נרות שבת

בע"ה
שלום רב,
מנהג הנשים ללברך על הדלקת הנר לאחר ההדלקה ולא לפניה (כמו בשאר המצוות- עובר לעשייתן) הוא מפני שמקבלות שבת כשמברכות ואז יהיה אסור להן להדליק, לכן מדליקות ורק אח"כ מברכות. לפי זה משמע שכל עוד לא ברכה , אין סיבה שלא תכבה את הגפרור שהרי עדיין לא קבלה שבת, אבל בכל זאת, כיון שיש שיטה שקבלת השבת היא בהדלקת הנר, נוהגות הנשים להימנע מכבוי הנר ומניחות אותון דולק או מוסרות אותו למי שעוד לא קבל שבת(גבר שמקבל שבת בתפילה בביהכנ"ס.)והוא מכבה.
בכל אופן , לאחר הברכה , בודאי כבר קיבלה שבת ואסור לה לעשות מלאכות אחרות. אם בכל זאת רוצה לעשות מלאכה לאחר הדלקת הנרות - הדרך היחידה היא שהיא תאמר מראש, לפני ההדלקה, שאינה מקבלת שבת בהדלקת הנר, ואז יכולה לעשות מלאכה אח"כ עד כמה דקות לפני השקיעה, ותקבל שבת באמירת "בואי כלה, שבת מלכתא".
פתרון כזה הוא רק במצבים מיוחדים, ואין לעשות מזה הנהגה קבועה.
בחורה רווקה - אם היא בבית אמה - אינה חייבת להדליק נרות אלא משתתפת עם האם בהדלקה. יש הנוהגות שכבר מגיל בת מצוה ואפילו פחות מכך, מדליקות ויש שאפילו מברכות, מכל מקום זו אינה חובה.
רווקה שחיה מחוץ לבית הוריה, צריכה להדליק בעצמה,(כמו בחור שאינו בבית הוריו) ומן הדין צריך להדליק נר אחד, אם כי המנהג הוא להדליק שני נרות.
כשמתארחים- יש הנוהגות להשתתף בהדלקת בעלת הבית, ויש הנוהגות להדליק בעצמן(אם יש להן שם חדר שמיועד להם לאותה שבת - ידליקו שם לכתחילה)ויש המקפידות אפילו להביא נרות שלהן מהבית.
זה נכון בין לבת המתארחת בבית אמה או אם המתארחת אצל בתה וכד' אבל בכל מקרה בעלת הבית צריכה להדליק ולא לצאת בהדלקתה של האורחת.
בברכה, אליעזר