כהן בבית עם אפר מתים

היי,

רציתי לדעת אם לכהן מותר להכנס לבית שיש בו כד עם אפר של מת.

אשמח מאוד אם תענו במהרה.

תוכן התשובה:

לאלעד שלום,

משנה היא במס' אהלות (פרק ב' משנה ב'):
"אפר שרופין--רבי אליעזר אומר, שיעורו ברובע* וחכמים מטהרין".

אם כן, אפר המת אינו מטמא (כחכמים), ואין בעיה לכהן לשהות בבית שיש בו אפר מת.

******

בהערת אגב:
גם את האפר הזה יש לקבור, מחשש לאיסור הנאה ממנו, וכן לתועלת תחית המתים העתידית במהרה בימינו.
(יש הבדל בין קבורה זו לקבורה רגילה, ראה ב: 'גשר החיים' חלק א', פרק טז' אות ח', עמ' קנג'-קנד').

כל זה באפר שנוצר באסון ר"ל, אך אדם שצווה בחייו לשרוף את גופתו לאחר מותו - בודאי שאין לשמוע לו, וקללה תחשב לו שריפתו, והסכימו גדולי הדורות האחרונים שאפר זה אין לקוברו.

בברכה
אמיר

התשובה התקבלה מצוות ישיבת אלון מורה,
כג בכסלו התשסז
,
14 בדצמבר, 2006
לקריאה נוספת
14.12.2006

1. בענין אפר יש מח´ (חיים)

יש מחלוקת פוסקים אם מותר לכהן להטמא לאפר. שאילת יעב"ץ מתיר ספר לחם הפנים ועוד אחרונים מחמירים ואוסרים, הם מפרשים משנה בדרך אחרת ויש שסוברים שהיא לא להלכה.אז לדעתי בעל נפש יחוש לעצמו.
תגובת הרב
סי´ שסט´ בפתחי תשובה ס"ק ב´ (בסופו). שם מביא את דברי השאילת יעב"ץ שפוסק שכהן יכול להתעסק עם אפר מת שאינו מטמא. הוא מזכיר את דברי בעל לחם הפנים, הסובר שיש חשש לעצם הלוז שנותרה וממילא חל חיוב קבורה (שעל כך גם בעל השאילת יעב"ץ אינו חולק) ומתוך כך נוקט שאסור לכהן להטמא לאפר המת. בעל השאילת יעב"ץ דן בדבריו ודוחה אותם. וכך נקטו כמדומני רוב הפוסקים האחרונים (וכך משמע מסתימת הפתחי תשובה שם), וכך הכריע גם ב´גשר החיים´, כפי שצויין בתשובה. כמובן שלא עיינתי בכל הפוסקים האחרונים ואשמח לקבל מקורות ושמות, אבל ראיתי שגם במי שרצה להחמיר ולאסור (גדוגמת שו"ת חלקת יעקב), התיר בטומאת אוהל ונטה להחמיר במגע ובמשא. וא"כ נראה שלהכנס לבית שיש בו אפר של מת - אין חשש לרוב הפוסקים.

דווח על תגובה לא ראויה
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

הפיגוע בברקן. ארכיון צילום: דוברות מד"א

20 חודשי מאסר לסייען המחבל מברקן

קרא עוד