סגור

למה לפי אמא ?

שלום כבוד הרב .אבא שלי יהודי ואמא לא אני עוברת גיור עכשיו והכל ברור לי למה צריך לעבור את כל התהליך ,אך יש לי שאלה אחת מאיפה ניקבע שהיהדות ניקבעת לפי אם ולא אב הרי יצחק היה בן של אברהם ויעקוב בן של יצחק ולא מדברים שם על אמאות.

תודה מראש .

תוכן התשובה:

אכן בתקופת המקרא ואף מאוחר יותר היהדות נקבעה לפי האב. כנראה רק ממרד בר כוכבא ואילך התהפכו היוצרות.
ההלכה נקבעת לפי מה שמקובל היום.
להרחבה עייני במאמר הבא http://www.ypt.co.il/show.asp?id=21069

התשובה התקבלה מהרב צבי יניר, מנהל מדור גיור בנתיב המרכז הלאומי לזהות וגיור
יח בכסלו התשסח
,
28 בנובמבר, 2007
לקריאה נוספת
13.03.2011

1. סלח לי כבוד הרב (יוסף)

אבל אני נאלץ לחלוק על תשובה זו. מה זאת אומרת "אכן בתקופת המקרא ואף מאוחר יותר היהדות נקבעה לפי האב"?! והרי חז"ל דרשו את הפסוקים בבירור והורו לנו שהיהדות מאז ומעולם הלכה לפי האם, ולא לפי האב. האם חז"ל פסקו נגד התורה לדעת הרב?
האם לרב יש מקור לטענה זו מאיזה ראשון שטוען כך? אשמח לדעת.
תודה רבה.
תגובת הרב
כנראה שלא עיינת בקישור. יש שם גמרות מפורשות...
בתקופת הראשונים לא פסקו כך , ודרך הלימוד של הראשונים לא היתה הסטורית בדרך כלל, ולכן אין סיכוי שתמצא זאת מפורש בראשונים. אך עיין רמב"ן על התורה בפרשת המקלל.

דווח על תגובה לא ראויה
30.04.2011

2. יסלח לי כבוד הרב, (יוסף)

