מחשבה על חטא - הרהורי עבירה (ביעור חמץ)

בס"ד

שלום רב!

רציתי לשאול האם יש משמעות חזקה למחשבה על חטא? זה נחשב כחטא? איסור?

אסור לחשוב על חטא?

מה המשמעות של זה, והאם זה כל כך נורא, ואפילו מעצם המעשה, או פחות ממנו?

תודה רבה!

תוכן התשובה:


שלום וברכה!

בפרשת שלח אנו מצווים: " וְלֹא תָתֻרוּ אַחֲרֵי ... וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם וגו´ (במדבר טו, לט) ". הגמרא בברכות מבארת את הפסוק: " אחרי עיניכם - זה הרהור עבירה. שנאמר: ויאמר שמשון אל אביו אותה קח לי כי היא ישרה בעיני. (יב, ב) " הציווי ולא תתורו מתייחס להרהורי עבירה, על כך אומרת הגמרא ביומא: "הרהורי עבירה קשו מעבירה... (כט.)" אנו למדים שהרהורי עבירה קשים מהעבירה עצמה!

[כוונת הדברים]

רש"י פירש: " הרהורי עבירה - תאות נשים, קשים להכחיש את בשרו יותר מגופו של מעשה " כלומר, הרהורי עבירה מיוחסים דווקא לאדם החושב על נושאים שקרובים לאישות-בעילה. להבנה זו, הגמרא טוענת שקשה יותר להימנע מהרהורים על דברים אלו, מאשר להימנע בפועל מביאה אסורה, שכן הרבה יותר קשה להימנע ממחשבות אסורות מאשר לא לבא לידי איסור בפועל. דהיינו, הקושי המדובר הוא ברמה הביצועית – קשה יותר להימנע מהמחשבה מאשר לבצע את העבירה!

בדומה לדברי רש"י, כותב הרמב"ם ומרחיב את הסוגיה: "אל תאמר שאין תשובה אלא מעבירות שיש בהן מעשה כגון זנות וגזל וגניבה, אלא כשם שצריך אדם לשוב מאלו כך הוא צריך לחפש בדעות רעות שיש לו ולשוב מן הכעס ומן האיבה ומן הקנאה ומן ההתול ומרדיפת הממון והכבוד ומרדיפת המאכלות וכיוצא בהן מן הכל צריך לחזור בתשובה, ואלו העונות קשים מאותן שיש בהן מעשה שבזמן שאדם נשקע באלו קשה הוא לפרוש מהם, וכן הוא אומר יעזוב רשע וגו´. (הלכות תשובה ז, ג) " כשאדם מכניס לראשו מחשבות אסורות, קשה מאוד לנקות את הראש מזוהמה זו. את הקושי שיש בחזרה בתשובה מהרהורים אסורים, מסביר הרמב"ם "... דברים העושה אותן אין חזקתו לשוב מהן, לפי שהם דברים קלים בעיני רוב האדם ונמצא חוטא והוא ידמה שאין זה חטא ... המסתכל בעריות מעלה על דעתו שאין בכך כלום שהוא אומר וכי בעלתי או קרבתי אצלה, והוא אינו יודע שראיית העינים עון גדול שהיא גורמת לגופן של עריות שנאמר ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם. (הלכות תשובה פרק ד)"

החומרה הגדולה בהרהורי עבירה, נובעת משני סיבות –

א. קשה יותר לשלוט על המחשבות, אין צורך במעשה ממש.
ב. האדם מדמה לעצמו שהוא כלל לא חטא, מתוך כך אין הוא חוזר בתשובה.

