סגור

נטיות הפוכות

קודם כל,כל הכבוד לכם על כוונותכם הטובות והשקעתכם המרובה בשו"ת.

אני בתיכון.

ובנוגע לשאלה-עיינתי רבות בנושאי ההומוסקסואליות באתר והגעתי לכמה מסקנות,שבעיקרון אני מסכים איתם:

הנטיות ההפוכות נוצרות בגלל בלבול וסטיות מרובות של הדור הזה,או זאת תכונה מולדת.

ה' ברא את כולם בשביל ליצור חיים לעולם ולכן אדם יכול להתגבר על זה ולצאת מזה או לפחות לקיים חיי משפחה תקינים.

לכן הכל שאלה של ניסיון,התגברות ועבודה עצמית.

ואני אומר:אני בטוח שהתשובות האלו גורמות לאנשים ליהיות מבולבלים עוד יותר.

מאז שאני זוכר את עצמי הבנתי שיש בי משיכה לגברים,לצד אלו שכן הצליחו בעזרת טיפול פסיכולוגי לצאת מזה,יש גם המון שלא הצליחו..אולי בגלל שזאת תכונה מולדת אצלם או אולי בגלל כל סיבה אחרת אני לא יודע.

בוא נאמר שאני לא יצא מזה.איך לכל הרוחות אחרי שאתם כותבים פה שעיקר החיים,מהות החיים,והדבר האמיתי והיפה הוא הקמת משפחה,אהבה והתחברות עם האישה.

איך אדם שלא יכול להגיע למצב כזה עם האישה יכול להקים חיים כאלו?איך?אתם מדברים פה שההומואים הם עצובים,לא מאושרים.נניח אפילו שאדם כזה כן הצליח להקים משפחה.האם הוא מאושר?מה הנקודות אור שיש לו בחיים?איפה פה השימחה?איך אדם יכול ליהיות מאושר לאורך זמן כאשר אין בתכלית אהבה והתחברות עם אישתו?איך משפחה כזאת יכולה בכלל להתקיים לאורך זמן?האם הרב מכיר בן אדם שלא יצא מזה ומקיים חיי נישואים מאושרים?

האם נגזר על כל אלו שלא מצליחים להפטר מהנטייה לחיות חיים עצובים?מה התורה שלכם אומרת על זה?יש פה מישהו שמסוגל להביא תשובה שלא מתחמקת?תשובה חדה ועניינית?או שלא,אני יבין ויכבד את זה שאין .לפעמים עדיף לשתוק מאשר למרוח בתשובה שמבלבלת עוד יותר.זה פשוט בלתי נתפס,מצד אחד-מהות החיים והשמחה לפי התורה זאת המשפחה.מצד שני בן אדם עם נטיות אחרות פשוט לא יכול להנות מחיי משפחה מאושרים,ולו רק מהמחשבה שהוא שונה מהתפיסה הבסיסית של החיים ושל התורה.שלא נדבר על כל הבעיות האחרות שצצות וימשיכו לצוץ.

אז נכון,אדם כזה יכול לעבוד ולתגבר,הוא יכול להוליד ילדים.אבל זה לא נתפס,אלו לא חיים בשבילי. כשהדבר החשוב ביותר אצל האדם היהודי פשוט לא קיים,חסר.מצטער,אני פשוט לא תופס את זה.

מה אני אמור לעשות?!

אבקש תשובה עניינית,ולא כמו "להתגבר"

"לעבוד" וכו'.כי זה מת מזמן.

על מה לעבוד? להתגבר?על מה? בשביל מה?כשאני יו

תוכן התשובה:

