למה הקב''ה לא מנע ממני בושה?

שלום,היום קרה לי שהלכתי בבוקר בדרך לביה"ס לתחנת האוטובוס-והתחנה הייתה מלאה בכל מיני בנות מהסניף שלי שחיכו גם הן לאוטובוס לביה"ס ובדרך כשהלכתי מעדתי עיקמתי את הרגל ונפלתי-כ"כ התביישתי-זו הייתה פאדיחה נוראית-ושאלתי את עצמי מדוע הקב"ה עשה לי כך?!למה הקב"ה עושהל נו פאדיחות?זה בא ללמד אותנו משהו?וכשהגעתי לביה"ס לא היה לי בכלל חשק להתפלל לריבונו של עולם!!וכל העניין הזה מפריע לי!אשמח אם תוכלו לייעץ במשהו....

תודה!!

תוכן התשובה:

שלום שואלת חביבה,

אני אספר לך מקרה שקרה לי לפני שבועיים.
הלכתי לסופר ובעודי מרוקנת את העגלה בקופה, אני שומעת אבא לא דתי, שעומד אחרי בתור, אומר לבנו בן העשר: "אתה יכול לשאול אותה" ומצביע לכיווני. הסתובבתי ושאלתי: "כן, מה אתם רוצים לשאול אותי?" האבא אומר: " הבן שלי נתקע במדף והוא שאל למה האלוקים מעניש אותו אם הוא לא עשה שום דבר רע". קודם כל התפלאתי מהתמימות של הילד. אחרי שהתעשתתי מהשאלה הבלתי צפויה, אמרתי לו: "לא כל דבר שקורה זה שכר או עונש". אז האבא אומר לי:" אה... אז זה קרה סתם." אז אמרתי לו: "שום דבר לא קורה סתם, אבל קצת קשה לי על רגל אחת להסביר פילוסופיות שלמות". הוא חייך ואמר: "תודה בכל אופן." גמרתי לשלם ויצאתי מהסופר. כל הדרך הביתה, הטרידה אותי השאלה שלו. יותר נכון, הטרידה אותי התשובה שלי שבעצם השאירה אותו עם שאלה ללא מענה.

השאלה שלך החזירה אותי בדיוק לאותו מקרה.

בניגוד לאפיקורסים שחושבים שהקב"ה ברא את העולם וזהו, הוא כבר לא משגיח ולא יודע מה קורה עם ברואיו, או הפילוסופים שטוענים שיש השגחה, אבל היא כללית על קבוצה מסוימת ולא על אדם ואדם בנפרד, על פי היהדות יש השגחה פרטית גם על כל בן אדם ובן אדם, על כל דבר ודבר. שום דבר לא קורה סתם. ואם עכשיו נפלת, אז זה מה שהיה צריך לקרות.
כל מה שקורה, זה חלק ממהלך אלוקי. אנחנו לא יודעים את המהלכים של הקב"ה. לנו יש פה בעולם ראיה מצומצמת. כל מה שקורה עכשיו זה חלק מתוך מהלך גדול שנפרש על פני שנים שבסופו של דבר נועד כדי שיהיה טוב. זה כמו שעושים פאזל. אם נסתכל רק על חתיכה אחת יראה לנו כאילו התמונה חצויה, אך למי שיש ראיה רחבה ומסתכל על כל הפאזל השלם רואה כי החתיכה הנ"ל היא רק חלקיק קטן מתוך תמונה גדולה.
למה דווקא המקרה הספציפי הזה היה צריך לקרות? אנחנו לא יכולים לדעת. אבל מה שכן אנחנו יודעים שזה יכול להיות חלק מההשגחה. זה גם יכול להיות בשביל ללמד אותנו משהו. מכל דבר שקורה לנו אפשר ללמוד. לראות מה ולמה זה קרה, ומתוך זה לנסות ללמוד להבא. זה יכול להיות הדבר הכי פעוט שיש. אפילו סתם לדוגמא: אפשר ללמוד ממה שקרה לך, שצריך להסתכל איפה הולכים כדי שלא להיתקל באבן ולמעוד. לא בגלל הפאדיחה, אלא בכדי שלא יכאב לך בברך.
הרב קוק אומר שבעיה זה כמו שעון מעורר לאדם. כאשר מגיעה צרה או בעיה לאדם, הוא צריך לפשפש במעשיו ולראות מה לא בסדר איתו. יש כל מיני סוגים ורמות של בעיות. ככל שהבעיה יותר גדולה, זה בא לעורר אותו יותר חזק.