[היקף הנזק]

בכדי להבין בצורה ברורה יותר את ההשלכות הקיימות בהרהורים אסורים, נעיין מורה נבוכים, כותב הרמב"ם: "הרהורי עבירה קשין מעבירה ... והוא שהאדם כשימרה אמנם ימרה מצד המקרים הנמשכים אחר החמר שלו כמו שבארתי, שהאדם לא יעשה מרי רק בבהמיותו. אבל המחשבה היא מסגולות האדם הנמשכים אחר צורתו, וכשיחשוב במרי ובעברה ימרה בנכבד שבשני חלקיו... (מורה הנבוכים חלק שלישי פרק ח)", כאשר אדם מהרהר על דברים אסורים, חוטא האדם בליבו. השכל הוא מרכז נפשו של האדם, ובה הוא פוגע. דהיינו, אדם שטימא את גופו – ידיו, רגליו וכו´, טימא ´רק´ את החיצוניות שלו. אולם מי שחוטא במחשבתו-בלבו, הינו פוגע במהות העצמית שלו. הרמב"ם מבין שכוונת דברי הגמרא, שההרהורים באמת קשים יותר ממעשה העבירה, משום שהם פוגעים באדם קשה יותר. אין מדובר כאן מבחינה הלכתית, שכן אין אדם נענש אלא רק על מעשה. אולם אדם שכל הוויתו שקועה בחומריות ובטומאה, לא ירחק הזמן עד שיחטא – במצבו יהיה לו מאוד קשה לחזור בתשובה וכלשון הרמב"ם: "אין חזקתו לשוב מהן". אין הדברים אומרים שאין אפשרות חס ושלום לחזור בתשובה, אלא שהמודעות לסכנה חשובה ביותר, כשהאדם יודע שמעשיו לא בסדר ועליו לתקן את דרכיו – חצי הדרך עשה!

[מעט אור דוחה הרבה חושך]

רבי שמעון בר יוחאי, נתן עצה לאדם הרוצה לשמור נפשו מדברים אלו: "אמר ר´ שמעון בן יוחאי כל הנותן דברי תורה על לבו מעבירין ממנו הרהורי עבירה הרהורי חרב הרהורי מלכות הרהורי שטות הרהורי יצר הרע הרהורי זנות הרהורי אשה רעה הרהורי עבודה זרה הרהורי עול בשר ודם הרהורי דברים בטלים... (אליהו זוטא פרשה טז)" – מלא את ליבך בקדושה.

את החושך, אי אפשר לגרש באמצעות נשק. אולם, כשאר ידליק האדם ניצוץ אור קטן - מיד תגורש האפלה. המשל הוא כנגד מלחמת האור והחשך אשר מתרחשת בנפשו של האדם - מלחמת היצרים. אמרו חכמים: "לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע. (ברכות ה, א) ", ופירש רש"י: "ירגיז יצר טוב - שיעשה מלחמה עם יצר הרע". כלומר, אין הכוונה במלחמה באמצעות כלי חרב, אלא כמו שאמרו רבותינו: "אם פגע בך מנוול זה, משכהו לבית המדרש. אם אבן הוא - נימוח, אם ברזל הוא - מתפוצץ. (סוכה נב, ב)" על ידי תורה, ננצח במלחמה. אם מעט אור דוחה הרבה חושך, כל שכן הרבה אור. ומה אור גדול יותר מן התורה , שנאמר:" כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר. (משלי פרק ו , כג)"

[ביעור חמץ]

המשנה בפסחים אומרת: "אור לארבעה עשר בודקים את החמץ לאור הנר... (פרק א, א)" מסופר במסכת ברכות על תחינות שאמרו חכמים בסיום התפילה: " ורבי אלכסנדרי בתר דמצלי אמר הכי: רבון העולמים גלוי וידוע לפניך שרצוננו לעשות רצונך ומי מעכב שאור שבעיסה ושעבוד מלכיות יהי רצון מלפניך שתצילנו מידם ונשוב לעשות חוקי רצונך בלבב שלם. (יז, א)" מפרש רשי: " שאור שבעיסה - יצר הרע שבלבבנו, המחמיצנו." בכל יום, ובמיוחד בזמן זה - לפני פסח, עלינו להזדרז ולערוך ´בדיקת חמץ´ בתוכנו, ולומר: כל חמץ ושאור שיש ברשותי שלא ראיתיו ושלא בערתיו ושאיני יודע בו יבטל ויהא הפקר כעפר הארץ.