שלום לך...
אני לא יודע אם להגדיר את השאלה שלך כבקשת עזרה וכשאלה שמחכה בכלל לתשובה,או שאולי אנחנו בכלל מדברים כאן על ביקורת ותוכחה גלויה.
כמה היא נכונה וכמה יש בא מן האמת?
זה כבר נושא אחר, מה שבטוח הוא האמיתות של הכאב שהיא באה ממנו.
כתבת הרבה תובנות, מסקנות, תהיות, נקודות ובאמת אלמלא טרחת לציין את הגיל שלך הייתי חושב שמדובר באדם שרוב ימיו כבר עברו וכעת לא נותר לו אלא לשבת רגל על רגל ולהציף את כולם מניסיון חייו העשיר.
הרבה מטען יש בה, בשאלה-הערה שלך וגם הרבה נקודות.
אין ספק שאתה יודע לכתוב ונראה לי שניסחת פחות או יותר בצורה ברורה ולו גם חלק מהרגשות שלך.
עד כאן הכול בסדר ולא נראה לי שאנחנו חלוקים.
אבל...
נראה לי שמרוב הכאב האמיתי שלך, התסכול הזה, ערבבת קצת בין אקסיומות להנחות שאתה בעצמך הפכת אותם לאקסיומות.
נכון, רק אתה מכיר את עצמך הכי טוב על כל המשתמע מכך
נכון, רק אתה יודע כמה פעמים ניסית באמת לשנות משהו, להתנגד לדחפים האלה שבאו לך וחוץ מכוחות נפש שנלקחו ממך ותחושת המתיקות של אשלייה הזמנית שבא בעקבותם, חוצמזה וכאב לב, נראה שלא יצא לך הרבה-הכול נכון.
אבל מה לעשות שתרצה או לא, איך שלא נהפוך את זה, אתה רק מתקרב לגיל 18 שזה אומר שאין לך בשום דרך וצורה, חוקית או לא, שום זכות להתייאש ולהתבצר בכיוון המחשבה הזה.
עכשיו, בוא ננסה לעשות קצת סדר.
האם כל התשובות שנכתבו עד עכשיו בנושא הזה של הנטיות ההפוכות באמת גורמות יותר בלבול לאנשים?
לא אני ולא אתה יודעים מהסיבה הפשוטה, שלא אני ולא אתה נכנסנו לראש של כל האנשים שקראו את התשובות האלה ורק הם יודעים אם זה עזר להם או לא, לכן נראה לי יהיה יותר מועיל אם נתרכז במקרה שלך באופן אישי.
כתבת שכל מה שכתבו לך על ´להתגבר´, ´לעבוד´, מבחינתך הכול אותו טראש כי אני מניח שניסית פה וניסית שם, ראית שזה לא ממש הולך וחלאס כמה אפשר.
פיתחת לך כתוצאה מכך מחשבות של תסכול וכעס ו´מה הם בכלל חושבים לעצמם?´
´בשביל הרבנים האלה אלו אולי סתם מילים ´להתגבר´ ´לעבוד´ אבל בשבילי זה תהום שחורה שמאיימת לבלוע לי ת´עתיד.
ככה אתה מרגיש, ככה אתה חושב וזו זכותך המלאה.
אבל בגלל שאתה נראה לי טיפוס מעשי בוא נעשה את זה יותר פשוט:
נכון לעכשיו המצב הוא שאתה יודע מצד אחד מהו האידיאל האנושי שמתוקף היותנו אנשים דתיים אנחנו מכוונים את מהלך חיינו לקראתו על כל המשתמע מכך.
ומצד שני, הטבע שלך והנטייה הזו שלך (כמו שאתה רואה את זה ) נכון לעכשיו הולכים פשוט נגד המהלך הזה.
אז נראה לי שיש לך שתי אפשרויות:
או לכעוס על כל העולם, לשחרר קיטור ולהתחיל להתבוסס בייאוש ולטבוע בתסכול של עצמך- כמה בתכל´ס יצא לך מזה?
לא יודע, אבל לא נראה שזה יוביל אותך למקום שאתה רוצה.
או...
או שאחרי שתנסה להפריד קצת את כל הרגשות הכל כך טעונים ומובנים (בטח מבחינתך) אולי בכל זאת יש לנו מה לעשות.
דבר ראשון בוא נסכים שאנחנו מתוקף היותנו בני-אדם ואתה מתוקף היותך אדם עם ניסיון חיים ´עשיר´ ביותר של 18 שנה מתוכם אני מניח לפחות בהתחלה אפילו לא ידעת איך קוראים לך, לאור הנסיבות האלה אנחנו לא הולכים לשחק אותה ריבונו של עולם.