אך קשה לי לקבל שחכמים דרשו פסוקים על פי דעתם, ובעצם שינו את דין התורה.
ואני אתייחס גם לקישור שהרב הביא.
ברשות הרב:
1. הרב הביא את הפסוקים של "כִּי יָסִיר אֶת בִּנְךָ מֵאַחֲרַי", שהרב פירש שם את הפסוקים, שהנימוק של התורה מדבר רק על המקרה השני: "וּבִתּוֹ לֹא תִקַּח לִבְנֶךָ". אך אין חיוב לפרש כך את הפסוקים, אלא זה יכול להפרש גם ההפך - הנימוק הוא על המקרה הראשון - שהמחותן הנכרי יסיר את בנך, שהוא בן בתך מאחרי ה´. וכך גם פירש הבבלי במסכת יבמות (דף יג.): "כי יסיר את בנך מאחרי - בנך מישראלית קרוי בנך ואין בנך הבא מן <העובדת כוכבים> {הגויה} קרוי בנך, אלא בנה. אמר רבינא: ש"מ, בן בתך הבא מן <העובד כוכבים> {הגוי} קרוי בנך".
וכך גם אני הבנתי את הפסוקים לכתחילה. מכאן - שאין חיוב להבין דווקא כך את הפסוקים.
2. המקרה השני שעליו מדבר הקישור הוא על פרשת המקלל.
אם נעיין בפסוק ט"ו-ט"ז: "וְאֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּדַבֵּר לֵאמֹר אִישׁ אִישׁ כִּי יְקַלֵּל אֱלֹהָיו וְנָשָׂא חֶטְאוֹ. וְנֹקֵב שֵׁם-יְהוָה מוֹת יוּמָת רָגוֹם יִרְגְּמוּ-בוֹ כָּל-הָעֵדָה כַּגֵּר כָּאֶזְרָח בְּנָקְבוֹ-שֵׁם יוּמָת". מהמילים: "וְאֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּדַבֵּר לֵאמֹר" אנחנו מבינים שדין זה מדבר רק על ישראל. אך זהו בדיוק היה עונשו של בן האשה הישראלית - עונשו היה מיתה על שהוא נקב בשם ה´: "וַיִּקֹּב בֶּן-הָאִשָּׁה הַיִּשְׂרְאֵלִית אֶת-הַשֵּׁם וַיְקַלֵּל... וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. הוֹצֵא אֶת-הַמְקַלֵּל אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וְסָמְכוּ כָל-הַשֹּׁמְעִים אֶת-יְדֵיהֶם עַל-רֹאשׁוֹ וְרָגְמוּ אֹתוֹ כָּל הָעֵדָה". כלומר, מכאן יש רמז שלבן האשה הישראלית היה דין של ישראל. וכן פירשו כל הפרשנים הראשונים. ובעניין דברי הרמב"ן בפרשה זו: "וטעם בן הישראלית ואיש הישראלי -
להורות כי העו"ג הבא על בת ישראל הולד אינו ישראלי", המשך דבריו מורים שאכן יש לו דין של ישראלי: "ומה שאמר בת"כ (פרשה יד א): בתוך בני ישראל, מלמד שנתגייר, אינו שיצטרך בגירות, אלא ככל ישראל שנכנסו לברית במילה וטבילה והרצאת דמים בשעת מתן תורה (כריתות ט א), אבל נתכוונו לומר שהלך אחרי אמו ונדבק בישראל. וזה טעם "בתוך בני ישראל", שהיה עימהם ולא רצה ללכת אחרי אביו להיות מצרי. וכן מה שאמרו בת"כ (שם): אע"פ שלא היו ממזרים באותה שעה הוא היה כממזר, כדברי יחיד היא שנויה, והלכה הולד כשר".
וגם אם לא נפרש כך את דברי הרמב"ן, עדיין דעת הרמב"ן היא דעת יחיד. וכן, אפשר לראות את דעת הצרפתים בעניין (שהביא הרמב"ן) שפירשו זאת שעד מתן תורה היו הולכים אחר האב (כשאר האומות), וממתן תורה, היו הולכים אחר האם. למרות שהרמב"ן דחה את דבריהם, עדיין אפשר לראות את גישתם – שהם לא החזיקו בדעה שהלכה זו נתחדשה בתקופת התנאים. הרב טען שאני לא אמצא זאת בראשונים, כי דרך הלימוד שלהם לא היתה הסטורית. קטונתי מלסתור טענה זו של הרב, אך לדעתי, אם חכמים היו מחזיקים בדעה שההלכה הזו נשתנתה בימי התנאים, הם לא היו מפרשים את התורה עצמה לפי ההלכה החדשה, אלא לפי ההלכה של דורם. ומזה שאף ראשון לא פרש כך, לדעתי זה אומר שהם לא החזיקו בדעה הזו, אלא לדעתם ההלכה שהיהדות היא לפי האם היא הקדומה.
3. המקרה השלישי שהביא הרב זה בעניין עזרא ונחמיה, ששם מפורש שהעם הרחיק מהם את הנשים והנולד מהם. ואכן, כפי שהרב הביא, על פי פשט הכתובים, זוהי הוכחה שבזמן עזרא ונחמיה ההלכה היתה שהולכים לפי האם. אף על פי כן, דעת-מקרא פרש שאין הדבר כן, אלא הוא פרש שמדובר על הנולד מהנוכרים לנשים היהודיות, ולא מהנשים הנוכריות (כפי שמובן הפשט). השאלה שנשאלת – איך דעת-מקרא הגיע לפירוש זה? הרי כל הראשונים לא פירשו כן, אלא הם הבינו זאת על פי הפשט, שאכן גירשו את הנשים הנוכריות ובניהן. אז הרב הביא את סברתו של דעת-מקרא, שמזה שכתוב "מהם" ולא "מהן", אז מוכח שמדובר על הנכרים הזכרים, ולא על הנקבות, שהרי המקרא מקפיד תמיד לחלק בין לשון זכר ללשון נקבה. ראיתי בהערה 6 שמובאת שם שהרב הביא דוגמאות לחלוקה כזאת שעושה התורה בין לשון זכר ללשון נקבה, וכן הביא מקרה של בנות יתרו שכתוב "ויגרשום", שהראב"ע תירץ שמדובר בסיבה דקדוקית. אך הפירוש של דעת-מקרא הוא פירוש דחוק. והרי מצינו בעוד מקומות במקרא שהוא השתמש בלשון זכר, כמו לדוגמה: "וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם" (שמות, ט"ו, כ"א), "הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלִַם" (שיר-השירים, ב´, ז´, וכן במקומות נוספים בספר), "וַתֵּלַכְנָה שְׁתֵּיהֶם&qu
תגובת הרב
1. אם היינו הולכים לאנישם אוביקטיבים שלא מכירים את הבבלי, ורק יודעים את השפה העברית ומבקשים מהם לחשוב על הסבר לפסוקים, אף אחד לא היה מסביר כמוך. יש פרושים שהם פשט ויש שהם דרש, וזו לא תורה שאני יכול להעביר לך על רגל אחת.
2.לא הבנתי את מה שכתבת בסוף שעיף זה.בכל מקרה הראשונים והפוסקים תמיד מפרשים לפי ההלכה שבזמנם.הם לא חוקרים.
3. יפה, גם בניי הקשו לי בשבת חול המועד משיר השירים. לדעתי יש הבדל בין גוף שני לגוף שלישי, בגוף שלישי(ודאי ברבים) כמדומני שהמקרא תמיד מקפיד על הבדלה בין זכר לנקבה , אך בגוף שני אכן אין הקפדה.

שים לב לשתי הסוגיות בקדושין ולרש"י ותוס´ שם, כיצד תסביר אותם?
אני התחלתי להרהר ולבדוק את העניין בעקבות הירושלמי שמובא שם. כיצד יעלה על הדעת שהלכ הכה פשוטה לפי דברים שמאז ומעולם הולכים לפי האם לא ידועה לאמורא ששואלים אותו שאלה הלכתית כלומר שידוע שהוא רב פוסק...(כיצד ענה שם שמותר למול בן של ארמית בשבת(שבעלה היה יהודי) ? מכאן קלטתי שבזמנו עדיין ההלכה שחידש רשב"י והמכילתא שהולכים לפי האם לחומרא לא התפשטה אפילו אחר כמה דורות, ומכאן התחלתי לשחזר הכל אחורה ולנסות להבין את התורה ועזרא, שהרי יש להניח שאותו אמורא ידע מה כתוב בתורה ובעזרא.

