סגור

מטרה!!! ?

למה בכלל ה' ברא ת'עולם הזה? שיעמם לו שם נמעלה אז הוא החליט להשים אותנו פה?!

מה המטרה של העולם? ומה המטרה שלנו בתור אנשים הקטנים שנמצאים פה?!

תודה :)

תוכן התשובה:

האמת הפשוטה היא, שהקדוש ברוך הוא איננו זקוק לא לנו ולא לעבדותנו. אלא, אף על פי שאינו זקוק לנו, הוא רוצה בנו.

אמנם אצלנו, בני האדם, רצון הוא תמיד תוצאה של חיסרון, כלומר תמיד אנו רוצים דבר מה החסר לנו, ולכן אצלנו מתפרשת המילה 'רוצה' כשוות ערך ל'צריך' או ל'זקוק', שמבטאות חיסרון.
אך כשאנו באים לדבר על אודות רצונו של הקדוש ברוך הוא, כפי שהתבאר לנו בתורתו ובפי חכמיה, אנו מבינים, כי רצונו - הרצון האלוקי - אינו רצון אנושי. זהו סוג רצון שונה לחלוטין. רצון - שאינו מצביע על חיסרון. שהרי אנו מאמינים שאלוקינו אינו חסר דבר והוא הוא השלמות המוחלטת שאין ולא יהיה בה לעולם שום גירעון.

רצון - יש לו, שהרי כבר נאמר "רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל", וכן "מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא רוצה שיהיו ישראל מכבדים את השבת", וכן אמירות נוספות על דרך זו.

אבל חיסרון והזדקקות - אין לו, וכן ביאר ספר 'דרך חיים' את דברי המשנה באבות (פרק ג משנה ז): "תן לו משלו - אל תאמר שבשביל שהשם יתברך צריך אל האדם לכך הוא נמצא עם האדם. כי אין הקדוש ברוך הוא צריך שיתן לו האדם [דבר] שהרי הכל הוא אל [של] השם יתברך".
וכן כתב בספר 'אדיר במרום' חלק א: "אמת הוא שאינו נצרך לבריותיו אלא בריותיו חסרים [והוא שלם ומשולל כל חיסרון] וזהו באמת סוד גדול... והוא סוד 'אם צדקת - מה תיתן לו? ואם חטאת - מה תפעל בו' (איוב לה ז)".

רצונו של הקדוש ברוך הוא הוא ביטוי אהבתו אלינו. לא חסר לו שום דבר, ואף המצוות ניתנו לנו לפי כוחנו ולא לפי גדולת הבורא. וכן מפורש באופן מופלא במדרש רבה: "כיון שאמר לו [הקדוש ברוך הוא למשה] 'ונתנו איש כופר נפשו' אמר משה: מי יכול ליתן כופר נפשו?... אמר לו הקדוש ברוך הוא איני מבקש לפי כוחי אלא לפי כוחן [כלומר שייתן כל אחד דמי כופר מועטים, כמידת כושרו ודעתו ויכולתו]. וכן בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא 'צו את בני ישראל, את קרבני לחמי לאשי', אמר משה: מי יוכל להספיק להקריב קרבנות? אם אנו מקריבין לפניו כל חיתו שדי ועורכין כל עצי לבנון אינו מספיק לו [לפי גדולתו]... אמר הקדוש ברוך הוא: איני מבקש לפי כוחי אלא לפי כוחן. וכן בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא: 'ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם', אמר משה: מי יכול לעשות לו מקדש שישרה בתוכו [הלא אפילו שלמה המלך בחנוכת בית המקדש עתיד לומר] 'הן השמים ושמי השמים לא יכלכלוך [לא יכילו אותך] אף כי הבית הזה אשר בניתי" [לא יכיל אותך ואיך שייך לבנות בית לה'?]. אמר הקדוש ברוך הוא: איני מבקש לפי כוחי אלא לפי כוחן. איני מבקש מידך אלא עשרים [קרשים] בדרום ועשרים בצפון ושמונה במערב [ודי במידות מצומצמות אלו כדי לבנות בהן משכן ולהשרות שכינת הקדוש ברוך הוא בארץ]" (במדבר יב פסקה ג).