מה הכוונה?
הכוונה שרק הקב"ה יכול לומר בוודאות מה כן ומה לא, ומה יהיה בטוח ומה לא.
אנשים גדולים וצדיקי הדור זה כבר שוב בחינה אחרת, אבל נכון לעכשיו נראה לי שלא אני ובמחילה, לא אתה נכנסים לנישה הזו לכן כל הקביעות האלה, והדעה הנחרצת ש´ זהו, החיים שלך גמורים כבר ואפשר להתחיל ולארוז מזוודות, כל זה נראה לי לא כל כך שייך ואפילו מיותר´ או במילים אחרות: אף פעם אל תאמר אף פעם!
ויודע עוד משהו?
הדבר היחיד שזה גורם לך, זה שמרוב שאתה מבכה את המצב שלך וכותב בפאתוס:
מה נראה לכם? שכל אחד יכול להשתנות?
הנה, אני כבר הגעתי לגיל המופלג של 18...שנה ועדיין לא הצלחתי לשנות כלום...
זה רק גורם לך להאמין למה שאתה כותב ומכניס אותך עוד יותר עמוק לתוך הקיבעון המדכא הזה.
אז בוא נשאיר את הנבואה למישהו אחר כי לא יודע מה איתך בן אדם, אבל לי לפחות אין מושג מה יקרה בעוד חצי שעה שלא לומר כמה שנים.
כמו אותו צדיק בתקופה הקומוניסטית שהלך ברחוב ובעודו מהרהר בדברי תורה,
תפסו אותו הקומוניסטים ואמרו ל:
לאן אתה הולך?
מטבע הדברים הוא קצת נבהל ולא ידע כל כך מה לענות להם וכל מה שיצא לו היה:
לא יודע חלש ולא משכנע כזה...
ככה? צעקו עליו,
מייד לתחנת המשטרה!
במשטרה אחרי בירור קצר שעשו לו, וראו שהוא באמת לא עשה כלום, שאלו אותו:
אנחנו לא מבינים אותך?
אם באמת לא עשית כלום למה לא אמרת לנו לאן אתה הולך?
כי באמת לא ידעתי...השיב להם.
הנה עובדה...רציתי ללכת לבית הכנסת ופתאום אני מוצא את עצמי בתחנת המשטרה.
אז זה לא וורט יפה אלא יש כאן יותר מזה.
תפרגן לעצמך להנות מאחד הדברים היותר יפים שיש לנו בעתיד:
אנחנו פשוט לא יודעים מה הולך להיות בו...
עכשיו, על מה אנחנו מדברים כאן?
על רגשות, נטיות,דברים שקשורים בלב.
ברגע שיימצאו את הגן שאחראי לנטיות המיניות אז אולי תבוא ותוכל להגיד:
מה אתם רוצים ממני? הרי מה שאני לא אעשה זה דבר תורשתי.
אז גם תוכל לעטוף אם התשובה הזו את הדגים לשבת.
אבל נכון לעכשיו בינתיים לא מצאו כלום, כלומר מבחינתנו נכון, התופעה קיימת.
יש לך את זה. אתה מרגיש את זה וזה מפריע לך ביום ביום.
אוקי, אבל בגלל שאתה, זאת אומרת ללב שלך, יש נטייה להמשך ולהעדיף משהו אחר מבחינה גופנית ואחרת, נראה לי שיהיה חכם לראות האם בכלל יש מצב לשנות דברים שכאלה.
אני לא פסיכולוג קליני ואני גם לא מכיר את הנושא כמו שמכירים אותו באתר ´עצת נפש´
http://www.atzat-nefesh.org/an/abuse/faq.asp
אבל מה שאני כן יודע זה שאנחנו מדברים כאן,גם אם נלך לפי שיטתך וזה דבר שכבר הושרש בך, על דברים שקשורים להפיכת טבע,שינוי הרגלים, שבירת דרך חיים וכו´...את הרעיון מקווה שהבנת.
ולדברים האלה,לשבירת הנורמות האלה לאיך משנים טבע, נדמה לי שלא חסר לנו דוגמאות והדרכות:
על סמך איזה היגיון או מחשבה קבעת בכלל שהמקרה שלך,של נטיות הפוכות הוא יותר חמור וקשה להסרה מאדם רתחן מלידה שנולד בכוכב מאדים ולפי המזל שלו יש לו נטייה להיות רוצח?