דווח על תגובה לא ראויה
05.05.2011

3. ברשות הרב, (יוסף)

1. אני נאלץ לחלוק על תשובה זו של הרב. המקרא השתמש פעמיים בלשון זכר: "כי יסיר את בנך מאחריי". מי יסיר את בנך? אותו אדם שבתך נישאה אליו. "בנך" שמופיע בפסוק הוא בן בתך. כלומר, גם על פי הפשט אפשר לראות שהתורה פירטה על המקרה הראשון שמובא בפסוק, ולא על המקרה השני. ואולי בגלל זה חז"ל הבינו את המקרא כפי שהם הבינו.
2. מה שהתכוונתי אליו זה שאם הראשונים היו מחזיקים בדעה שההלכה הזו התחדשה בתקופת התנאים, הם לא היו מסבירים את המקרא (שההלכה אז היתה קדומה) לפי ההלכה המחודשת. והם לא היו צריכים להיות חוקרים בשביל לזהות זאת לבד מתוך הספרות התנאית והאמוראית. אם זה כל כך מובן מספרות חז"ל שההלכה של יהדות לפי אם זו הלכה מחודשת, סביר להניח שהראשונים היו מזכירים זאת, ומפרשים את המקרא לפי ההלכה של זמן המקרא. אני לא חושב שזה תפקידם של חוקרים מודרניים בלבד לעשות זאת. והרי מצינו שחז"ל הראו על תקנות מאוחרות. כמו לדוגמה - דוד המלך תיקן לומר מאה ברכות בכל יום. שלמה המלך תיקן את מצוות עירוב החצרות. אז רואים שחכמינו גם עסקו בזה.
3. ברשות הרב, מהי הסברא לחלק בין גוף שני לגוף שלישי? ובכל מקרה, הבאתי גם פסוקים עם גוף שלישי, כמו המקרה עם מרים, שכתוב עליה שם: "וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם" (שמות, ט"ו, כ"א). וכן גם מרות, שכתוב על רות ונעמי: "וַתֵּלַכְנָה שְׁתֵּיהֶם" (רות, א´, י"ט). ובנוסף (כנראה היתה בעיה בשליחת ההודעה שלי, ולא הכל נשלח), הראתי שגם הראב"ע בעזרא שכשכתוב "והנולד מהם" הוא פרש: "כמו מהן", בדומה לדוגמה שהביא הרב בקישור, שכתוב "ויגרשום", והוא פירש: "כמו ויגרשון...".
לכן, לדעתי הפירוש של דעת-מקרא הוא דחוק ולא מסתבר, ועדיף שנלך אחר הפשט.
ברשות הרב, למקורות התנאיים והאמוראים אתייחס עם תגובה נפרדת בפני עצמה.
תודה רבה.

תגובת הרב
1. הבל. המחתותן הוא שיסיר.אני לא יכול ללמד פשט מקרא דרך אינטרנט.
2.אתה פשוט לא מכיר את דרך הלימוד של הראשונים.
אדרבה בדרך כלל הם תמיד יסבירו את התלמוד לפי ההלכ ההמאוחרת. למעט מפרשי המקרא שאמונים על הפשט שהם מפרשים לעיתים שלא כהלכה אלא בפשט.
3. הדוגמאות שאתה מביא הם בנקבה, וגוף שלישי.
חוץ מזה גם אם היו גוף שני לא אמרתי שתמיד התורה תנקוט זכר בגוף שני.

דווח על תגובה לא ראויה
12.05.2011

4. ברשות הרב, (יוסף)

1. זה בדיוק מה שאמרתי - המחותן הנוכרי הוא זה שיסיר את בנך (בן בתך). לכן הפסוק הזה מוסב על החלק הראשון של הפסוק הקודם: "בִּתְּךָ לֹא-תִתֵּן לִבְנוֹ". "בנו" זהו המחותן הנוכרי, שהוא זה שיסיר את בנך. זהו הפשט. וכך גם דייק רש"י מהפשט (כחז"ל): "כי יסיר את בנך מאחרי -
בנו של גוי כשישא את בתך יסיר את בנך אשר תלד לו בתך מאחרי.
למדנו שבן בתך הבא מן הגוי קרוי בנך, אבל בן בנך הבא מן הגויה אינו קרוי בנך אלא בנה, שהרי לא נאמר על בתו לא תיקח כי תסיר את בנך מאחרי, אלא כי יסיר את בנך וגו´". רש"י לא אמר שזהו דרש שסותר את הפשט, אלא הוא עצמו דייק זאת מהפשט. וכן אפשר לראות זאת לבד.
2. אני מסכים עם הנחה זו. האם פרשני המקרא פרשו משהו על התחדשות ההלכה בעניין זה? ההפך הגמור - אין אף פרשן שפרש שכשכתוב "והנולד מהם" הכוונה לנוכרים הזכרים. מדוע כך אם זו הלכה מחודשת?
3. מה בנקבה? "וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם" (שמות, ט"ו, כ"א) זה זכר. וכן בפסוק הזה: "כֵּן בְּנוֹת צְלָפְחָד דֹּבְרֹת- -נָתֹן תִּתֵּן לָהֶם אֲחֻזַּת נַחֲלָה בְּתוֹךְ אֲחֵי אֲבִיהֶם" (במדבר, כ"ז, ז´). פה זה גוף שלישי וגם כן שימוש בלשון זכר.
והרי אנחנו מדברים על גוף שלישי, לא כן? שהרי "נולד מהם" זה גןף שלישי. אעפ"י שיש גם זכר בגוף שני רבות במקרא: "וַיַּצֵּל אֱלֹהִים אֶת-מִקְנֵה אֲבִיכֶם" (בראשית, ל"א, ט´), "יעשה (יַעַשׂ) יְהוָה עִמָּכֶם חֶסֶד כַּאֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם עִם-הַמֵּתִים וְעִמָּדִי. יִתֵּן יְהוָה לָכֶם וּמְצֶאןָ מְנוּחָה" (רות, א´, ח´-ט´),
"וְהָיוּ לָכֶם לַאֲנָשִׁים" (רות, א´, י"א). לסיכום, ישנם כמה פעמים במקרא שימוש בלשון זכר בגוף שני ושלישי, שהכתוב מדבר על נקבות. אם כך - מדוע פה צריך להדחק ולפרש את המילים: "והנולד מהם" שזה מדבר על זכרים, למרות שזה סותר את הפשט?