וכן ביאר ה'שפת אמת' בעניין פעולת המצוות: "וכן העניין בעבודת האדם לפניו יתברך, כי יש לו להבין שאין לו [לקב"ה] שייכות [צורך] מצד עצם הפעולה [של המצוות שנאמר שחסר לו קיומן על ידינו], רק מצד שהקדוש ברוך הוא אמר ונעשה רצונו... כי המלך אינו חסר לו [שהכול שלו]" (במדבר בהעלותך תרמ"ז).

ועתה, משביארנו את ההבדל בין רצון לצורך, וראינו שה' חפץ בעבודתנו אך איננו חסר אותה, נשאלת סוף סוף השאלה המתבקשת, מדוע מתבטאת התורה ומתבטאים חכמינו ז"ל כלפי הקדוש ברוך הוא בלשון של האנשה, המורה כביכול על חיסרון?
שאלה זו עצמה שאל הרמב"ם והשיב: "אם כן, מהו זה שכתוב בתורה 'ותחת רגליו', 'כתובים באצבע אלוקים', 'יד ה'', 'עיני ה'', 'אזני ה'' וכיוצא בדברים האלו? [אלא]: הכל [נכתב רק] לפי דעתן של בני אדם [כדי שיוכלו להבין בשפתם ובלשונם במה מדובר] שאינן מכירין אלא הגופות [כלומר מונחים הנוגעים לעולם החומר] [וכבר אמרו חכמינו ז"ל] 'דיברה תורה בלשון בני אדם', והכל [כל הלשונות של האנשה כלפי ה'] כינויין הן, שנאמר 'אם שנותי ברק חרבי' וכי חרב יש לו ובחרב הוא הורג? ואמיתת הדבר [מהו הקדוש ברוך הוא ועניינו באמת] אין דעתו של אדם מבין ולא יכולה להשיגו ולחקרו, וזה שאמר הכתוב (איוב יא ז): 'החקר אלוק תמצא אם עד תכלית ש-די תמצא'?" (יסודי התורה א ט).

מהי אחיזתנו אפוא בהבנת ה'?
הרמב"ם אומר: "אין דעתו של אדם מבין", הדעה, כלומר השכל - אינם מבינים, אבל הלב יכול להרגיש. אי אפשר להבין, אבל אפשר להאמין, לחוש ולהרגיש.
אף שאין האדם מבין בשכלו את מהות השם, מוטל עליו החיוב להרגיש את נוכחותו בכל רגע ולאהוב אותו בכל לבו, כלומר מוטלים על האדם חיובים של רגש, של תחושה שבלב.

השם רוצה בנו! כמה מאושר הוא האדם - שמי שאמר והיה העולם רוצה בעבודתו.
כמה לכבוד הוא לנו, שמלך מלכי המלכים חפץ בקרבתנו, כמה בשמחה מן הראוי לנו להיענות לקריאתו יתברך!
שמחה זו על שום מה? על שום שמצוות השם מרוממות את האדם ונותנות ערך עמוק יותר לחייו ולפעולותיו, ועל שום שבאמצעות המצוות, האדם יכול להידבק בקונו, לחוש את קרבתו ולהתענג על מציאותו.

בעבור מבקש השם, בעבור הנענה לקריאתו, אין אלו מילים בעלמא. אהבה, התרגשות, כיסופים, געגועים ושמחה - הם תחושות הממלאות את חדרי לבו, וכבר מצאנו בשיר השירים הד עמוק ומקסים לרגשות יהודיים אלו: "מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוה".
אין זה אלא תיאור של אותו עונג נשגב שהוא מנת חלקם של מבקשי השם.

וזו הייתה תגובתו של "התם" בסיפורי מעשיותיו של רבי נחמן (מעשה מחכם ותם) כאשר הגיעה אליו האיגרת שבה היה כתוב לאמור "המלך רוצה שתבוא אליו": "ותיכף נזדרז בשמחה, והלך ונסע עם השליח"...

התשובה התקבלה מהרב ארז משה דורון,
כו באב התשעב
,
14 באוגוסט, 2012
לקריאה נוספת
עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה
העברת
מתנות
לאביונים
המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

הרב יהודה מרמורשטיין בראיון מיוחד לחדשות כיפה צילום: חדשות כיפה

מרגש: הסיפור מאחורי עמותת 'עלה'

קרא עוד