"ז. "

דווח על תגובה לא ראויה
14.01.2011

3. דעת הרמב (משה)

דווח על תגובה לא ראויה
17.01.2011

4. אבל אם זה נועד לקישוט (בדי רחל)

לרב שלום לא הבנתי את התשובה קראתי את המאמר והוא מוכיח שכסוי הראש היה נוהג של קישוט .
אז בשביל מה בכלל לשים אותו לי יש העדפה להתקשט דווקא בתסרוקת של השיער ?

תגובת הרב
בגמרא נאמר "שער באשה ערוה". משמעות משפט זה באופן פשוט, שחשיפת השיער היא כמו חשיפת הערוה. אמנם לא באותה חומרא ממש, אבל מבחינת ההתייחסות שלנו, זה ודאי אסור.
אגב, גם לבגדים אחרים יש אלמנט של קישוט, אבל הם גם כיסוי מחייב.

דווח על תגובה לא ראויה
18.01.2011

5. בבקשת סליחה אבל התשובה לא מדוייקת (עמוס ברכה)

לכבוד הרב שלום

קראתי את תשובת הרב וגם את התגובות אבל רציתי לבקש סליחה תשובות הרב לא מדוייקת

בפנינו סוגיה העוסקת בדיני אסתיטיקה

לכבודו של הבעל וזהוא דבר משמעותי

וכמו שבסוגייה של "כלי גבר" שבה יהיה מותר לגברים ללבוש חצאיות באיזור כמו סקוטלנד למרות שזאת סוגיה מדאורייתא

כך גם בסוגייה זו

כבוד הבעל תלוי במראה האסתטי

לכן בימינו ואני מקווה שכבוד הרב יוכל להסכים

שמבחינת המראה האסטתי
עדיף לפי הסוגייה ללכת ללא כיסוי ראש שהשיער הוא הודה והדרה של האישה בימינו



תגובת הרב
יש אכן בהלכה דברים שמשתנים בהתאם למנהג המקובל בכל דור. הם מכונים בד"כ "דת יהודית". אבל יש דברים קבועים שאינם משתנים. זה מה שמכונה בהלכה "דת משה".
למשל האם אורך החצאית הוא עד מעבר לברך או עד בקרסול, זה תלוי במנהג. (יש אמנם הסוברים שזה אסור תמיד) האם אורך השוולים הוא עד המרפק או עד כף היד, זה תלוי במנהג. אבל האם לחשוף את הבטן, לא תלוי במנהג. האם אתה טוען שחצאית מיני תלויה במנהג? ואם רוב הנשים בארץ הולכות לים עם גברים כשהן בבגדי ים, זה תלוי במנהג? האם זה רק ענין של אסתטיקה? ומה נאמר למי שחי באיים מסויימים באוקיינוס השקט, שחושפים אף יותר מזה, האם תאמר שם שזה מנהג המקום?
בגמרא כתוב שבכיסוי ראש האישה יש "דת משה" ויש "דת יהודית". עצם חובת הכיסוי, כיסוי חלקי וגרוע, זה "דת משה", והוא מחייב מדאורייתא ולא משתנה עם הזמן. כיבוי מלא יותר, מושלם יותר, זה ייתכן ומשתנה.
(ועדיין צריך לברר מי קובעת מהו מנהג הנשים היום. אלו ששומרות על צניעות או אלו שאינן מקפידות עליה כלל.)
גם אתה תודה שזו דעת רובם המכריע של הפוסקים, ומכל הזרמים. דעת יחיד, אינה יכולה להכריע כנגד כל חכמי דורנו. וכשאתה בא לפרסם ולהכריע הלכה, אינך יכול להביא דעה יחידה, שרוב החכמים חולקים ודוחים אותה, ולפרסמה כאילו זאת דרך המלך העיקרית של ההלכה. לפי מה שאני למדתי, לא זו דרכה של תורה .

דווח על תגובה לא ראויה
18.01.2011

6. הבהרה (יעקב_י)

לא התכוונתי להכניס מילים לפיו של הרב. חלילה.

מה שאמרתי הוא שההלכה עצמה מגנה בגינויים חריפים מי שאינו מוציא אישה שנוהגת בגסות ובחוסר צניעות. ובכך מסבירה בעצם מה המהות של דת משה ודת יהודית.

אם להלכה שיער באישה אינו ערווה לעניין ק"ש - כידוע, ואם להלכה אין חובה או אפילו עילה(!!!) לגרש את אישתו עקב פריעת ראש, אם כן היאך נאמר שיש חובה לכסות את הראש? מאיזה דין?
תגובת הרב
הדברים אינם בהכרח תלויים זה בזה. כך למשל כותב ערוך השולחן, שבדורנו כיוון שנשים רבות אינן מכסות שערן, מותר לקרוא כנגדן ק"ש, למרות שהוא מוסיף שברור שהן עוברות על ההלכה. וכן מופיע בפד"ר שונים לעניין כיסוי ראש ועוד מנהגים של חוסר צניעות.

דווח על תגובה לא ראויה
22.01.2011

7. מחילה אבל כבוד הרב שוב לא דייק (עמוס ברכה)

ברשות כבוד הרב בתגובה שלי ממקודם הדגשתי שהסוגייה עוסקת בדיני אסתטיקה

ושעיקר הסוגייה הוא לשם כבוד הבעל כלומר מצד הלאוו מן התורה "ולא תישא עליו חטא"

וכמו שבעיניין הלאוו המפורש מן התורה "של כלי גבר"

שהוא תלוי במנהג

שבסקוטלנד יוכלו לילך עם חצאית


כך בעיניין האסתטיקה הוא תלוי במנהג ולכן יוצא שיותר עדיף לצאת בשיער מסורק ונאה




תגובת הרב
זה לא שאני לא מדייק, אלא שאני חושב אחרת ומפרש אחרת את הגמרא והשו"ע. כאשר כתוב "שער באשה ערוה", זה קצת קשה בעיני לומר שמדובר כאן על קישוט או על כבוד הבעל. הרי כתוב שם גם שוק באשה ערוה. האם גם זה אסתטיקה? האם גם זה כבוד הבעל? האם זה תלוי בהסכמתו, ואם הוא יסכים אז יכולה האשה ללכת במיני או מכנסיים קצרים?

דווח על תגובה לא ראויה
25.01.2011

8. תודה לרב על ההתייחסות (יעקב_י)

א) אם אינם בהכרח תלויים אחד בשני, אז ייתכן וכן? ולכן יש מקום לרב פוסק להתיר? הלא כן?
ב) עדיין לא ברור לי אם בטל הדין של גירושין, היאך זה מדין דת משה?
ג) היכן אומר זאת השולחן ערוך? באו"ח סימן ע"ה אומר השולחן ערוך במפורש שאסור לקרות כנגד שיער שדרכו לכסות!!!
תגובת הרב
יש בפוסקים (פד"ר) דיון למשל לגבי אשה שראו אותה הולכת יד ביד עם גבר, אם הפסידה כתובתה. והתשובה היתה שלא. למרות שאין שום פוסק שמתיר זאת, שהרי לפי ההלכה בשו"ע, זהו איסור דאוריתא. כלומר זה שהאישה עשתה משהו שאסור, לא בהכרח מחייב גירושין או אפילו הפסד כתובה.
(אגב, אני ציטטתי ערוך השולחן)

דווח על תגובה לא ראויה
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

מטוס הדרימליינר הראשון, לפני המראתו מסין צילום: דוברות אל על

רכבת אווירית של 11 מטוסים תביא מסין ציוד רפואי חיוני

קרא עוד