תגובת הרב
1. זה לא פשט. רש"י תמיד מפרש כמו חז"ל. אני לא מתכוון להתפלמס איתך כפי שכתבי כבר בתגובות הקודמות. יש ביננו פער עמוק מאוד בהגדרה מה יכול להיכלל כפשט
2. איני בטוח שהם שמו לב כ"כ לסוגיות שהובאו במאמר (לירושלמי ולשתי הסוגיות בקידושין(. וגם אם שמו לב (ויש להניח קרוב לודאי ששמו לב)-כיוון שהם מחוייבים להלכה הנוהגת בזמנם -לא רצו לעורר מהומות, ודאי בזמן שישראל לא נמצאים במצב אופטימלי אלא בגלות.
3.אכן דוגמאות מצויינות .
זה לא עניין של להידחק-אלא רק הסבר כזה יכול להסביר כיצד אמורא בדור השלישי לא יודע פסוק מפורש בעזרא וקובע שמותר למול בן של ארמית בשבת.
כנ"ל שתי הסוגיות בקידושין.
לדעתי הבעיה אצלך (כמובן שיש עוד כמוך) שקשה לכם לקבל שבדבר שנראה לכם כה בסיסי היו שינויים. אני חושב שאדם ישר יתקשה להתווכח עם הטענה המרכזית, גם אם פה ושם יש ויכוח על פרט כזה או אחר.

דווח על תגובה לא ראויה
19.05.2011

5. ברשות הרב, (יוסף)

1. אחרי בירור קצר, מתברר שהטענה שהרב מציג פה היא טענת התוספות בקידושין דף סח: (ד"ה "בנך הבא מישראלית קרוי בנך"), כנגד טענת רש"י. אך הבעיה בפירוש זה, שתוספות נאלץ לפרש בדרך זו, לא מפני שזהו פשט הכתוב, אלא מפני דברי רבינא: "ש"מ בן בתך הבא מן העובד כוכבים קרוי בנך". הראשונים תמהים על דברי רבינא - הרי הוא חזר בדיוק על דברי רבי יוחנן שמובאים לפניו? מהו חידושו? לכן נאלץ תוספות לפרש שכשאומרים "כי יסיר את בנך", הכוונה לחותן שלך, שיסיר את בנך (בנך ממש). ומזה שהתורה חשה לבנך ולא לבן בנך, מזה תוספות לומד שהילד של בנך והעובדת כוכבים אינו בנך (כלומר למסקנה יש פה את אותה מסקנה). אז מכאן רואים שזהו אינו הפשט, אלא רק מפני דברי רבינא הלא מובנים, שאילולא הם, סביר שגם תוספות היה מסביר כמו רש"י.
2. ברשות הרב, כבר הזהירוני רבותיי רבות בעבר, לעולם לא לטעון שהראשונים שכחו מקור מסוים, או לא ידעו על גמרא מסוימת כשהם הקשו על ראשון אחר. ובנוגע לדברי הרב שהם לא פירשו כך כדי לא לעורר מהומות בציבור - אני לא חושב שהיו נגרמים מהומות כאלה ואחרות. בנוסף אנחנו יודעים שישנם פרשנים מסוימים שלעיתים מפרשים עפ"י פשוטו נגד דרשת חז"ל, כגון הראב"ע, הרשב"ם, הרמב"ן ועוד. 3. אך אפילו הרב הסביר שזהו אינו פשוטו. אז אם אנחנו מדברים על פשוטו של מקרא בספר עזרא, אז מכאן רואים שאכן המציאות בזמן עזרא היתה יהדות לפי אמא. ובנוגע לגמרא בקידושין. בנוגע לירושלמי בקידושין עם יעקב איש כבר נברייא שהורה שמותר למול בן ארמית בשבת: אם הרב ראה, הגמרא ציטטה את הפסוק מעזרא, אך לא כתבה "והנולד מהם", אלא "והנולד מהן", כלומר, גם הגמרא פירשה זאת כפשוטו. ואפשר לראות שגם מי שסבר להתיר זאת (יעקב איש כבר נברייא), עשה זאת תוך נסיון הסתמכות על פסוק מהתורה, אלא שזה נדחה בתוקף עם הפסוק מעזרא ועם הפסוק מהתורה שלמד רשב"י. זה חוץ מזה שמקורותינו החשיבו את יעקב איש כבר נברייא כמין, ולא כחכם, כמו שכתוב במדרש קהלת, על הפסוק: "וּמוֹצֶא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת הָאִשָּׁה אֲשֶׁר הִיא מְצוֹדִים וַחֲרָמִים לִבָּהּ אֲסוּרִים יָדֶיהָ טוֹב לִפְנֵי הָאֱלֹהִים יִמָּלֵט מִמֶּנָּה וְחוֹטֵא יִלָּכֶד בָּהּ" - "פתר ר´ איסי דקסרין קרייה במינות: "טוב" - זה רבי אליעזר; "וחוטא" - זה יעקב איש כפר נבוריא". ובנוגע לגמרות האחרות, אני לא רואה שם הוכחות חד משמעיות שההלכה הזאת היא הלכה שנתחדשה. והרי אחרי שראינו שאין זה משתמע מהמקרא, אין לנו צורך לחפש מקורות כאלה בתלמוד, בעוד שאנחנו יודעים שזה לא נכתב במפורש בשום מקום. הרב טען שאני מתנגד לדברי המאמר הזה מפני שקשה לי לקבל שבדבר כה בסיסי נערכו שינויים במהלך הדורות. ועל זה אענה, איזו סיבה יש לי לחשוב כך אם זה לא משתמע מהמקרא? בגלל שהמחקר המודרני סובר כך? גם המחקר המודרני סובר שלא היתה יציאת מצרים, ושהיהדות שלנו כמו שהיא היום (פחות או יותר) החלה רק בתקופת בית שני, ואין לה קשר ליהדות בית ראשון (שעל-פי המחקר ספק אם אי פעם החזיקה באמונה מונותאיסטית). ובכל מקרה, אם יוכח ממקורותינו ללא צל של ספק שהתרחש שינוי בהלכה במהלך הדורות, אין לי שום בעיה לקבל זאת ולהודות בכך. אבל לפי מה שראיתי עד עכשיו, אין הוכחה חד משמעית כזאת, ומהמקרא משתמע ההפך.