שאלת למה הקב"ה מביא עלינו פאדיחות, אבל מה זה בעצם פאדיחה? פאדיחה זה שאת מתביישת לעשות משהו, מתביישת ממשהו שקרה.
מי מחליט מה זה פאדיחה? מה זה בושה? בן אדם יוצר לעצמו את הפאדיחה. אם תחליטי שזה פאדיחה, אז זה יהיה ככה. אבל אם תתייחסי אל זה כאילו כלום קרה, תקומי בכבוד ותמשיכי הלאה, זה לא יהיה פאדיחה. היחס של החברה תלוי ביחס שלך עצמך אל המקרה.
עוד דבר, תחשבי אם את היית במקום הבנות בתחנה והיית רואה מישהי נופלת. היית מסתכלת על זה כעל משהו מוזר, כעל בושה? קורה שבן אדם מועד ונופל. אפשר אולי לבוא ולנסות לעזור. אולי בלב היית חושבת: "איזה מסכן", אבל היית ממשיכה כרגיל. לא היית מתייגת את הבן אדם ומתייחסת אליו שונה בגלל הנפילה.
בכלל, כשלא נעים לך לעשות משהו, תחשבי איך את היית מסתכלת על זה אם מישהו אחר היה עושה את אותו הדבר. אם זה היה בסדר שמישהו אחר יעשה את זה, אז מה הבעיה שאת תעשי?
זה לא שעשית משהו לא בסדר כמו גניבה ואז באמת יש מקום להתבייש.

חוץ מזה, אני רוצה להפנות את השאלה ששאלת בחזרה אליך. למה שלא יהיו פאדיחות כלשונך? למה רק כאשר קורה דבר שכביכול נראה לנו רע, אנחנו שואלים – "למה?" כשקורה לך דבר טוב את גם שואלת – "למה?"
יש מן תפיסה כזאת שהכול מגיע לי. אם חלילה משהו משתבש ממה שאני תכננתי, מיד מעלים שאלות.
אני לא אומרת שאסור לשאול, אבל צריך לקחת הכול בפרופורציה.
אין בעיה לשאול, ואפילו צריך לשאול כשיש משהו שמציק, רק צריך לקבל את זה שלא תמיד יהיו תשובות שיהיו מספקות עד הסוף. לכל דבר יש תשובה, אבל לא כל תשובה אנחנו, במוח האנושי והקטן שלנו מסוגלים להבין.


עכשיו ברשותך, אני רוצה להתייחס לחלק השני בשאלתך.
כתבת שהגעת לבית ספר ולא היה לך חשק להתפלל לרבונו של עולם בגלל הפאדיחה שהוא כביכול גרם לך בזה שנפלת.
הנושא של תפילה רחב ומורכב מאוד, אבל על קצה המזלג אני רוצה לכתוב לך כאן כמה דברים:
צריך להבין שתפילה זה משהו הרבה יותר גדול ומעבר למה שאנחנו חושבים שהוא. תפילה זה מה שמחבר את השורש הפנימי שלנו אל האלוקים.
לכן, תפילה לא אמורה להיות קשורה לחוויות שעברנו באותו היום, כך שאם היה לי היום משו לא טוב אז לא יהיה לי כח להתפלל. להפך, בגלל שכביכול יצא משהו שלא ממש הסתדר לי, אני אתפלל לקב"ה שאדע לקבל את זה כמו שצריך.
החכמה היא להתפלל תמיד, בצורה קבועה שהולכת ומתעצמת ללא כל קשר לדברים מסביב. זה נכון שאם קרה לנו משהו משמח, אז יהיה לנו יותר קל להתפלל. זה באמת יכול להיות כלי על מנת לעזור לכוון בתפילה. אבל החכמה היא "לנתק" את התפילה מאירועים שונים שמסירים חשק מלהתפלל.
כתוב "כשם שמודים על הטובה, כן צריך להודות על הרעה". אז נכון שלא כולנו במדרגה הזאת, אבל זאת השאיפה.
את מוזמנת לעיין בקישור הנ"ל, הוא יכול לעניין אותך -
"משמעות התפילה" https://www.kipa.co.il/ask/show/49721


מקווה שעניתי על הנקודות שהציקו לך.
בשמחה ממש, את מוזמנת לשוב ולשאול אותי באימייל אם משהו לא היה מובן עד הסוף.
כל טוב,
הדס.
hadas.ste@gmail.com

התשובה התקבלה מחברים מקשיבים,
ל בשבט התשסז
,
18 בפברואר, 2007
לקריאה נוספת
22.02.2007

1. תשובה ממש יפה.. (מיכל)

דווח על תגובה לא ראויה
22.02.2007

2. אבל.. (מהשואלת)