ועזוב את זה...בוא ניקח תחום שיותר קרוב.
כך את שמירת הברית למשל?
יודע כמה הדבר הזה יכול לאמלל אנשים וכמה אנשים התמכרו לזה?
באמת נדמה לך שזה יותר פשוט מהמקרה שלך?
ואל תגיד לי , ´כן, כי זה דבר טבעי והמקרה שלי לא´..כי זו לא הנקודה בכלל.
נכון שבגלל שנטיות הפוכות נחשבות לדבר חריג אז ממילא גם כל העגמת נפש והכאב לב שנגמרים מכך יותר גדולים ומסבכים את המצב ממצב ´נורמטיבי´ אבל עדיין ,בוא נראה האם יש לנו אפשרות למצוא איזה מכנה משותף, משהו אחיד.
נדמה לי שגם לזה שבאמת מנסה להפסיק ולחטוא בפגם הברית וגם ההוא שזה פשוט בדם שלו לכעוס וההוא שפוחד ו...אתה...לכולם יש מכנה משותף אחד, שאלת המיליון דולר:
איך אנחנו מסוגלים להפוך את הטבע שלנו והאם זה בכלל אפשרי?
אז האם זה בכלל אפשרי?
מעצם ניסוח השאלה שלך ניכר שאתה בחור חכם אז האם באמת נראה לך שהקב"ה היה מביא אותך לניסיון ולמצב הזה שלך עם כוחות הנפש והנטיות האלה, אם לא הייתה לך בכלל האפשרות לעשות כאן בכלל משהו ?
נשמע לך סביר?
ככה שנראה לי דבר ראשון שתוכל לעשות לשיפור ההרגשה שלך, יהיה הרצון להחליט על שינוי הגישה שלך, תפיסת העולם שלך שזה אומר שתפסיק לחשוב במקום הריבונו של עולם ולנתח שממילא מכיוון שאתה כבר החלטת ברוח נבואתך שאין מצב שהמצב שלך יהיה אי פעם יותר טוב, אז ממילא אתה נידונת לחיי צער ותסכול תמידיים.
תפסיק עם זה!
אל תנתח לך את העתיד ובמקום זה תנסה להתרכב במה שכן מוטל עליך.
יותר ממה שאתה מוטל עליך אתה לא יכול וגם אף אחד לא מבקש ממך לעשות.
אבל מה שאתה כן יכול לעשות, את זה אתה צריך וגם חייב לעשות.
אני לא אכנס כאן מבחינה טכנית למה אתה אמור לעשות כי זה באמת ארוך ויש אלף ואחד דברים ועקרונות ותפסת מרובה....
נראה לי שקודם כל צריכה להיות כאן מגמה שונה.
כי זו הנוכחית שאתה מחזיק בה, עושה עוול גם לקב"ה כי, איזה יופי, אם הוא באמת כזה טוב למה הוא עשה אותי ככה ועוד לא הביא לי שום אפשרות להשתנות ואחר כך כמובן , היא גם עושה עוול לעצמך.
מה שאתה יודע ומרגיש גם הוא יודע.
כל הניסיונות שלך, האכזבות, התסכול, הכעס, אתה לא עובר את זה לבד...יש עוד מישהו שמודע לזה אבל תעשה לעצמך לפחות טובה ואל תחבל לך מראש בעתיד שאתה רוצה להגיע אליו כי אם מחשבות כאלה ולו גם מהבחינה הכי מעשית שיכולה להיות, גמרת לעצמך בעצם את הסיכוי.
היית כותב לך שתתפלל ותנסה עוד דרכים אבל אני לא הולך לעשות את זה, כי נראה שפיתחת לעצמך ציניות מרירה (וזו לא תוכחה אלא יותר עובדה שניראת לי)
ואני לא יודע מראש איך זה יתקבל.
לכן אם תבין ולו גם את הנקודה הקטנה הזו:
שאם אתה באמת רוצה לעזור לעצמך, אתה חייב לשנות את הגישה כי בצורה אחרת באמת שאין לך סיכוי...נראה לי שכבר עשינו משהו.
מקווה שיהיה לך יותר קל ועם חידוש מצברי האמונה שלך, ביחד עם הניסיון המוכח של אחרים (ואל תבוא בדיעות קדומות) נראה לי שאתה צפוי לראות כמה הדברים יכולים להיות לעיתים לא צפויים במובן החיובי.
שבת שלום ובשורות טובות.
אבינועם.
avinoam811@gmail.com