תגובת הרב
3.אני לא כתבתי שבעזרא זה לא פשוטו של מקרא!
סך הכל אמרתי שיתכן שזה זכ ר ושיתכן שזו נקבה.

אני מאחל לך שתזכה ללמוד לאמיתה של תורה.
כפי שכתבתי אני חושב שכל אדם ישר שקורא את מקורות חז"ל מבין שקרה פה משהו . זה לא קשור כלל למחקר.
תקרא את המאמר שוב זה לא תוס´ או רשי זה פשט הגמרא בשני מקומות בקידושין.
אם אותו יעקב היה מין-כיצד שאלו אותו שאלות בהלכה? ובכלל מדוע בכלל שואלים שאלה כה טפשית כאשר לדבריך התשובה צלולה וברורה למשה מסיני ומעולם לא הרהרו אחריה.

דווח על תגובה לא ראויה
24.11.2011

6. בעניין יעקב איש כפר נבוריא (שלום)

אותו "אמורא" פסק גם שדגים טעונים שחיטה, וגם על זה הלקו אותו על תשובה זו (בדומה לתשובתו בעניין בן ארמית בשבת). מה אני אמור להבין מכאן? שבתקופת המקרא דגים היו טעונים שחיטה, וביטול החיוב לשחיטה זוהי הלכה מחודשת?
תגובת הרב
עקרונית זו גם אפשרות...
מה שאתה בודאות יכול להשוות בין המקרים הוא לעניין זה שהורה שלא כהלכה. אל תשכח שהוא חי כמה דורות אחרי רבי שמעון בר יוחאי שחידש להחמיר לפי האימא, ושממנו התהפכה ההלכה שתמיד לפי האימא.
אני מסכים שאם זו הייתה הראייה היחידה שלי אז היא לא מספקת, אך יש במאמר עוד מספיק ראיות שתי סוגיות מהבבלי קידושין שלא יכולות להיות מובנות בדרך אחרת.

דווח על תגובה לא ראויה
11.12.2011

7. התורה אינה משתנה (שלום)

ראשית, תורתנו היא תורת נצח, שלא משתנה עם השנים, וזהו בדיוק ההבדל ביננו לבין הרפורמים והקונסרבטיבים, שטוענים שהתורה משתנה בהתאם לדור, ולכן מתאימים לדור את התורה. וכפי שכותב הרמב"ם בהלכות יסודי התורה (ט,א), וזה לשונו: "דבר ברור ומפורש בתורה, שהיא מצוה עומדת לעולם ולעולמי עולמים: אין לה לא שינוי, ולא גירעון ולא תוספת, שנאמר "את כל הדבר, אשר אנוכי מצווה אתכם- -אותו תשמרו, לעשות: לא תוסף עליו, ולא תגרע ממנו" (דברים יג,א); ונאמר "והנגלות לנו ולבנינו, עד עולם- -לעשות, את כל דברי התורה הזאת" (דברים כט,כח)... לפיכך אם יעמוד איש, בין מישראל בין מן האומות, ויעשה אות ומופת ויאמר שה´ שלחו להוסיף מצוה, או לגרוע מצוה, או לפרש במצוה מן המצוות פירוש שלא שמענו ממשה, או שאמר שאותן המצוות שנצטוו בהן ישראל אינן לעולם ולדורי דורות אלא מצוות לפי זמן היו- -הרי זה נביא שקר, שהרי בא להכחיש נבואתו של משה; ומיתתו בחנק, על שהזיד לדבר בשם ה´ אשר לא ציווהו, שהוא ברוך שמו ציווה למשה שהמצוה הזאת "לנו ולבנינו, עד עולם" (דברים כט,כח), ו"לא איש אל ויכזב" (במדבר כג,יט)". עד כאן דבריו בעניין זה. וכן כותב דברים דומים בהקדמה לפרק חלק (היסוד התשיעי של יסודות האמונה, שגם אנחנו אומרים אותו בכל יום לאחר התפילה). ובמורה נבוכים, חלק שני פרק ל"ט גם מסביר את הטעם לדבר. וכן, אנו רואים את זה בכל הפוסקים של כל הדורות - אף אחד מהם לא הורה הלכה בניגוד לתלמוד, בטענה של "הדורות מתקדמים". לכן, אם הקב"ה קבע שזהותו הלאומית של האדם תיקבע לפי אביו - לאף חכם או נביא אין את היכולת לשנות זאת ולקבוע שהזהות נקבעת לפי האם. ברשותך את דבריי שיתייחסו ישירות לדבריך אכתוב בהודעה הבאה, מפני שאיני רוצה להעמיס הכל בהודעה אחת.
תגובת הרב
אתה מדבר כמו רוב המדברים בנושא, בסיסמאות. הרמב"ם מסביר בכמה מקומות ששינויים לא יכולים להיות בפירושים מקובלים או בהלכות למשה מסיני וכמובן בתורה עצמה. כל מה שלא מפורש בתורה אלא נלמד באחת המידות תיתכן מחלוקת ויתכנו שינויים.
הנושא של קיבעת יהדות אינו מפורש ממש בתורה.
מעבר לכך יש על הרמב"ם הזה קושיה עצומה מהוסיגה ביבמות פט שעוסקת בסמכות של חכמים לעקור דבר מן התורה. התוס´ בכמה מקומות בש"ס מקשה מדוע מי שסובר שחכמים עוקרים אפילו בקום עשה לא הביא הוכחה מהקולא של חכמים שבאישה עגונה די בע אחד שמת בעלה. ומחדש התוס´ שבדבר שיש לו טעם וסמך חכמים עוקרים דבר מהתורה בקום עשה אליבא דכו"ע גם למ"ד שבדרך כלל עוקרים רק בשב ואל תעשה.
הפכת את התוס´ לרפורמי?!
עיין גם יהרושלמי גיטין ריש פרק השולח ותיווכח שהירושלמי נוקט בפשטות כמאן דאמר שלחכמים יש סמכות לעקור מהתורה בקום עשה!!
מעבר לכך הקביע שקבעת שמי שחשוב שהתורה משתנה לפי הדור הוא רפורמי או קונסרבטיבי היא אמירה פופוליסטית ועם ארצית שרבים וטובים נכשלים בה כיוון שלא לומדים את הסוגיות הללו ברצינות. עיין רמב"ם הלכות ממרים פרק ב´ שמדבר על אפשרות של שינויים וכאמור בפתיח לתגובתי לדעת הרמב"ם עצמו זה אפשר בהלכות שנלמדו ממידות ובגזירות ותקנות . ובכלל לדעתו כל דבר שיש בו מחלוקת בידוע שלא הגיע מסיני.