האם לכל דבר רע שה´ עושה לנו יש סיבה?אני בד"כ לא מוצאת סיבה,או משהו שאני יכולה ללמוד ממנו...
תגובת הרב
אין דבר שקורה סתם!
גם אם זה נראה לך כביכול דבר רע, זה על מנת שבסופו של דבר יצא מזה טוב.
נכון, אנחנו בראיה המצומצמת שלנו לא תמיד יכולים לראות את הטובה, אבל בסופו של דבר אנחנו צריכים להאמין שיצא מזה רק טוב. (גם אם לא ממש נזכה בפועל לראות איך.) הגישה הזאת, בין השאר, עוזרת מאוד להתמודד עם דברים שקורים לנו.
זה כמו שאמא נותן לילד הקטן שלה תרופה כשהוא חולה. הילד חושב שאמא שלו היא הכי מגעילה בעולם - למה היא מכריחה אותו לקחת תרופה בטעם מגעיל? הילד, בראיה המצומצמת שלו לא מבין, אבל האמא יודעת שהתרופה, למרות שבאותו הרגע היא הכי מרה, היא לטובת הילד בכדי לרפא אותו.
את מוזמנת לעיין בקישור הבא, הוא יכול מאוד לעיין אותך. "קבלת ייסורים וקשיים באהבה?!"
http://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=96639

עוד דבר שכתבת, זה שלא תמיד את רואה מה אפשר ללמוד.
נכון שזה לא תמיד פשוט וזה דורש קצת מחשבה, אבל זה שווה את זה. כי אם לא לומדים ממה שקרה, אז טעויות יכולות לחזור שוב. כדאי לשבת עם עצמך ולחשוב למה הדבר קרה. אומנם יש דברים שקורים שלא תלויים בנו, אבל תמיד יש איזה חלק, אפילו הקטן ביותר שהוא "באשמתנו". למשל: אם פתאום נהיית חולה - תנסי להיזכר, אולי לא התלבשת מספיק חם כמה ימים לפני כשירד גשם? ואז תלמדי מזה, שלהבא ללכת עם מעיל בגשם כדי לא להצטנן. נתתי פה דוגמא פעוטה, אבל ככה אפשר לעשות על כל דבר.
וחוץ מזה, לא תמיד חיבים ללמוד דווקא על "למה זה קרה" אלא אפשר ללמוד גם על דרך ההתמודדות עם מה שקרה...

בהצלחה!

דווח על תגובה לא ראויה
22.02.2007

3. .. (א)

כן..אבל לדוגמא..
אני מקפיד מאוד שנגיד צוחקים בין החברים לא לצחוק אחד על השני כי כשעושים לי את זה זה לא נעים..ואני ממש מקפיד..(סתם כדוגמא..לא מחייב דווקא למקרה הזה..)
וכאילו ויש כאלה שאומרים מלא..
עכשיו כאילו אני רואה את זה כאילו אותי ה´ כן מעניש ועדין צוחקים עלי ועל אלה שלא לא אומרים להם כלום..!
זה כאילו לא מסתדר..
ועוד משהו..נכון שכאילו אנחנו לא רואים מפה מ באמת טוב לנו..שבעצם הכל לטובה..אבל עדין אם רע לך פה ואתה מתפלל לה´ שלא יהיה את אותו מקרה שלא טוב לך כאילו לפי איך שאתה רואה את זה אבל בעצם זה כן טוב..אז מה ה´ יעשה..!?
תודה מראש,(ד"א ב"ה לגבי המקרה אין ממש בעיה אבל זאת סתם דוגמא..)
תגובת הרב
זה שצוחקים עליך זה לא אומר זה עונש.
אני אמשיך עם הדוגמא שלך, אתה מצדך צריך להיות כמה שיותר בסדר כלפי החברים, את השאר משאירים בידי שמים. אנחנו לא יכולים לעשות את החשבון לקב"ה, אבל כל אחד צריך לעשות את ההשתדלות מצידו.
מה שכן אפשר לעשות, זה לדבר עם החברים ולבקש מהם להפסיק. אני בטוחה שאם תדבר אתם בצורה מכובדת ותסביר להם שזה מציק לך, הם ישתדלו להתחשב.
במשנה תורה לרמב"ם כתוב: "וזו היא הדרך הטובה, ודרך הצדיקים: הן עלובין, ואינן עולבין" זאת אומרת שמעליבים אותם, אבל הם לא מחזירים. שומעים חרפתם ולא משיבים. הקב"ה ישלם שכרם.

אני רוצה לגעת בשאלה השניה ששאלת.
תמיד אפשר להתפלל על משהו שנראה לנו חשוב, אבל אנחנו צריכים לקבל את זה שלקב"ה יש את החשבונות והתוכניות שלו ולא תמיד הוא צריך להקשיב לנו. אבא של נחשון וקסמן, החייל שנחטף ונהרג אח"כ, אמר בזמנו לאחר כל התפילות הרבות וההתעוררות שהייתה בעם: "לאבא מותר להגיד לא".
חוץ מזה, שככול שנתחבר אל הקב"ה, נכוון לעשות רצונו, ואז השאיפות שלנו והצרכים שלנו יהיו בהתאם, כך שלא יהיו התנגשויות כביכול. כמו שכתבת, אם קורה משו שלא מסתדר לי עם מה שתכננתי, אני אתפלל לקב"ה שישנה את זה, אז מה הקב"ה יעשה? דווקא במקרה הזה, אני חושבת שצריך להתייחס קצת אחרת לתפילה, צריך להתפלל שנדע לקבל את כל מה שמגיע אלינו בצורה הטובה ביותר. שנדע לקבל את זה ולהתמודד עם זה.