התשובה התקבלה מחברים מקשיבים,
כ בניסן התשסז
,
08 באפריל, 2007
לקריאה נוספת
14.04.2007

1. הנחת היסוד כאן היא מוטעת מיסודה (רוני)

דווח על תגובה לא ראויה
15.04.2007

2. אבל... ()

דווח על תגובה לא ראויה
13.05.2007

3. תשובה מבלבלת (יעל)

נראה לי שהשואל לא הובן מספיק ע"י כותב התשובה, שיש בה ניחוח מתנשא שלא עוזר למי שפשוט מתמודד עם בעיה קשה ומורכבת ביום יום, תשובה שרק מכאיבה יותר ומגבירה את תחושת חוסר ההבנה והטיוח מצד הסביבה,בדיוק סוג התשובות שהוא בקש לא לקבל יותר... לכותב השאלה, אל תתיאש! תמשיך להפנות את שאלתך לעוד ועוד אנשים עד שתמצא פתח להבנת הדרך בה עליך ללכת. מותר לך לכתוב בכאב, הכאב שלך לגיטימי ומוצדק, מקווה שתמצא את היכולת לא לשקוע בו תמיד אלא לשקוע בחיפוש אחר הדרך המתאימה לך
תגובת הרב
שלום לך
לא כל כך הבנתי.
קראתי את התגובה שלך ונראה לי שמצד אחד, האולי אני פישלתי אם בכלל מישהי חושבת ככה.
אולם מצד שני נראה לי שנקודת הפתיחה שלך קצת לא נכונה:
אנחנו לא מקדישים זמן ועונים על שאלות כדי להתנשא על אנשים.
אנחנו רוצים רק לעזור לכן למה בכלל נראה לך שניסיתי לזלזל או להתנשא?
לפעמים הציניות משמשת ככלי בכדי להעביר מסר מסויים.
האם זה היה במקום, וכמה ומתי להשתמש בה, זה כבר סיפור אחר.
שורה תחתונה, אם השואל נפגע מזה...פישלתי.
אבל אם מצד שני, זה באמת עזר לו...אני מבחינתי עשיתי את שלי ועדיין, כנראה שבעקבות התגובה שלך ייתכן והייתי צריך לוותר על כמה דברים.
רק טוב ותודה על הארה...אבינועם.

דווח על תגובה לא ראויה
25.09.2007

4. אז מה? (..........)

דווח על תגובה לא ראויה
10.08.2008

5. היי.. (מיכל)

דווח על תגובה לא ראויה
04.08.2009

6. לBLACKHAWK ()

אוטיזם לא גורם לעקרות. אוטיסטים יכולים להביא ילדים לעולם, אם כי אולי לא רצוי [לפי דעות מסויימות]

לעומת זאת, אני בספק אם הומו יכול להביא עצמו למצב של פרו ורבו עם אישה..

אני מודעת לפתרונות טכניים של כדורים למיניהם, אך האם זה מצב אידיאלי?
תגובת הרב
צריך לשים לב שאם מישהו לא יכול לפרות ולרבות זה אונס וזה לא עבירה. זה כמו מישהו שאין לו עצים לבנות סוכה. אז הוא אנוס.

אבל הוא יכול תמיד להתגבר על עצמו ולא לחטוא - בזה הוא לא אנוס.

ומלבד כל זה, החיים אינם אידאלים, אם הם היו אידאלים אז לא היתה מטרה לחיים שלנו בעולם הזה

דווח על תגובה לא ראויה
26.11.2009

7. י. בן 26 עם בעייה זהה. (י. שם בדוי)

דווח על תגובה לא ראויה
22.04.2011

8. נזק שנגרם מחינוך לקוי (יריב)

דווח על תגובה לא ראויה
31.08.2012

9. מה עושים עם נטיות הפוכות (חיים)

דווח על תגובה לא ראויה
כתבו תגובה
המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

ניר ברקת צילום: חדשות כיפה

ברקת דורש: להגביר את האכיפה בשטחי C

קרא עוד