דווח על תגובה לא ראויה
11.12.2011

8. רשב"י לא חידש דבר (שלום)

ראה את הסוגיה במסכת קידושין (סח:). הדרשה של רשב"י של "´כי יסיר את בנך´ - בנך הבא מישראלית קרוי בנך ואין בנך הבא מן העובדת כוכבים קרוי בנך" - אינו מחלוקת בין רשב"י לחכמים. וכפי שמסביר במפורש רש"י באותו מקום (ד"ה "דדריש טעמא דקרא"). המחלוקת היא על הדרשה: "´כי יסיר את בנך´ - לרבות כל המסירים". מפני שהדרשה הראשונה של רשב"י מדברת על שבע אומות בלבד (וחכמים אינם חולקים על כך, כפי שהסביר רש"י). ואכן, רק רשב"י דרש טעמא דקרא (כלומר את הטעם של "לא תתחתן בם"), ולכן לחכמים עדיין חסר מקור לכך שבשאר הגוים (שלא משבע אומות) הולכים אחר האמא, ומיד הגמרא מביאה את מקורם: "´(דברים כא, יג) ואחר כן תבוא אליה ובעלתה וגו´´ - מכלל דמעיקרא לא תפסי בה קידושין. אשכחן דלא תפסי בה קידושין, ולדה כמותה מנלן? אמר קרא (דברים כא, טו): ´כי תהיין לאיש וילדו לו´ - כל היכא דקרינן ביה כי תהיינה קרינן ביה וילדו לו, וכל היכא דלא קרינן ביה כי תהיינה לא קרינן ביה וילדו לו". עד כאן דברי הגמרא. אז כפי שאנו רואים, המסורת הזאת של "ולדה כמותה" היתה מבוססת היטב בתקופת רשב"י בצורה שאין חולק עליה כלל, ורק המקור לדין זה (כלומר, על איזה פסוק להסמיך את מסורת זו) נמצא במחלוקת. וכן, אין מחלוקת בין רשב"י לרבי ישמעאל מהו המקור. המשנה כתבה: "וכל מי שאין לה לא עליו ולא על אחרים קדושין הולד כמותה ואיזה זה ולד שפחה ונכרית". מי אמר שהדין של שפחה זהה לדין של נכרית? מבחינה הלכתית הן שני דברים שונים לגמרי. לכן צריך מקור גם לשפחה וגם לנוכרית, ולכן יש את דרשתו של רבי ישמעאל ואת דרשתו של רשב"י. ובנוגע לסוגיה בדף עה: - על פי מה שהבנתי, ההוכחה כביכול היא מהתוספות שאמר: "ושמא יש לומר אם הולד כשר א"כ הוא הולך אחר העובד כוכבים". תוספות האריך הרבה יותר ממה שהובא במקור. אז קודם כל, איני מבין איך אפשר ללמוד מראשונים כבעלי התוספות את ההלכה הקדומה? היכן המקור התנאי/אמוראי לכך? דבר שני, התוספות הפנה אותנו לדף סז:, ושם אין מקור לדין זה שאמר שהולכים אחר העובד כוכבים. אלא על כרחנו אין כוונת התוספות לכך. מצטער שלא דקדקתי בדברי התוספות, מפני שאין לי זמן לכך כרגע. בלי נדר אעשה זאת בעתיד. אז למסקנה אפשר לומר כך - מכיוון שגם מהמקרא (כפי שהראה יוסף) וגם מהמקורות התנאיים והאמוראיים משמע שהולד הולך אחר האמא - איני רואה אפשרות שמדובר על הלכה מחודשת מימי רשב"י.
תגובת הרב
א. היכן מצאת בדבריי שאמרתי שחכמים חולקים על רשב"י?
מה שכתבתי שלרשב"י היתה מטרה מסויימת להחמיר ובהמשך דבריו נתפסו כדווקא לפי האימא
ב. ההוכחות הן לא מדברי התוס´ או רש"י, אלא מדברי הגמרא עצמה שתוס´ ורש"י רק משקפים אותה. מדובר על שתי גמרות, גם קדושין סח וגם קידושין עה.
תלמד את הגמרות כמו שצריך לפני שאתה מגיב.

