סגור

סוגית הלהט"ב

שלום הרב שרלו,

אני ממשיכה איתך התכתבות מלפני כשנתיים, בנושא מציאת פתרון לבעיה התורנית בסוגית הלהט"ב. חלקית זה מטריד אותי כי יש פה בעיה חברתית מאוד רצינית וזה דיני נפשות, חלקית מתוך הכרת הטוב כי לי ההלכה מצאה פתרון, וחלקית מתוך סקרנו אינטלקטואלית.

יש לי גם את התחושה המטרידה והמנקרת שביחס שלנו כחברה וכפרטים לאנשים מקהילה זו אנו מקריבים ומבטלים את ואהבתך לרעך כמוך וסור מרע ועוד כהנה וכהנה מצוות על מזבח איסור משכב זכר, כאילו האיסור יותר חמור ממצוות עשה אלה. אני מרגישה שיש פה סתירה מאוד רצינית ובחרנו צד - קשה להגיד "ואהבת לרעך כמוך" ואז באותה נשימה לדון אנשים לבדידות ועריריות.

1. יש לנו היסטוריה של "עקיפת" דאורייתא בנושאי דיומא שונים -פרוזבול, היתר עסקה, היתר מכירה, קביעת לוח השנה, מכירת חמץ הן דוגמאות בולטות.

ברור לי שלכל היתר או "עיקוף" יש שרשרת פסיקה, סיבתיות ורעיון ייחודי משל עצמו, אבל האם לא יתכן שאם ניקח את כל הגורמים שהביאו לחכמים עד ימינו לקבוע הלכות אלה, נוכל למצוא דרך להתיר זוגיות לקהילת הלהט"ב?

האם השאלה היא של איך עושים את זה, או למי יש סמכות לעשות את זה?

ברור לי שמי שעושהאת זה לוקח על עצמו אחריות כבדה מאוד, אבל השאלה היא האם מה שחסר זה הכתפיים הרחבות (כמו הרב קוק בהיתר מכירה והרב משה פיינשטיין כשהתיר תרומות זרע לאישה נשואה), או הפתרון ההלכתי, או שניהם?

ואם זה הפתרון ההלכתי, האם אין לנו מספיק מידע מנושאים אחרים כגון אלה שציינתי ועוד כדי להתחיל למצוא פתרון?

2. החלק השני של השאלה שלי היא היחס לזוגות כאלה כחלק מחיי קהילה.

מצד אחד, אדם ששומר מצוות וחי עם בן זוג הוא אדם ששומר מצוות. מצד שני, יש מצווה אחת שהוא אינו שומר מאוד בפרהסיה. האם ואיך מקבלים אותם לקהילה, בהנחה שיהיו חלק פעיל, יחגגו שמחות בקידושים וכדומה? האם אוכלים אצלם בשבת ומזמינים אותם? האם מתייחסים כזוג רגיל לכל דבר? אני יודעת מהאני אומרת לילדים שלי לגבי אנשים שאינם שומרים תורה ומצוות, אך לגבי הזוגות שכן, אני מתחבטת בשאלות הללו והייתי שמחה לדעתך.

תודה ושבת שלום,

בתשבע

תוכן התשובה:

שלום וברכה

הסוגיה שאת עוסקת בה היא סוגיית חיים של אנשים, לפני כל ההיבטים של התנועות התרבותיות או האידיאולוגיות. יישר כוח על העלאת השאלות באופן כזה.

נקודת המוצא שלי לכל סוגיה רוחנית, וכך אני חי כל עולמי התרבותי, אינה "מציאת פיתרון". בעולמי – ההלכה אינה בעיה, ואני די סולד מהביטוי "בעיה הלכתית" (משער שלפעמים גם אני נופל בשימוש בו), וממילא ההלכה לא צריכה פתרונות. קו המחשבה שלי, בכל נושא, הוא "מהי ההדרכה ההלכתית", ואותה אני מבקש.

למיטב זכרוני, כבר לפני שנתיים כתבתי לך, כי אם הייתי סובר שבקריאה ישרה, המחפשת את ההדרכה ההלכתית הנכונה, היה מקום לטיעונים שאת מעלה – הייתי שש ושמח, והייתי הולך בדרכם. אלא שאיני מוצא את הקריאה הזו. שאלי את עצמך את השאלה הבאה: איזו מצווה שקשה לנו או שלא מוצאת חן בעינינו לא ניתן לעקור מן התורה, בשם "ואהבת לרעך כמוך", "דרכי נעם" וכדו' ?! הלוא בכל מקום בו התורה מתנגשת עם מה שאנו חשים או סוברים – יש פגיעה באהבת הבריות, והדבר מנוגד לדרכי נעם וכדו' ?!

זה די דומה לטיעון המופרך של פרופ' אהרון ברק, שלמעשה טען כך: כל חוק פוגע או בכבוד האדם, או בחרותו (למשל: חוק שאסור ליסוע מעל 80 בכביש הוא הגבלת החרות), וממילא כל חוק כפוף לביקורת בג"ץ מכוח חוק היסוד של "כבוד האדם וחרותו, וכאן נולדה המהפכה השיפוטית בישראל. אלא שהטיעון הזה לא נכון לא במשפט, ולא בהלכה.

ההיסטוריה של עקיפת הדאורייתא אכן קיימת, ואת צודקת לחלוטין. ברם, בכל העקיפות האלה מדובר בתהליך פנימי: שמיטת כספים נועדה לטובת העניים, וכשהיא הפכה להיות נגדם – הפרוזבול משיב את המצב לקדמותו; איסור ריבית נועד לטובת הזקוקים להלוואות, וכשהוא הפך להיות נגדם (אף אחד לא מלווה) חידשו היתר עיסקא; וכו'. אם היה יסוד בתוך איסור משכב זכר לעשות כך – כאמור, הייתי שש ושמח לגאול את האדם ממצוקתו. אבל בקריאה ישרה של הדברים – איני מוצא. סהדי במרומים שהלוואי והיה.

סוגיית היחס של הקהילה מחייבת אכן דיון נפרד. אשמח אם תקשיבי לשיחתי בנושא זה: https://www.kamoha.org.il/?p=449417

כל טוב ויישר כוח

התשובה התקבלה מהרב יובל שרלו, ראש ישיבת ההסדר אורות שאול
טז בתמוז התשעט
,
19 ביולי, 2019
לקריאה נוספת
עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

ראשי העבודה צילום: פלאש 90

סקר מנדטים: ימינה נחלשת, העבודה מתרסקת

קרא עוד