דווח על תגובה לא ראויה
24.02.2007

4. השואלת ()

דווח על תגובה לא ראויה
04.03.2007

5. ואם כל זאת (א)

אני מסכים אם מה שאמרת..
אבל שוב זה טיפה לא מספק אותי.דוגמא חבר שלי אמר לי:אני מתפלל וכאילו ה´ לע עונה אז כבר נמאס לי..!הוא לא עוזר לי,אז אמרתי לו לא תמיד ה´ יכול לענות..אז הוא אמר ידעתי שתגיד את זה תמיד אומרים אותו דבר..אבא גם אומר לא!אבל הגיונית מה הסיבה..האם תוכלי לתת לי תשובה הגיונית שתספק אותו ואותי..?!
תודה מראש..גם על התשובה הקודמת..:)
תגובת הרב
כתבת "לא תמיד ה´ יכול לענות". זה לא שהוא לא יכול. הוא יכול, אבל אם נוריד את זה רגע למושגים של בני אדם – הוא לא רוצה.
שוב, אנחנו לא יכולים להבין את התוכניות של הקב"ה ואת המהלכים שהוא עושה. אבל ככל שיותר נאמין באמונה שלמה שמה שהוא עושה לטובתנו, נדע גם לקבל את זה יותר טוב את מה שקורה לנו.
אנחנו צריכים להמשיך ולהתפלל, אבל להבין שהתפילות זה לא כספומט. אנחנו מתפללים ומבקשים אך בסופו של דבר ייתכן שהתפילה לא תשפיע כפי שרצינו שהיא תשפיע. זה לא אומר שה´ לא שמע ולא הקשיב. זה אומר שהוא לא נענה לתפילה.
אנחנו לא יודעים בדיוק איך התפילות שלנו השפיעו. אומרים ששום תפילה לא הולכת לאיבוד. אם מה שביקשנו לא בדיוק התמלא, אז התפילה הלכה למשהו אחר. אנחנו לא יודעים בדיוק מה הם החשבונות של הקב"ה.
מותר לשאול שאלות, אבל אנחנו צריכים להבין שלא תמיד נקבל את התשובות שיספקו אותנו. אפשר לנסות ולחקור, אבל אם רואים באיזה שהוא שלב שזה לא מספק, צריך להניח את זה. חלק מהאמונה זה לקבל את התשובה : "ככה". לא הכול אנחנו במוח האנושי והקטן שלנו מסוגלים לקלוט.
מקווה שעניתי ולו במעט. אתה מוזמן בשמחה לשוב ולשאול.

דווח על תגובה לא ראויה
06.03.2007

6. תודה רבה!! (א)

תודה רבה לך וסליחה על שהמשכתי "להציק"
יישר כוחך=)
תגובת הרב
בשמחה רבה! אתה מוזמן להמשיך ולברר מה שלא ברור.

דווח על תגובה לא ראויה
01.05.2007

7. ממש מדהים!!! (שלי)

דווח על תגובה לא ראויה
05.07.2007

8. לקח חשוב... ()

דווח על תגובה לא ראויה
30.03.2008

9. פאדיחה (אליאל)

דווח על תגובה לא ראויה
06.06.2008

10. תשובתי למה ששאלת: (אהה..)

דווח על תגובה לא ראויה
17.07.2008

11. מממ (עמית)

דווח על תגובה לא ראויה
19.10.2008

12. אומרים (טלי123456)

דווח על תגובה לא ראויה
23.10.2009

13. דיי (HUTK)

דווח על תגובה לא ראויה
13.09.2010

14. למשיבה (קורא)

תגידי, זו לא קצת פאדיחה שהתגובות שלך לגולשים כאן מופעיות תחת הכותרת ´תגובת הרב´ ??

:-)

אבל באמת, תשובה יפה כתבת.

תגובת הרב
כן, יש בזה משהו.
אבל ההגדרות כאן קבועות לכולם, אז א"א לשנות רק לנו ;)
לא נורא.

דווח על תגובה לא ראויה
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

ח"כ יפעת שאשא ביטון צילום: הדס פרוש/פלאש 90

עונשה של שאשא-ביטון: לא יועברו חוקים לוועדת קורונה

קרא עוד