דווח על תגובה לא ראויה
16.09.2012

9. רפורמים וקונסרבטיבים (שלמה)

למעשה, דבריו של שלום לגבי הרפורמים והקונסרבטיבים הם די מדויקים. מי שקצת מכיר את יסודות הזרמים הללו, יודע על מה הם מבססים את אמונותיהם ודרכיהם. "אברהם גייגר"- נחשב למייסד הזרם הרפורמי. על פי אמונתו, הוא ממשיך את דרכם של חז"ל באופן יותר נכון מאשר האורתודוקסים. טענתו מתבססת על המחקר שהוא ביצע על כתות בית שני - הפרושים והצדוקים. לדבריו, הצדוקים אלו צאצאי בית-צדוק המקראי, וכת זו היא ממשיכתה של מסורת המקרא באופן מלא, ללא שינויים. הפרושים לעומת זאת היו "הרפורמים של בית שני"- הם בעצם קבעו שהתורה איננה מאובנת, אלא היא משתנה בהתאם לדורות החולפים. כך "עין תחת עין" ו"וקצותה את כפה" נהפכו לממון, וכן "ממחרת השבת" נהפך ל"ממחרת יום-טוב", וכן על זה הדרך הלכות רבות נוספות. על פי זה הוא קבע שדרכו של הממסד הרבני שגויה, בכך שהוא לא מותאם לדורו, אלא עדיין נצמד לפרשנות של חז"ל- פרשנות שהיתה מתאימה לזמנם של חז"ל, אך אינה מתאימה לדורנו. ועל כן הוא קבע שבדורנו הנוהג התורני אומר שכל אדם יבחר לעצמו מה מתאים לו לקיים, ומה אינו מתאים לו. הקונסרבטיבים לעומתו, אמנם כן קיבלו את הרעיון של "התפתחות ההלכה", אך התנגדו לקיצוניות שבה הוא ביטל את המצוות, ונתן חופש בחירה מלא ליהודי מה לקיים ומה לא. על כן, הם לא ביטלו לגמרי את כל ההלכה, אך הם ביצעו שינויים היכן שראו שצריך לשנות. הדבר שהתפלאתי לראות אותו הוא תשובה של הרב יובל שרלו (שנמצאת באתר זה) שבה הוא הביע הסכמה עם גישה זו. הוא טען שההלכה הצדוקית היא הלכת המקרא, ואילו הפרושים הם חדשנים שפירשו את התורה כראות עינהם. לדעתי דעה זו היא כפירתית, ונגדה נלחמו רבותינו בתחילת תקופת ההשכלה. כמובן שעליי לציין שדעתו של גייגר במחקר היא לא הדעה הרווחת, וישנם חוקרים רבים שדווקא מציינים את הפרושים כממשיכי המסורת שלפני תקופת הכתות. וכמובן כך גם משתמע מחז"ל- אם חז"ל ראו בעצמם חדשנים, בעצם הם לא היו אמורים להתווכח עם הצדוקים על שום הלכה, מלבד עם הנחת היסוד- האם התורה משתנה בהתאם לדורות המתפתחים. ומהכרעת הויכוח הזה, כל שאר המחלוקות היו נפתרים מאליהם. אך לא כך הם פני הדברים- חז"ל התווכחו עם הצדוקים על כל הלכה באופן נפרד, ואף במגילת תענית כתוב על הלכות מסוימות שהוכרעו, ושהם (הפרושים) ניצחו בוויכוחים הנ"ל. וכמובן גם חז"ל וגם ההסטוריונים של בית שני, לא ייחסו את הצדוקים לבית צדוק או לזמן המקרא, אלא לדעתם היא כת חדשה, שנוצרה לאחר מרד החשמונאים. שלא נדבר על כך שהיא מנתה רק כמה מאות אנשים, אך מהמעמד הגבוה, ולכן השפעתם. בכל מקרה, מה שאני מנסה לאמר- הטענה שהתורה משתנה בהתאם לדורות זוהי טענה מהפכנית של המאה ה-18 וה-19, לאחר שהמשכילים החלו להתפשט ביהדות ולנסות לשנות אותה. ואני מצטער על כך שישנם רבנים שמתיימרים לייצג את האורתודוקסיה, שגם כן מחזיקים בדעה זו.
תגובת הרב
אני לא מסכים עם טענתך.
לדעתי הפרושים אכן היו דרך המלך בתקופת כנסת הגדולה והיה ברור שיש כח לחכמים לפרש את התורה לפי דעתם והזמן בו הם נמצאים, והצדוקים תלמידי אנטיגנוס אישו סוכו החלו לכפור בסמכות זו. ברור שקשה מאוד לבצע ברור אמיתי של התקופה כי יש לנו רק את המקורות הפרושיים ובכלל אין הרבה מקורות על ימי בית שני.