ברכת ה´ עליך,

ירון

Benzvi613@gmail.com

התשובה התקבלה מחברים מקשיבים,
כה באדר ב'
,
01 באפריל, 2008
לקריאה נוספת
13.04.2008

1. לירון (ליאל)

יש לי 2 שאלות על זה:
1. האם האיסור וחומרת החטא חלים גם בנוגע לנשים? 2. הרי יש את העניין (שמעתי אותו פעם, בודאות.) שה´ מחשיב מחשבת מצוה-למצוה, גם אם היא לא יצאה. ואילו מחשבת עבירה, למשל אם מתכנן לגנוב משהו, או סתם מהרהר על עשיית משהו שלילי, ה´ לא מחשיב.
תגובת הרב
[א] כל אדם צריך שמחשבותיו יהיו נקיות – לשם שמים.

[ב] בתשובתי, התייחסתי להשפעת המחשבות – אם המחשבות חיוביות, מה טוב. אך אם חס ושלום ישנם מחשבות שליליות, ההרס רב!

את אשר שמעת, נאמר בגמרא (קידושין מ, א) : "מחשבה טובה, מצרפה למעשה ... אמר רב אסי: אפילו חשב אדם לעשות מצוה ונאנס ולא עשאה, מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה. מחשבה רעה, אין הקדוש ברוך הוא מצרפה למעשה ." הגמרא שואלת על דברים אלה, מפסוק אשר לכאורה אומר שה´ מעניש גם על מחשבה: "ואלא מה אני הנני מביא אל העם הזה רעה פרי מחשבותם? מחשבה שעושה פרי - הקב"ה מצרפה למעשה, מחשבה שאין בה פרי - אין הקב"ה מצרפה למעשה." רש"י מפרש את דברי הגמרא: "מחשבה שעושה פירות - שקיים מחשבתו ועשה", "מצרפה למעשה - ונפרעים ממנו אף על המחשבה." כלומר, אדם שלבסוף ביצע את אשר הרהר בלבו, נענש גם על המחשבה.


מתוך אהבת הקב"ה אותנו, כל מחשבה טובה שבליבנו הוא מחשיב אותה לנו כאילו באמת נעשתה. על האדם להתכוון תמיד לעשות את רצון ה´ יתברך, על כן תמיד יחשוב: אני רוצה לעסוק בתורה, אני רוצה להתפלל, אני רוצה לעשות טוב וכו´, אם נאנס ובסופו של דבר לא עשה את אשר התכוון לעשות – "מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה". אין כוונת הדברים לאדם אשר מתוך עצלות לא עשה את המצווה, וכי האדם מרמה את הקב"ה שיודע את מחשבותינו?! אלא מדובר באדם אשר באמת רוצה לעשות טוב – רצונו האמיתי הוא אשר משפיעה על פנימיותו, ועל כן מעשיו טובים.


אדם אשר חשב מחשבת עבירה, הרהר בלבו לחטוא – אין הקב"ה מענישו משום שלא עשה מעשה ממש, אולם כתוצאה מן המחשבות המקולקלות יתכן ובסופו של דבר הוא יחטא. במציאות שבה האדם מלא במחשבות רעות, התודעה שלו היא שלילית, האדם מדמה בלבו שהוא בסדר - על כך אמר עולא בהמשך הגמרא בקידושין: "כיון שעבר אדם עבירה ושנה בה, הותרה לו. הותרה לו סלקא דעתך?! אלא נעשית לו כהיתר. "

כל טוב.

דווח על תגובה לא ראויה
13.04.2008

2. תודה ()

דווח על תגובה לא ראויה
20.06.2008

3. . (אמוץ יהושוע)

בס"ד ובהשתדלותי

ע"פי גישת ר´ נחמן בליקוטי מוהר"ן אסור לחשוב אחרי החטא על החטא ועל הנ]פילה.. חייבים להמשיך הלאה מבלי לחשוב על זה..
תגובת הרב
אני מניח שכוונת ר´ נחמן היא שעל האדם להתמקד בהתקדמותו הרוחנית ולא להשתקע בחטא - בעבר, אי אפשר להמשיך הלאה בלי לחזור בתשובה.

