מדרשים תמוהים על אישים מהתנך

לכאורה יש מדרשים שמאוד קשה להבינם. כל מיני מדרשים שאדם הראשון\אברהם\משה ועוד צדיקים חטאו בחטאים שקשה להאמין שהיינו מאמינים אם היו מספרים אותם על אבא שלנו. מה צריל להיות היחס למדרשים מאין אלו?

האם צריך לדון בכל אחד בפני עצמו או שיש יחס גורף למדרשים אלו?

[דוגמאות:

אדם הראשון משך עורלתו והיה כופר בעיקר (סנהדרין לח).

(נח לא ביקש רחמים על בני דורו)

אברהם אבינו, נענש שלא האמין בקב"ה ששאלו במה אדע כי ארשנה.(ועיין נדרים לב)

יוסף חטא באשת פוטיפר (סוטה לו)

דוד תבע את אביגיל לדבר עבירה (מגילה יד)

שלמה כמעט לא זכה לעוה"ב (יבמות עו)

מה שמצאתי בספר אחד דרך אגב, אבל מדי פעם נפגשים בעוד דברים]

תודה רבה, וסליחה על הארוך.

תוכן התשובה:

שלום לשואל,
באמת עולם המדרש הוא עולם מפליא. זכינו, ובדורנו מתעורר בעם ישראל הצורך להתבונן במדרשים ולהכיר עולם שלם שדורות רבים ולומדי תורה רבים כאילו העלימו עינם ממנו. אין לנו מסורת ברורה לגבי המדרשים. קשה לנו לדעת בדיוק למה התכוון המחבר. מה שנשאר לנו הוא לנסות לשער ולברר מתוך סברא ומתוך חקירות בתוך עולם המדרש – מה היו כוונות הדורשים.
א"כ, אני לא יכול לדעת בוודאות, אבל אציע כמה פתרונות אפשריים למדרשים מסוג זה. אתה מוזמן לחקור את המדרשים ולבחור את הנראה לך בכל מקרה:
א. המדרש בא לתת עוצמה יותר חזקה לסיפור. לעיתים הסיפור בתורה לא כ"כ מלא בתיאורים מעוררים רגש. חז"ל מנסים לעורר אותנו לעוצמת הסיפור. למשל בסיפורים של יוסף ודוד, המדרש בא לחדד את עוצמת ההתמודדות עם היצר.
ב. המדרש בא ללמד אותנו לקחים. במדרשים שהצגת עיקר המדרש לא בא לקטרג על דוד או יוסף, אלא ללמד אותנו. תאר לך פושע שעומד על סף עבירה חמורה של גילוי עריות, או אפילו כבר ביצע ועכשיו יושב בכלא. המדרש בא ואומר לו – דרכי תשובה לא נסתמו. זה טבעי שיש לאדם יצרים, ולפעמים הוא אפילו מתפתה, אך החכמה היא לעשות תשובה. ואם תעשה תשובה, תוכל אפילו להגיע לרמה הגבוהה של דוד ויוסף.
ג. לעיתים המדרש מוצא רמזים מתוך הכתוב לאישיותו של אדם, ומנסה ע"י תוספת לסיפורים לצייר את דמותו ע"פ תיאורים מעטים אלו. למשל, לגבי עשו אין תיאורים ארוכים על רשעותו בתורה. יש התבטאות אחת שלו המראה את תאוות האכילה שלו, ואחרי שיעקב נוטל את הברכות, הוא רוצה לא פחות מאשר להרוג אותו. חז"ל ניסו לקחת רמזים קטנים אלו ולשער איזו אישיות הייתה לו.
ד. ישנם מדרשים שבנויים על מסורת. בימינו, כשאין לנו מסורת כזו, קשה לנו לדעת אילו מדרשים הם מסוג זה.
ה. ישנם מדרשים שרוצים לקחת את הסיפור רק כאיזשהו כלי לדבר על מציאות ימיהם. למשל, מדרש על עשו הרשע עלול באמת להיות מדרש על הרומאים.
ו. ישנם מדרשים שבאים לפקוח עינינו דווקא על עניין שבפשט, איזשהו דיוק בכתובים. כיוון ה מכונה "עומק פשוטו של מקרא".
ז. המדרש על נח שלא התפלל על בני דורו, סביר שמקורו מתוך השוואה לאברהם שהתפלל על סדום. זוהי השוואה שברמה של לימוד פשט, ראוי לחשוב עליה. פעמים רבות המדרשים ישוו בין דמויות. אם קוראים רק את פרשת נח, לא מצפים בכלל שנח יתפלל על רשעים. אך ברגע שנזכרים גם באברהם, מיד השאלה עולה.
אולי ישנם עוד הסברים למדרשים ששכחתי לכתוב או שנעלמו מעיני. בכל אופן, ברור לכל שחכמי ישראל לא סתם ימציאו סיפורים על גיבורי התנ"ך. נדמה לי שבעניין נושאי הדיבור יש הבדל גדול בין מה שמקובל אצל חז"ל למה שמקובל בימינו. החברה שלנו (בעולם הדתי) מאוד צנועה גם בדיבורה, יש נושאים שלא מדברים עליהם. חז"ל לא התביישו לדבר על שום דבר. על הכל אפשר לדבר. לכל שיטה יש את היתרונות שלה.
חנוכה שמח!
דן – צוות ישיבת אלון שבות.

התשובה התקבלה מישיבת הר עציון,
טז בכסלו התשסו
,
17 בדצמבר, 2005
לקריאה נוספת
עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

שר החינוך הרב רפי רפץ, ומנכל המשרד  צילום: לע"מ

שר החינוך הנחה: החזר של 30 אחוז מתשלומי ההורים בישיבות ובאולפנות

קרא עוד