דווח על תגובה לא ראויה
19.09.2012

10. גישת הצדוקים מול חז"ל (שלמה)

הנקודה העיקרית בדעתם של הצדוקים עפ"י גייגר היא שהם טוענים שהתורה לא משתנית ולא יכולה להשתנות, ואילו הפרושים כן משנים את התורה עפ"י הזמן והדור. לכן טוען גייגר שהוא ממשיך את מסורת חז"ל בצורה יותר מדויקת ונכונה- כי הוא ממשיך לפתח את התורה ולהתאימה לדור שלו. אך גישה זו נידחית לאור מקורות חז"ל. הרי אם ההבדל בין הפרושים והצדוקים היה רק בהנחת היסוד- "האם התורה מתפתחת בהתאם לדורות החולפים או לא?", בעצם הם לא היו אמורים לחלוק אחד על השני מחלוקות נקודתיות, אלא רק בהנחת היסוד- האם התורה משתנה- כן או לא? הכרעת מחלוקת זו תפתור את כל שאר המחלוקות הנקודתיות באופן מיידי. אך ממקורות חז"ל משמע שהם כן חלקו על הלכות ספציפיות, ולא במחלוקות תפיסתיות. לדוגמה, במגילת תענית נאמר שהפרושים ניצחו את הצדוקים במחלוקת על ספירת העומר. וכן בתחילת מסכת יומא נאמר שהם חלקו בעניין רמת טהרת הכהן ששורף את הפרה האדומה. וכן עוד מחלוקות שמופיעות במקורותינו. כלומר המחלוקות היו בהבנת התורה שבכתב, ולא על האם התורה משתנה. כי אחרת הפרושים היו צריכים לומר לצדוקים: "אתם צודקים ופשט התורה עימכם, אך דין התורה צריך להשתנות, כי הדור השתנה". אך לא כך הם פני הדברים. הפרושים טענו שהם צודקים, ואילו הצדוקים טועים (משום שלא קיבלו את מסורת האבות, היא התורה שבעל-פה). ולכן יוצא, שגם לפי חז"ל התורה איננה משתנה. ולכן, אין בידי חז"ל יכולת לשנות דין תורה מפורש (כפי שנאמר בעזרא: "וכתורה יעשה") עפ"י תרחישי הזמן. דין התורה נשאר כפי שהוא. אלא מה? חכמים יכולים לבוא ולאמר: נכון שדין התורה הוא כזה, אך אנחנו נתקן את הדין שיהיה כך משום הסיבה הזאת והזאת. אתן לכך דוגמה: בגמרא במסכת קידושין יש מחלוקת בין ריש לקיש לרבי יוחנן - מה הפעולה שמעבירה את בעלותו של חפץ מסוים? האם מסירה קונה (כלומר, ברגע שהחפץ ניתן בידו של הקונה, הבעלות עברה), או שמא כסף קונה (כלומר, ברגע שהתשלום הגיע אל המוכר, החפץ שייך ללקוח). הדין בפועל לכולי עלמא -מסירה קונה. אז מהי המחלוקת? המחלוקת היא- האם מסירה קונה מהתורה (!), שזוהי דעתו של ריש לקיש, או שמא כסף קונה מהתורה, ורק חכמים תיקנו שמסירה תקנה, שמא יאמר "נשרפו חיטיך בעלייה", כלומר, שהלקוח ישלם כסף, ואז המוכר יאמר לו שהשכורה שנקנתה נשרפה מחמת גורם חצוני שיפטור אותו מפיצויים, ובכך הלקוח יפסיד את כספו ואת שכורתו, וזוהי דעתו של רבי יוחנן, שהלכה כמותו. צריך לשים לב שחכמים נזהרו שלא לשנות את מה שהתורה אמרה, אלא הם הבדילו מפורשות בין דבריהם לבין דברי התורה. אפשר לתת לכך דוגמאות נוספות. הנקודה שאני מנסה להעביר- משמע מהתנ"ך שההשתייכות הלאומית הולכת עפ"י אמא מהתורה, ולא מתקנת חכמים. וכן משמע מהמקור בירושלמי שהבאת במאמר. לכן לטעון שדין התורה השתנה, לדעתי קשה לטעון זאת כשיש מקרא מפורש שמורה אחרת.
תגובת הרב
הטענה שלך לגבי הויכוח בין הצדוקים לפרושים היא אכן טובה. אלא שלדעתי צריך להבין שהמחלוקת היתה במשך שנים ודורות, ולעתים היו אנשים שהסתירו את השתייכותם האמיתית והעלו טענות אחרות.(הרי לא ידעו אם הכהן הגדול צדוקי וחשדו בו בניסוך המיים וכן בנושא ענן הקטורת ביום כיפור...).
אני לא יודע מהיכן לקחת שבתנ"ך ההשתייכות הלאומית היא לפי האימא, זה ממש הפוך עיין שוב במאמר חבל שנמשיך לטחון מיים.

דווח על תגובה לא ראויה
17.09.2017

11. מנחם (מנחם)

שלום רב (יוסף) פשוט כמה שטויות אפשר להביא פשוט זה הגדרה של עם הארץ להגיד שמתי שהוא היהדות נקבע לפי האבא זאות אומרת שכל הגרים של פעם לא יהודים ושיש התבוללות ענק בדתינו אתה פשוט נותן את המקל לשונאי הדת להגיד שיש רפורמה בדת אתה נראה רפורמי לכל דבר

תגובת הרב:
תודה על המחמאה . תלמד קצת תורה ואז נדבר

דווח על תגובה לא ראויה
כתבו תגובה
המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

בחירות 2021 צילום: יחצ

צפו: משדר מיוחד בחירות 2021: דת ומדינה לאן?

קרא עוד