משפחה

היי !

רציתי לשאול מה אפשר לעשות במצב שבו אני מרגישה לא נוח בבית שלי אני רוב הזמן בפנימייה אבל כשאני חוזרת בסופי שבוע לבית אני לא מרגישה שמחה לחזור כמו כולן ואפילו לא רוצה לחזור ..

אחים שלי בבית מתייחסים עלי בזלזול ובחוסר כבוד מטורף כיאלו אני לא חלק מהם ..

שחכתי פרט חשוב שלפני שלוש שנים אמא שלי נפטרה .. ושהיא הייתה בחיים היא הייתה האוזן קשבת שלי והבנאדם בבית לדבר איתו ולהרגיש בנוח ..

ומאז שהיא נפטרה אני שונאת את הבית שלי במיוחד את היחס שאני מקבלת החוסר שייכות וההתנהגות שלהם כלפיי ..

אני הרבה פעמים חושבת על אומנה למרות שרוב הזמן אני בפנימייה אבל מאווד קשה לי כבר להכיל את הייחס וההתנהגות ..

אני גם מאווד מנסה להתחבר ולדבר להשתדל בכל מיני דרכים ומהצד השני כלום .

רק שהם צריכים משהו אז ...

אני באמת במבוי סתום וחוסר עוניים מטורף איך להתקדם ולעבור את הנסיון הזה..

בנוסף אני הרבה פעמים בחזרה לבית הולכת לסניף מקום שכיף לי בו החניכות החברה זה עושה לי טוב ואבא שלי לא כל-כך תומך כי זה יפגע לי בלימודים ..

והוא לא מבין שאני מעדיפה להיות שם מאשר בבית והוא יודע שמאוד קשה לי בבית ולא מרגישה גם תמיכה ממנו רק זלזול .

מה אפשר לעשות במצב כזה ?

תודה רבה !

תוכן התשובה:

מבין מאוד לליבך , ואין ספק שהחיסרון של אימך משמעותי מאוד.

מציע שתפני ליועצת החינוכית בפנימיה שבה את לומדת ותתיעצי איתה היא מכירה יותר לעומק את הסיפור המשפחתי שלך

יתכן שבאמת אומנה הוא כיוון טוב אבל מצד שני תפסידי את הסניף.

היועצת יכולה להזמין את אביך ושלוחח עימו וזה גם יכול מאוד לעזור לפחות ביחס לסניף

בהצלחה!

התשובה התקבלה מהרב צבי יניר, מנהל מדור גיור בנתיב המרכז הלאומי לזהות וגיור
טו בתשרי התשפ
,
14 באוקטובר, 2019
עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

אלון לייב מתחרה צילום: באדיבות התאחדות "אילת"

מרגש: התקווה על הפודיום באליפות העולם באבו דאבי

קרא עוד