שאלה
שלום כבוד הרב, יש לי ocd (הפרעת אובססיה טורדנית. משמע אני עושה טקסים שונים ומשונים כי אני מאמינה שאם לא אעשה אותם יקרה ככה וככה.. ואם לא אעשה אותם ארגיש חרדה עמוקה עד שאעשה אותם.) העניין הוא שכדי לא לעשות טקסים נשבעתי כל הזמן שאסור לי לעשות כך וכך.. וגם כך וכך.. עד שכבר לא זכרתי על מה נשבעתי ועל מה לא. ונוצר מצב שאני מפחדת להגיד מילים מסויימות, לכתוב דברים מסוימים ללבוש פרטי לבוש ספציפים על מנת לא להפר נדרים! לפני יום כיפור הקשבתי להתרת נדרים ברדיו ושאלתי רב אם זה חל עליי והוא אמר שכן ואין לי מה לדאוג. אולם מנוחתי הומשכה לטרוד מהאוסידי ואני לא מפסיקה לפחד מדברים מסוימים. וכבר לא זוכרת מה נדרתי ומה לא. יתכן שהחרדה סתמית ובכלל לא נדרתי על דברים מסויימים וזה רק בלבול אבל יתכן שגם לא. שאלתי היא מה לעשות? מלבד טיפול שזה ברור אבל מבחינה הלכתית ואם כבר הפרתי נדרים אולי מחוסר ידיעה מה יקרה? סליחה שגזלתי מזמנך ותודה מראש על המענה. התשובה חשובה לי מאד ויכולה לכוון אותי כרגע אני עצובה ורע לי שמא אולי הפרתי שבועה.. שבוע טוב ותודה מראש
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
בס"ד
שלום וברכה
גם דעתי שאין לנדרים כל חלות, מכמה וכמה סיבות. עצם חלותם היא בספק גדול, ההתרה ששמעת, כל נדרי הנאמר בבית הכנסת. כל הסיבות הללו מגדירות שאין אלו נדרים מחייבים, כמו כן כל נדר בכתב לא חל כלל, התורה אומרת שאדם נודר בפה, וכמו כן נוסח הנדר הוא בצורה שאוסרים דבר מה על האדם, אבל אמירה שאעשה או לא אעשה זה רק אולי "יד של נדרים" מדברי חכמים בלבד, שאין כאן איסור החל על דבר מסויים. על כן כל הדברים הללו מוכיחים שאין כאן נדר וממילא לא צריך גם לחשוש להם.
עצתי לך שלא תלחמי ב ocdi על ידי נדרים, זו לא הדרך למלחמה עם הכפייתיות, רק טפול מקצועי מכוון יכול לעזור.
בייחוד עוזר לתופעה זו הרבה שמחה ואור, וכפי שכתוב: "עבדו את ד' בשמחה, בואו לפניו ברננה" זו דרכה של תורה,
בברכת התורה והארץ
יהודה הלוי עמיחי
מכון התורה והארץ