כל טוב

דווח על תגובה לא ראויה
23.02.2009

4. מה עובר?! (רות=))

יש לי שאלה מאוד רצינית בקטע הזה-
האתר הזה , בא העצם לחזק אותנו, ליגרום לנו לא לחשוב הירהורי עברה" וכו´ אתם באמת עושים עבודת קודש!! באמת באמת! רק דבר אחד אני לא מבינה בכלל- איך אתם מרשים לעצמכם להמליץ לנו על סרטים(שבנינו הם לא מי יודע מה..)שבעצם זה מה שגורם להירהורי עברה שאנו כ"כ סולדים מהם?? ??יש לכם תשובה על זה?!?
תגובת הרב

דווח על תגובה לא ראויה
02.04.2009

5. מאמר נפלא עם מסרים חשובים. (אהובה קליין )

דווח על תגובה לא ראויה
02.04.2009

6. תודה ()

דווח על תגובה לא ראויה
02.04.2009

7. תגובה לרות.. (לרות)

דווח על תגובה לא ראויה
03.04.2009

8. ירון תשובה באמת נפלאה!אשרייך! (דתייה גאה ב´´ה!)

דווח על תגובה לא ראויה
05.04.2009

9. תודה רבה. (נעמה)

דווח על תגובה לא ראויה
06.04.2009

10. תשובה מעולה ומחזקת (מישי שהיתה צריכה את זה)

דווח על תגובה לא ראויה
23.03.2010

11. בקשת סיכום לדבריך (איתי גיתהון)

רציתי לדעת אם הבנתי אותך כהלכה, בסיכום רב המקורות שהבאת הראו כי אין חטא בהרהור אמנם יש סכנה גדולה ליפול לידי עבירה בעת הרהור. כלומר אדם המהרהר אך לעולם לא מבצע את הרהוריו אין הוא חוטא ? המנעות מהרהור היא רק סיג ?
תגובת הרב


הרהור מכוון הינו מעשה אסור, רק שאין על ההרהור עצמו עונש בידי אדם (חשבונות של מעלה אין אנו יודעים - אם כי נאמר: "כל המביא עצמו לידי הרהור אין מכניסין אותו במחיצתו של הקב"ה" (נדה יג,ב) ).

בנוסף, הגורם למעשה הוא ההרהור ולכן יש סיבה נוספת להתרחק ממנו.


דווח על תגובה לא ראויה
30.09.2017

12. אבל אינני שולטת על מחשבותי (מאיה)

לצערי אני ממש ממש מנסה אבל אינני מסוגלת לשמור על מחשבותי אני מרגישה חוטאת כי אני לפעמים חושבת על דברים נוראים אבל הבטחתי לעצמי שלעולם לא אומר אותם בקול (אפילו לא בלחש) וגם לא אעשה.
אני מרגישה נורא...
תגובת הרב:
שלום לך
אנא חזרי אלי למייל
טוביה,
עורך ראשי, חברים מקשיבים
tsbias1@Gmail.com

דווח על תגובה לא ראויה
09.11.2018

13. אהבתי. תודה (חיה)

אהבתי את התשובה!
הייתי מוסיפה משהו קטן, כשיש מחשבה על עבירה, אנחנו לא שולטים על המחשבות שיש לנו. אבל כן שולטים אם להתעמק במחשבה.
כמו שרשמת קשה להלחם עם המחשבות הזרות אבל לנטב את הכוח של המחשבה את האדרנלין למקום חיובי. אם יש מחשבה רעה לחשוב משהו טוב במקום.
בהצלחה

דווח על תגובה לא ראויה
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

יפעת שאשא-ביטון צילום:  Hadas Parush/Flash90

מכה לנתניהו: הוועדה אישרה סופית את פתיחת חדרי הכושר והבריכות

קרא עוד